סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

פעוט בן שנה 10 חודשים בוכה ומתקשה לישון במיטת מעבר

05.07.18   16:18
סיון: פעוט בן שנה 10 חודשים בוכה ומתקשה לישון במיטת מעבר
היי דני

ראשית אפתח ואומר שאני מוצאת את הפורום מאוד עוזר, ותומך.
אני מוצאת בו מענה להרבה משאלותיי.

בני בן השנה ו-10 חודשים עבר למיטת מעבר (היה יוצא לבד ממיטת תינוק) לפני כשלושה שבועות.
בתחילה, ההרדמה הייתה מאוד קשה, מלווה באין ספור יציאות וכניסות למיטה.
כל פעם, הלכנו יד ביד למיטה, בלי לומר מילה.
לאחר מכן, הוא התחיל לבקש סיפור (מדבר רק הברות סופיות, אך מאוד ברור) אז אנחנו קוראים סיפור, ועוד סיפור ועוד סיפור.
יוצאים מהחדר ופחות אות יותר הוא נרדם, פה ושם קם מהמיטה אבל בטון סמכותי הוא נכנס חזרה.

כמעט בכל לילה מגיע אלינו למיטה, ולמדתי לקבל זאת בהבנה, ושזה חלק מהתהליך.
אמנם לא נח, אבל כפי שרשמת, לא מחנכים באמצע הלילה...
הלילות קשים, מלאים בבעיטות, דיבורים ומלמולים וגם לא תמיד נרדם.

בשבוע האחרון היה חולה, מה שבכלל הפריע לשינה רציפה.

איפשהו באמצע התהליך, שמתי לב שהוא לא מסיים את הבקבוק (המדולל, עם תמ"ל) ולאט לאט הפסקנו עם הבקבוקים גם לפני שינה וגם בבוקר.
עכשיו הוא כבר שבוע בלי בקבוקים, רק מיל לפני שינה. והוא מבקש המון המון מים.

ההתעוררויות שלו רבו, ואף הוקדמו מ4 בבוקר ל2 וחצי ולפעמים גם לחצות.
לא מוכן לחזור לישון במיטה, ואצלנו- כבר צפוף ומעיק.

שמתי לב ששגרת היומיום נהיתה מאופיינת בבכי. בהרבה בכי.
מהרגע שחוזרים מהמשפחתון, כל בקשה שלו מלווה בנימת בכי (די מציקה אם לומר את האמת)
אנחנו פועלים אחר ההנחיות שלך :) ולא נכנעים לבכי, לא מנהלים משא ומתן ולא מתייחסים אליו כשהוא מבקש ומיילל.
הבעיה, שכלום לא משתנה.

דבר נוסף, בשבועות האחרונים הוא התחיל להודיע שיש לו פיפי, וכמובן שההתרגשות הייתה גדולה וחיזקנו ב"איזה יופי" ו "כל הכבוד", והיה עושה באמבטיה/שירותים.
אך עם הזמן הוא רק אומר "פיפי" ולא מוכן להוריד את החיתול, או לעשות פיפי בשירותים (בכלל לא!) או להכנס לאמבטיה ועל הדרך להתקלח..

אני יודעת שעוברים עליו הרבה שינויים, גם המיטת מעבר, גם הפרידה מהבקבוק ועכשיו גם עם הפיפי...אני ובעלי מאוד מתוסכלים, אז בוודאי שגם כך הוא מרגיש.

איך יודעים מה נכון לגמול קודם?
כרגע מה שהכי הכי מפריע לנו הוא הטיילת בלילה, וזה שהוא לא מוכן לחזור לישון בכלל, ושהכל מלווה בבכי.

אשמח לעזרתך :)
05.07.18   23:31
דני גיל
היי סיוון. תודה על העדכון בפתח דברייך. ראשית לעניין הבכי וההתמודדות שלכם מולו צריך להביא בחשבון את גילו הצעיר של הפעוט שלכם ואני מזמין אותך להוסיף פרטים כי אני לא בטוח שהבנתם אותי נכון. שנית אני מציע, כפי שאת עצמך מבינה, לחלק את האתגרים השונים לאורך זמן. אי אפשר גם וגם וגם. אם החלטתם להעביר אותו למיטת מעבר עזבו את הגמילה מהחיתול. והגמילה מהבקבוק. תנו לו בכל שלב להתמודד עם שינוי אחד בלבד.

