סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

הילד כמעט מרביץ לי

01.10.10   23:01
עדי: הילד כמעט מרביץ לי
דני שלום
קראתי את הפרק שלך על תגובות אותנטיות, נתת דוגמאות לתגובות "מזויפות", האם תוכל לתת דוגמאות לאיך כן נכון להגיב? למשל כשילדי בן הכמעט 3 מרביץ לי?
תודה, עדי
02.10.10   23:35
דני גיל
שלום עדי,
הכוח של התגובה האותנטית הוא באותנטיות שלה. לא במקרה לא מצאת בפרק המלצות ל- "איך להגיב נכון" כי לדעתי, החיפוש אחר תגובה שהיא "נכונה" והניסיון להימנע ממה שעשוי להיות מזיק לילד, הם בעיקר שיוצרים את הבלבול הגדול ואת התגובות המזויפות.

כמובן שיש תגובות שהן נכונות יותר ותגובות נכונות פחות אבל תגובה שהיא לא אותנטית, במיוחד כזו שבאה על רקע של בדיקת גבולות, היא תמיד תגובה רעה.

אשיב לך כמובן לגופו של עניין אך חשוב לי שתראי את התשובה שלי כדוגמא לתגובה ראויה ולא כמתכון לתגובה שהיא נכונה תמיד. כאמור, התגובה הנכונה היא התגובה האותנטית והיא התגובה שלך! שמתאימה לך, לשפה שלך ולסגנון שלך ובלבד שתהיה משוחררת ממחשבות של נכון/לא נכון ורגשי אשם.

בפעם הבאה שהילד שלך יחליט להשתמש עם הידיים, אני מציע לך לפעול באופן הבא:

ראשית את פועלת למניעה מידית של פרץ האלימות; את אוחזת אותו בשתי כפות ידיו ומקרבת אותן אחת לשניה. את מסתכלת עליו בעיניים ואומרת לו בנחישות שאת לא מוכנה שהוא ירים עלייך ידיים. תרשי לעצמך להרים קצת את הקול ולהרתיע. מרגע זה את כבר לא אותה אמא שמחה שהיתה לו לפני שתי דקות, לא לנצח וגם לא לכל היום אבל חשוב שדקות אחדות לאחר ה"אירוע", הוא יפנים את התוצאות של המעשים שלו.

לכן, מותר לך להיפגע ולהראות פגועה, מותר לך להיות "לא נחמדה" ולהמשיך בהתנהלות היומיומית באופן שבו את מחליפה את הבקשות בהוראות. לא הוראות משפילות אלא הוראות שנאמרות בטון קר וענייני, לא כי את כועסת אלא כי את פגועה, ואת זה הילד שלך צריך לראות. להרגיש. וככל שתנהגי כך הוא יראה וירגיש. והוא יבקש הסבר - את תראי אותו עושה כל מיני סימנים של "ירידה מסולם" באמצעות כל מיני ניסיונות ליצור איתך קשר.

כאן חשוב לדעת מה עושים עם ההסבר הזה. את מסבירה לו קצר ולעניין שמה שקרה קודם לכן הכאיב לך ופגע בך וזאת הסיבה שהוא רואה מולו כעת אמא פחות שמחה מהרגיל. את אומרת לו את הדברים מבלי ציפייה שהוא יבין ויקבל. וזה חשוב! כי כאשר תאמרי לו כך את הדברים הוא יקשיב באמת. לא תתעורר בו שוב ההתנגדות והתחושה שהנה לנו המשך המאבק עם אמא. המסר לילד: רצית הסבר – קיבלת הסבר.
שבוע שמח ורגוע :)
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com