סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

תנו לילד להיות מספיק ילד כדי שבבוא היום ידע להיות מספיק מבוגר 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

קושי בלילה לאחר גמילה ממוצץ

02.06.18   1:44
מורן: קושי בלילה לאחר גמילה ממוצץ
הי דני,
רצינו להתייעצץ לגבי ילד בן כמעט שלוש שהיה רגיל להיכנס למיטה עם 4 מוצצים, להירדם לבד ולישון כל הלילה.
לפני כחודש החלטנו לגמול ממוצץ בלילה, הוא כבר היה מוגבל לשימוש במוצץ רק לשינה.
במהלך החודש האחרון מאוד קשה לו להירדם לבד, הוא מבקש שנלטף אותו עד שיירדם, אבל אנחנו מסרבים. הוא נרגע רק שאחד מאיתנו עומד בפתח החדר והוא רואה אותנו, אבל זה יכול לקחת גם שעה עד שהוא נרדם.
לפעמים הוא מתעורר באמצע הלילה בוכה, אבל מצליח לחזור לישון לבד אחרי שאנחנו מגיעים לחדר ומסבירים לו שלילה וצריך לישון. לפעמים זה לוקח חמש דקות ולפעמים גם שעה.
לרוב הוא מתעורר מאוד מוקדם בבוקר, בסביבות שש, ולא חוזר לישון.
בקיצור, לוקח לו המון זמן להירדם וזה רק כשאנחנו בדלת החדר, וגם השינה שלו לא ככ טובה.

איך אפשר לשפר את המצב?
תודה
מורן
02.06.18   14:38
דני גיל
היי מורן,
קודם כל אם המוצץ מסייע לו להירדם ואם ההחזרה של המוצץ תשיב את המצב לקדמותו לא הייתי חושב פעמיים. יש הבדל בין כניעה לתכתיבים של הילד לבין הקשבה לצרכים שלו. אם אנחנו הורים לילד בן שלוש שנאבק (בדרכו) לאכול קרמבו בזמן ארוחת הערב במקום האוכל המזין שנמצא על השולחן, ואם אנחנו נכנעים לדרישתו, כמובן שאנו עושים טעות גדולה ומחלישים את הסמכות שלנו מולו. אבל מה לגבי הילד שרצינו לגמול מהטיטול, מהמוצץ, ובדיעבד גילינו שבחרנו במועד מוקדם מדי? מה יקרה אם נחזור בנו ונתקן? מה יעלה בגורלה של התדמית הסמכותית שלנו? מה לגבי הדימוי העצמי של הילד?

ובכן, בכל פעם שאנחנו קשובים לצרכים של הילד הסמכות שלנו מתחזקת. הילד לומד לסמוך עלינו (לסמוך = סמכות). לא כך כאשר אנחנו "קשובים" לגחמות שלו. אם נחזור לארוחת הערב הרי שהקרמבו הוא הגחמה. המוצץ, להבדיל, הוא צורך. ומה לעניין הדימוי העצמי של הילד? פה, אני מודה, זה קצת מורכב:

אם עד כה שיווקנו לילד את המסר שילד בלי מוצץ הוא הגדול והיכול, הבוגר, הווינר, הבחירה שלנו לחזור למוצץ תשדר לו את המסר ההפוך. אגב גם במצב כזה כדאי תמיד להכניס פרופורציות ולחשוב סדרי עדיפויות: הדימוי העצמי של הילד לא יתרסק אם נחזיר לו מוצץ. ככלל, "נזקים" למיניהם אינם תוצאה של אירועים חד פעמיים אלא של דפוס הורי עקבי ושיטתי.

אז עד כאן לעניין המוצץ. והיה ואתם לא מעוניינים לחזור לשם ההצעה שלי להיות נוכחים בחדרו בזמן שהוא נכנס לשינה ולתת לו כל מה שמסייע לו. כאן בפורום תוכלי למצוא הרבה חומר כתוב על הדרך הנכונה להיות נוכחים בחדרו וללוות אותו בכניסה לשינה. מוזמנת להיעזר במנוע החיפוש של הפורום. בגדול הרעיון הוא לשבת איתו כאשר את עסוקה בעניינייך ולא בו. כך את משדרת לו שהשהות שלך בחדר אינה קצובה בזמן והוא מצדו משוחרר להקשיב לאותות הגוף שלו - המשדרות לו תחושת עייפות - והוא לא דרוך לבדוק כל הזמן מתי את נעלמת מהחדר. בקיצור - משוחרר להירדם.

בהצלחה!
27.09.18   20:13
מאןר
מה לגבי ילד בן כמעט חמש שהמוצץ כך נראה כצורך ממש. הוא רצה לזרוק את המוצץ אבל קשה לו מאד. בוכה לפני השינה עד שנרדם ובכל זמן שמתעורר ולא מוצא את המוצץ בוכה שוב..
הוא מבקש את המוצץ אבל אנחנו אומרים אתה גיבור אתה יכול... ומנסים להרגיע בהסחת דעת והבטחות שונות.. .
האם להחזיר? (ואז מה לגבי הדימוי העצמי) האם להמשיך ולנסות למצא תחלופות? (מה?)
תודה רבה!
27.09.18   21:52
דני גיל
הייתי אומר שזה ממש הרגל ולא ממש צורך. וזה עדיין קשה לו. מובן. כדי להקל עליו מוטב שתקבלו את ההחלטה במקומו ותתמכו בו ברגעים שקשה לו. אתה כותב "הוא רצה לזרוק את המוצץ אבל קשה לו מאד. ובכן, אנחנו לא מצפים שהבחירה להיפרד מהמוצץ תבוא ממנו, כך שאם הוא "רצה", אולי כי רצה לעמוד בציפיות ולרצות אתכם, אולי כי רצה להרגיש גיבור (כי הוא מקבל את המסר שבלי מוצץ הוא גיבור), ובכל אופן זה כובד מאוד גדול על הילד. לכן אני בעד להימנע מלעשות את הקשרים האלה (ילד בלי מוצץ = ילד גיבור), להימנע מהסחות דעת, מהבטחות שונות, לקבל את ההחלטה באומץ עבור הילד כאשר המסר לילד:
אנחנו רואים שקשה לך, אנחנו כאן איתך, נעבור את זה יחד, סומכים עליך!

וזהו. אתם לא צריכים לשכנע, לנחם, לעשות קשרים מיותרים, ודאי לא להביע אכזבה.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com