אם אנחנו בענייני השינה כרגע ההצעה שלי להרגיל אותו להירדם במיטתו, כפי שאתם עושים, וכאשר הוא מתעורר ומתגנב למיטתכם לאפשר לו להירדם אבל להחזיר אותו למיטתו אחרי שהוא כבר נכנס לשינה. אם הוא לא נרדם במיטתכם תחזירו אותו למיטתו ושבו איתו מעט. כאמור, אם הוא רגיל לבקבוק או מוצץ או כל דבר אחר תשאירו לו את הביטחונות הללו לתקופת המעבר הזאת.
06.07.18   7:34
סיון
היי דני
תודה על המענה, אתמול חזרנו לבקבוק והוא ישן עד 6 בבוקר ורק אז בא אלינו.
כך שבהחלט נחלק את האתגרים.
אני חושבת שזה הקשה על כולנו.

בעניין הבכי, התכוונתי שכל דבר שהוא רוצה או מבקש, נאמר בנימת התבכיינות. גם אם הוא רוצה פתאום מים, זה יהיה בהתבכיינות. דוגמאות נוספות שמביאות למצב של בכי: להיכנס/לצאת מהאבמטיה, לשים טיטול (שמים בעמידה, לא מוכן לשכב) להתלבש וכו'
אם הוא עושה משהו שאנחנו לא מסכימים (מוציא דברים מהפח זבל, מציק לכלבה, דוחף ידיים לאסלה וכולי (; )
ואני מבקשת שיפסיק, הוא בוכה.
אני מבינה שהרוב ההתנהגות הזו קורית בשעות שהוא גם ככה עייף, סביבות 6 בערב, אבל השעתיים שלפני השינה עוברות ברקע בכי וייללות וזה לא נעים לכולנו, לא כך ארצה שהוא ירדם, כשאנחנו כבר חסרי סבלנות.

אגב,
מה לעשות כשהוא "מודיע" על פיפי? לומר לו פשוט ל
לעשות בטיטול?
06.07.18   7:35
סיון
בעניין השינה כשהוא מתגנב אלינו וכבר כן נרדם, גם אנחנו נרדמים, ולא מעבירים חזרה למיטתו
07.07.18   21:51
דני גיל
הכי חשוב לא להגיע למצב של מאבק כי המאבק כשלעצמו מייצר תשומת לב (שלילית אמנם) וזו מעודדת אותו להמשיך לתקשר בנימה המתבכיינת. ויכול להיות שמה שקורה לכם הוא שההתעלמות שלך מזינה את המאבק. כלומר הוא בוכה, את מתעלמת, הוא מוסיף לבכות, את מוסיפה להתעלם, וכן הלאה. שניכם ממתינים בדריכות לראות מי ישבר ראשון. והבעיה היא בדיוק בדריכות הזאת, היא שמה את שניכם בקשב מלא ל"בעיה" ומעצימה אותה. ההצעה שלי היא כזאת:
אל תתקשרי עם בכי או נימה מתבכיינת. התעלמות היא אחת הדרכים לעשות את זה אבל לא רק. לא לתקשר עם בכי משמע להמעיט בחשיבות העניין, אני לא נגרר לדרמה שהילד שלי מנסה לייצר. הוא מבקש ממך מים בנימה מתבכיינת. את אומרת לו (נניח שמו יואב):

יואב אני רוצה שתבקש כמו שאתה יודע
(הוא ממשיך בשלו)
(את שותקת/מתעלמת)
(הוא ממשיך בשלו)
את ניגשת אליו ויורדת לגובה העיניים שלו: יואב אתה רוצה מים?
(והוא עדיין ממשיך בשלו)
אז אתה יכול לבקש אתה לא צריך לבכות

כאן לא משנה מה תהיה תגובתו אני ניגש ומוזג לו מים. ובעוד הנימה שלו מתבכיינת הנימה שלך רגועה ובטוחה, מינימום דרמה. בפעם הבאה אעשה זאת שוב, עד שילמד. וככל שילמד ואגלה שהוא מתקשר יפה אחזק אותו על כך:

איזה כיף שאתה מבקש ככה. תענוג!

לתקשר עם בכי משמע לרקוד איתו את אותו הריקוד שהוא מכתיב, להגיב לכל גחמה שלו, למהר לרצות (הנה מים קח), להצטדק מולו (נו אבל נתתי לך מים?!), להתחשבן (ככה לא תקבל!), לנזוף (אתה בוכה כמו תינוק!), לאיים (יותר אני לא לוקחת אותך איתי!).

לשאלתך השניה: אם הוא מודיע על פיפי הייתי שואל אותו אם הוא רוצה לגשת לעשות בשירותים וזהו. כן-כן לא-לא.
לשאלתך השלישית: זו בחירה שלכם. תעשו מה שנוח לכם. אם נרדמתם מן הסתם אתם ישנים. איפה שמתחיל להיות צפוף ולא נוח (משמע אתם ערים) תעבירו אותו למיטתו.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com