סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

תנו לילד להיות מספיק ילד כדי שבבוא היום ידע להיות מספיק מבוגר 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

בן 5 לא רוצה ללכת לגן

30.12.18   14:54
שושנה: בן 5 לא רוצה ללכת לגן
שלום,
רציתי להתייעץ..
בני בן ה5.5 ילד בוגר וחכם מאוד. בכללי הוא די בישן ונראה לי קצת חסר ביטחון בחוץ(יכל להיות לפעמים עם עצמו ולא לשחק עם חברים. לפעמים כן רוצה לשחק אבל לא רוצים לשתף אותו יש מקרים גם שהוא המובל ולא המוביל.). מאז ומתמיד יש לו לסירוגין ימים שפשוט לא רוצה ללכת לגן כל בוקר מחדש. זה גם מלווה בכניסה לא קלה.. (מגיל 3. עד אז היה איתי בבית)
כמובן ששאלתי אותו למה? וענה שמעמם לא כל יום ללכת לגן. אמרתי לו שכל יום כשהוא חוזר ואני שואלת אותו איך היה, הוא עונה שהיה כיף ומראה לי בשמחה מה שעשה.
אני אומרת לו שאני מבינה שקשה לו בבוקר להתארגן ולהיפרד אבל אם לא ילך לגן איך ילמד דברים חדשים? ואיך ישחק עם חברים? וכשזה ממשיך אני פשוט אומרת לו שכמו שאבא הולך כל יום לעבודה ככה גם אתה צריך ללכת לגן ולהנות.. (מצד אחד מנסה לעזור לו ומצד שני להראות לו שככה החיים.. מה גם שאני באמת יודעת שלא רע לו. הוא פשוט רוצה להישאר בבית ולשחק פה.) אני רוצה לדעת מה לעשות? כי זה מכביד כל פעם מחדש לדבר איתו על זה ( למרות שאני מאוד נינוחה כל פעם מחדש ומנסה להסביר לו שכדאי לו גם לראות את הדברים הטובים שיש ולהנות מהם) יש בי אולי גם סוג של חרדה שיהיה ילד ביישן חסר ביטון ולכן חשבתי לקחת אותו לחוג רכיבה על סוסים כדי.. אשמח לעצות!
31.12.18   0:08
דני גיל
היי שושנה,
את לוקחת על עצמך תפקיד מתיש ומעייף שלא לצורך. בשמחה אעזור לך:

ראשית כשהוא מדבר על זה שהוא לא רוצה ללכת לגן ראי בכך הזמנה מצדו לשיחה. הוא בעצם מבקש ממך שיחה והוא לא (!) מבקש באמת לא ללכת לגן. ההצעה שלי לתת לו כמובן את השיחה: הוא יגיד שהוא לא רוצה ואת כפי שאת עושה תשאלי למה. הוא ישיב שלא כיף לו ומשמעמם לו וזה הרגע שאני מבקש ממך להזכיר לעצמך שהוא מעוניין בעצם השיחה ולא בפרישה ממערכת החינוך, ולכן כך את ממשיכה את השיחה (אני נותן לך כל מיני רעיונות ואת תבחרי):

כל היום היה משעמם?
לכולם היה משעמם?
תספר לי על משהו מצחיק שקרה היום.
מה אתה אוהב יותר את הפעילות בתוך הגן או בחצר?
מה אתה עושה בחצר?
עם מי אתה משחק?
אתה בוחר עם מי לשחק?
וכו'. כלומר שאלות התעניינות כאלה.

אם אחרי זה הוא חוזר לבקש לא ללכת לגן את משיבה לו בנימה מחויכת ונונשלנטית: "מבינה אותך. גם לי לא תמיד יש חשק ללכת לעבודה".

שימי לב לזה:

"אני אומרת לו שאני מבינה שקשה לו בבוקר להתארגן ולהיפרד אבל אם לא ילך לגן איך ילמד דברים חדשים? ואיך ישחק עם חברים?"

פה התפקיד שאת לוקחת על עצמך (לשכנע אותו ללכת לגן) לא רק מעייף אלא גם יוצר תשומת לב שמעודדת אותו להמשיך לעסוק בעניין. וככל שאת משתפת פעולה ועוסקת בזה הוא גם מוסיף לעסוק בזה ואת נגררת להמשיך ולעסוק בזה מה שגורם לו להיות נחוש שהוא לא רוצה ללכת לגן, כשבעצם, הוא נחוש להמשיך ולקבל עוד מכל הטוב הזה - תשומת הלב.

לעניין מה שכתבת בסוף דברייך, גם כאן, תסמכי עליו. רכיבה על סוסים זה נחמד אבל הוא צריך בעיקר לראות אותך סומכת עליו.

לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com