סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

בן 4 והתפרצויות זעםםםם!!!!!!

06.09.10   21:37
ויויאן: בן 4 והתפרצויות זעםםםם!!!!!!
היי דני,
יש לי שני ילדים, הבכור בן 4 ותינוקת שמונה חודשים. הבעיה עם הבכור. בגדול הוא ילד טוב ואני לא חושבת שיש לנו איתו חיכוכים מעבר ל"רגיל". הוא גם מאוד חברותי ומסתדר טוב עם החברים שלו בבית ומחוץ לבית. הבעיה שלי איתו היא שיש לו לפעמים התפרצויות זעם כאשר אני מציעה לו דברים שהוא דווקא רוצה ואוהב, כמו למשל כאשר אני שואלת מה אתה רוצה לאכול או כמו אתמול בערב למשל כשהוא היה כבר במיטה ושאלתי אותו אם לכסות אותו. הוא התחיל לבעוט עם הרגליים ולדפוק על הקרש של המיטה ותמיד במצבים האלה הוא נכנס למצב שאי אפשר להרגיע אותו וצורח כשאני רק מנסה לדבר אליו. מה עושים במצבים האלה? אני חייבת להודות שאני די בשוק מזה.
06.09.10   22:53
דני גיל
שלום לך ויויאן,
באת בזמן :) בדיוק אתמול העליתי נושא חדש ב"במת הפורום" שנקרא "הובלת יחסי התלות" ולדעתי תמצאי בו עניין.

יכול להיות שבנך הבכור רואה ב"הצעות החיוביות" מעין נחמדות יתר שנועדה "לפצות" אותו על כך שיש לו אחות תינוקת שמקבלת את מרבית הרכות ותשומת הלב?
זאת אפשרות וכמובן שקיימות אפשרויות נוספות. אבל העובדה שאת אמא לא מחייבת אותך להיות פסיכולוגית ולהבין בכל רגע נתון מה עובר בנפשו של הילד. לכן ויויאן, אני רוצה להציע לך כלי שעשוי לסייע לך במצבים כאלה ובמצבים דומים (כאמור, ניתן לקרוא בהרחבה בבמת הפורום):

"תני לילד להוביל את יחסי התלות" –

לתת לילד להוביל את יחסי התלות משמע להיות שם בשבילו כשהוא רוצה בקרבתנו, אך להניח לו כשהוא מבקש זאת בדרכו.
כלומר, אני לא אהיה זה שאשכנע אותו:
לומר לי שלום, לתת לי נשיקה כשהוא נכנס הביתה, להקשיב להסבר שלי, להקשיב להצעות ולהמלצות שלי, לקבל את ה"נחמדות" שלי. מה שכן, ברגע שאתה צריך אותי, תמיד אהיה שם בשבילך.

ולענייננו, אם את מציעה לילד שלך סוג של קרבה שהוא לא מעוניין בה, הימנעי מלהציע. סביר שזה יפתור את הבעיה הקטנה (התפרצויות הזעם) ולא את הבעיה הגדולה (הקונפליקט שמציק לו) אבל, זה ייאלץ אותו להיות יותר ברור.

הרבה פעמים, ילדים צוברים וסוחבים עמם כל מיני מטענים, לאו דווקא דרמטיים אבל נניח משהו כמו קנאה במידה לאחות הקטנה וכדומה, ואז מאמצי הפיוס של ההורים נדחים באופן אוטומטי כי הילד היה ונשאר עם קונפליקט לא פתור, מבפנים הוא כועס והוא לא יפספס את ההזדמנות "להודיע" לאמא שלו שהוא כועס, כאשר היא מציעה לו כל-כך יפה לאכול, כאשר היא רוצה לכסות אותו בלילה וכדומה. ככל שתתני לו להוביל את יחסי התלות, הוא יהיה ברור יותר.
08.09.10   9:00
ויויאן
תשובה מעניינת והמאמר אכן מרתק! תודה ושנה טובה.
17.09.10   0:01
דני גיל
תודה לך ויויאן. שנה טובה. ורגועה :)
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com