סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

תאומים בני 3.5 נרדמים מאד מאוחר

10.07.18   13:52
קרן: תאומים בני 3.5 נרדמים מאד מאוחר
היי דני, אני פונה אליך לאחר חיפושי עזרה וניסיונות מרובים לפתור את בעיית ההירדמות של הילדים שלנו במשך שנה ללא הצלחה.. יש לנו תאומים בני 3.5, חכמים, סקרנים, עצמאיים ופעלתנים. הרצון שלהם בעצמאות מציב לי אתגרים לא פשוטים אבל אני משתדלת להתמודד איתם ברגישות ובסבלנות. ברב המקרים אני "זורמת" עם הרצון שלהם "לבד" ונותנת להם להתנסות כמעט בכל דבר אלא אם כן מדובר בסכנה ברורה ומיידית (כביש, חשמל, חפצים חדים וכו). הבעיה הקשה שאינה נפתרת (כבר כמעט שנה), היא נושא ההירדמות בלילה.
הם ישנים ביחד במיטות של "גדולים" שהם מאד אוהבים, בערך ב-9 בערב (הם לא עייפים לפני, הם עדין ישנים צהרים בגן), ואני בד"כ יושבת לידם וקוראת ספר (לפי ה"להיות ולא להיות") אבל תמיד יש סצנות בערב (למרות טקס שינה קבוע: ארוחת ערב-אמבטיה-סיפור-שינה).
הם רוצים לישון איתנו במיטה (כמו שקורה כשהם חולים) או איתנו בסלון (כמו שקורה בסופי שבוע או חופשים) וגם אם הם מואילים בטובם לישון בחדר שלהם יש טיילת שיכולה לקחת גם עד עשר וחצי. לפעמים מעורבים צרחות וכעס (שלהם, אם חלילה אני מאיימת שלא אשב לידם בחדר כי הם לא שוכבים לישון ועוצמים עיניים כמו שסיכמנו). אני מרגישה שהם פשוט לא עייפים ב-9, מה שיוצר מאבקים בין כולם שאני לא בטוחה שעושים טוב למישהו... האם אני יכולה לוותר על נושא ההירדמות בחדר ולתת להם לראות איתנו טלוויזיה (של "גדולים") בסלון? בצורה כזו הם נרדמים הרבה יותר מהר, וגם ככה עוד 3 חודשים הם ייכנסו לגן עירייה והכל ישתנה שוב אז המאבק הזה מרגיש לי מיותר... הבעיה היא שכל הסביבה (כולל מומחים למיניהם) טוענים שאסור לי בשום אופן לוותר על זה כי מדובר כאן בעניין של סמכות והצבת גבולות (ושטלויזיה לפני השינה זה רע) ואני לא יודעת מה לעשות. מה דעתך? תודה מראש, קרן
12.07.18   1:25
דני גיל
היי קרן,
הורה סמכותי הוא הורה שבוחר. הוא יכול לבחור לומר "כן" והוא יכול לבחור לומר "לא" אבל כאשר הילד רואה מולו הורה שבוחר ומקבל החלטות הוא חווה אותו כהורה סמכותי. ולכן הוא יכול לסמוך עליו. בואי נחשוב רגע על משהו שהורים לא מרשים לילדים שלהם - נניח לאכול קרמבו בלי הגבלה. ועכשיו נדמיין שאנחנו הורים שדווקא מרשים לילד שלנו לאכול כמה קרמבואים שהוא רוצה. הוא יבקש ואנחנו נאשר, כאשר האישור יהיה חד משמעי, בלי "אבל", בלי הערות והארות, בלי להחמיץ פנים. מה קורה במצב כזה לבריאות של הילד שלנו עדיף אולי שלא נשאל :) אבל בואי לענייננו נשאל מה קורה לסמכות שלנו. האם היא נחלשת או מתחזקת? אז בהנחה שאנחנו הורים שיודעים להגיד גם "לא" לפעמים הרי שהמקרה הזה הוא דוגמה לתגובה הורית שעושה טוב לסמכות שלנו. למה? כי הילד רואה את ההורים שלו בוחרים ולא נגררים. אז הקרמבו לא בריא זה נכון. אבל לישון זה בריא גם בריא. ולכן, אם הילדים שלכם יכולים להרוויח בחודשים הקרובים גם שינה טובה וגם הורים סמכותיים אז אל תוותרו על הרעיון. לדעתי את רואה נכון, עוד מעט יתחילו גן עירייה והכל יהיה בסדר.

ככלל, חשוב שתדעי, המקרה שלך הוא המקרה הייחודי שלך. תמיד. אם את מגדלת בבית תאומים בגיל שלוש וחצי, בנים, עם הטמפרמנט המסוים שלהם, יש מצב שהרבה מהמלצות המומחים או ה"מומחים" לא רלוונטיות לכם, ולכן החשיבה "מחוץ לקופסה" לחלוטין מתבקשת.

לגבי הטלוויזיה אם הבנתי נכון אתם הצופים והם שזוכים לשבת אתכם וליהנות קצת מטלוויזיה של "גדולים". במצב כזה אני לא מבין מה הבעיה שהרי אין כמו טלוויזיה של "גדולים" כדי לשעמם ילדים קטנים. וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים - שישתעממו ויירדמו.

בהצלחה, מוזמנת לעדכן, ואני גם מציע לך בחום את המאמר "הסמכות לומר כן" בעמוד המאמרים כי הוא חשוב לענייננו.
12.07.18   10:26
קרן
תודה על התשובה!
קודם כל – כ-מ-ו-ב-ן שקראתי את המאמר שלך בנושא הסמכות לומר כן  !!!
אני מוכרחה לציין שאני מאד אוהבת ומזדהה עם הגישה החינוכית שלך (שלדעתי היא קול שונה ומיוחד בהיצע הקיים).
אני מאד מאמינה בלומר כן כשאפשר, ומשתדלת לבחור מאד בחוכמה את ה"מלחמות" עם הילדים..
אני גאה לספר שלמרות שכמעט אין אצלי הגבלות יש לי טפו טפו ילדים מאד "טובים", וכשיש הגבלות הילדים מקבלים אותן וכמעט ואין התקפי זעם.
אפשר לומר שהם יודעים שאמא רצינית - אם אני מרשה אז אני מרשה בלב שלם, אם אני לא מרשה אין מה לנסות אפילו להתווכח איתי.
זו בעצם הסיבה שבגללה קשה לי כ"כ עם המאבקים האלה בערב, אני לא יודעת האם להרשות או לא, וכאן הבעיה שלי.
המומחים מהסביבה שלי (וגם כמעט כל מי שכותב על זה באינטרנט) אומרים לי שאני לא בסדר שאני מרשה להם לשכב איתי מול הטלויזיה במקום ללכת לישון "יפה" בחדר שלהם, אבל אני מרגישה שהילדים פשוט רוצים להיות איתי עוד וברגע שהם בטוחים שאני נהנית איתם ולא דוחקת בהם הם הולכים לישון - עם האור בחדר, הטלויזיה ושאר הרעשים, אז למה לי להיאבק בזה???
הסביבה אומרת לי: ככה הילד לא לומד להירדם במיטה שלו ובגלל זה אסור לך להרדים אותם ככה. אני אומרת: ככה נעים יותר לכולנו ובכל מקרה הדברים ישתנו עוד כמה חודשים.
אז השאלה מי צודק – הסביבה שלי או אני? האם באמת כ"כ נורא שהילד לא נרדם במיטה שלו אלא איתי מול הטלויזיה? הם יגדלו ויירדמו כבר לבד, לא?
עם כל הכבוד, אני לא מכירה בן 15 שלא יודע להירדם במיטה שלו לבד...
12.07.18   22:24
דני גיל
שוב אני לגמרי מסכים איתך. והלחץ הסביבתי צפוי מן הסתם לכן זה כל כך חשוב שתדעי ותזכרי ותמיד גם תחזרי ותזכירי לעצמך:

אני המומחית! ואני יודעת מה טוב לי ולילדים שלי!

אגב אם בא לך להשתעשע במחשבות ולהתחזק בדרכך זו תדמייני את רולידר מנסה להרדים את הקטנים שלך.

15.07.18   13:11
קרן
תודה על החיזוקים :)
אנחנו מנסים לא להיאבק בהם בלילה ולתת להם להירדם כמו שהם רוצים (איתנו).. ביומיים הראושנים הלך נהדר, אתמול הם פשוט סירבו ללכת לישון, לא הסכימו להפסיק לשחק.. מכיוון שהם לא הפריעו לנו, נתנו להם להוציא אנרגיה. בעלי מסכים לנסות איתי את השיטה החדשה, עכשיו שיש גושפנקא רשמית ממך :)
אחזור להציק ברגע שיעלו שאלות נוספות (וסביר להניח שיעלו.. ) תודה!
15.07.18   16:21
דני גיל
לא טוב. לאפשר להם להירדם בסלון זה דבר אחד אבל לאפשר להם להעיר את עצמם זה דבר אחר. אם זה בחדר או אם זה אתכם בסלון החשוב הוא שהחל משעה מסוימת הבית עובר ממצב פעיל למצב מנוחה.
16.07.18   9:01
קרן
הבנתי.. צודק.. הספקתי לקרוא אתמול את מה שכתבת ועשינו טקס שינה כרגיל. למרות הכל, היו מאבקים.
ואז הבנתי – זה לא משנה כמה אני "אבוא לקראתם", ברגע שעוברים ממצב יום למצב לילה, האינטרס שלהם הוא להצליח לשחק כמה שיותר (בבחינת "תפוס ככל יכולתך") וגם אם אני מרשה להם להירדם איתי ליד הטלויזיה, תמיד יימצא משהו חדש שלא אסכים לו.
נראה שבדיקת הגבולות שלהם מתכנסת לשעות הערב ועליי להיות סמכותית בכל מקרה ולוודא שהם הולכים לישון כמו שצריך, לא משנה איפה (הבנתי פתאום שהמיקום ממש לא חשוב, כן טלויזיה לא טלויזיה, כן סלון לא סלון - זה הכל שטויות, מה שחשוב זה ה"איך" מצד ההורה).
הקיצר, אתמול חזרתי להיות סמכותית, הם הלכו לישון איתי במיטה אחרי סיפור, בזמן שאני קוראת ספר משלי.
אני מניחה שהם ימשיכו לבדוק איתי גבולות בערב (טוב נו, זה התפקיד שלהם), ואני אמשיך להיאבק בהם קצת, בכבוד וסמכותיות.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com