סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

בת 10 לוקחת כסף ללא רשות מההורים

29.03.18   8:32
dikla: בת 10 לוקחת כסף ללא רשות מההורים
לפני כמה חודשים קרה מקרה בו הבת שלנו בת ה-10 לקחה כסף בלי רשות מהארנק של בעלי...בעלי דיבר איתה על חומרת המעשה, הבהרנו לה שנינו שזה מעשה חמור מאוד והיא הבטיחה שלא תחזור על הטעות.
לפני כמה ימים בעלי שם לב ששוב נעלמים לו שטרות מהארנק אבל לא היה בטוח שזו היא ולכן לא התעמת איתה. אתמול שוב נעלם לו שטר כסף הפעם הוא ידע שזו היא מכיוון שבדק טוב כמה היה לו ואז הלך ובדק בקופה שלה ואכן ראה שיש שם יותר ממה שהיה לה לפני... אז הוא לקח חזרה את השטר אליו וחיכה לראות אם היא תשים לב... היום בצהריים קיבלתי שיחת טלפון מביתי והיא שאלה איזה ריח אני אוהבת...עניתי שאני אוהבת ריח וניל... כשחזרתי הביתה בכוונה להתעמת איתה ולהוכיח אותה על מעשיה קיבלה את פני ואת פני בעלי כשבידיה מתנות לחג שקנתה לנו מ"כספה"...שנינו חייכנו והעמדנו פנים שאנחנו ממש מופתעים מהמחווה היפה כשבעצם שנינו היינו נבוכים מאוד...איך עכשיו נתעמת מולה על המעשה החמור שעשתה...ביקשתי מבעלי שידבר איתה מכיוון שהיא לקחה את הכסף ממנו והוא אמר שימצא את הזמן המתאים וידבר איתה... כמה שעות אחר כך שם לב ששוב נלקח ממנו שטר כסף... ושוב ניגש לבדוק בקופה שלה ואז התעמתנו איתה בלי צעקות ובלי לצאת מהכלים ושאלנו אותה אם לקחה לו כסף מהארנק היא צרחה שאנחנו כל הזמן מאשימים אותה ושהיא לא לקחה כלום... ואז אמרתי לבעלי "רגע...אתה סימנת את הכסף נכון? תבדוק את השטר...אם יש את הסימון שלך אז זה השטר שלך" (לא...בעלי לא מסמן שטרות אבל היא הייתה כל כך נחושה בהכחשה שלה שזה הרעיון היחיד שעלה במוחי...) הוא עשה עצמו בודק ובינתיים שמתי לב שהילדה קולטת ש"נפלה ברשת" שאלתי אותה שוב בשקט... לקחת את הכסף? והיא חייכה במבוכה...שאלתי...את מבינה את החומרה שבמעשה הזה? למה לקחת את הכסף? כדי לקנות לנו מתנות? אם כך אני מוותרת על המתנה...לא מעוניינת בה... אחר כך עוד דיברנו איתה הבהרתי לה שהמעשה מאוד העליב ופגע בי ושיהיה לה ברור שאני לא אעבור לסדר היום במקרה הזה במיוחד אחרי שכבר קרה פעם וכבר דיברנו על זה... היא התנצלה ואמרה שלא תעשה את זה שוב... ושהיא קנתה את המתנות מכספה, רק שלא רצתה להישאר בלי כסף בקופה לכן השלימה מהארנק של אבא שלה...
מיותר לציין שאנחנו לא מחסירים ממנה דבר אבל אנחנו גם לא מרשים הכל ומדי פעם אומרים לה לא! אין!!! ומאוד מאוד קשה לה לשמוע ולקבל את הלא הזה וכל הזמן יש עימותים סביב זה אבל אנחנו עומדים איתנים ולא מוותרים. היא ילדה מאוד חברותית מאוד אוהבת לקנות ולבלות ולהינות מהחיים ובזמן האחרון יש לי תחושה שהיא קצת מאבדת את זה וזה בא על חשבון דברים אחרים... למרות שיש לה כסף בקופה היא תמיד תבקש והרבה פעמים אני אומרת לה יש לך כסף...תקני בכסף שלך. אבל עם כל הגבולות האלה אני פתאום עומדת נבוכה אל מול הפתרונות היצירתיים שהיא מוצאת...מה עושים? וקונקרטית לסיטואציה, הכסף שהיא לקחה הוחזר לבעלי כך שבאמת יוצא שקנתה את המתנות מכספה, כששאלתי אם רוצה להחזיר את המתנות ענתה שהיא קנתה אותן עבורנו ורצתה להשקיע בנו והיא רוצה שנשמור אותן... האם עלי להחזיר את המתנות? לתת לה להחזיר אותן? האם לתת עונש? איזה עונש יכול להיות חינוכי מספיק?...אשמח מאוד מאוד לתשובה... תודה רבה
29.03.18   19:25
דני גיל
היי דקלה,
אין כזה דבר עונש חינוכי וככלל אני לא בעד עונשים, הם לא יעילים, במקרה הזה בטוח לא יהיו יעילים. אני חושב שלפני הכל כדאי לכם, ההורים, ללמוד שפה חדשה שמתקשרת עם הילד ומתייחסת אליו לחלוטין בגובה העיניים, ודאי לא בכוחניות. אבהיר:

"לפני כמה ימים בעלי שם לב ששוב נעלמים לו שטרות מהארנק אבל לא היה בטוח שזו היא ולכן לא התעמת איתה"

זו דקלה דוגמה לחשיבה כוחנית. הילדה עשתה ככה וככה (או שלא עשתה) ואני כהורה רואה דבר אחד: עימות. אם אשתכנע שעשתה יהיה עימות. לא עשתה - לא יהיה את העימות. אולי עשתה - נדחה את העימות.

או למשל:
"כשחזרתי הביתה בכוונה להתעמת איתה ולהוכיח אותה על מעשיה..."
"איך עכשיו נתעמת מולה על המעשה החמור שעשתה?"
"... ואז התעמתנו איתה בלי צעקות ובלי לצאת מהכלים ושאלנו אותה אם לקחה לו כסף"

ובהמשך את כותבת: " אחר כך עוד דיברנו איתה הבהרתי לה שהמעשה מאוד העליב ופגע בי ושיהיה לה ברור ש..."

אז ככה:
ההבדל בין התייחסות בגובה העיניים לבין התייחסות כוחנית ופטרונית היא בין היתר בנראות. ההורה שמתקשר עם הילד בגובה העיניים - לילד קל לראות אותו. כי זה בגובה העיניים. ההורה שמתקשר בגובה העיניים נעלב לפעמים, נפגע, מתמלא בגאווה ברגעים אחרים, והילד רואה אותו על קשת הרגשות הזאת כי ההורה מביע אותן. בזמן הזה עסוק ההורה ה"מחנך" בהסתרת רגשותיו על ידי ים המילים: לכן דקלה במקום להסביר לבתך "שהמעשה מאוד העליב ופגע בי" ההצעה שלי לך להיעלב באמת. את נעלבת? תיעלבי. את מאוכזבת? תתאכזבי. איך את נראית כשאת נעלבת? איך את נראית כשאת מאוכזבת? אם הבת שלך לא תראה את זה מילים לא תסייענה.

אחרי התגובה הראשונית הזו את מזמינה אותה לשיחה. ואת מזמינה אותה לשיחה בזמן המתאים לכך ולאו דווקא ברגע שבו את מגלה את מה שעשתה. את שואלת אותה שאלות אבל לא חוקרת אותה. את מתעניינת בה. חשוב לך לדעת למה עשתה מה שעשתה. היא מבחינתה חווה אותך כאמא שמתעניינת בה ולא בארנק שלה, היא חווה אותך מעוניינת בטובתה שלה והיא מבינה בהמשך השיחה שדאגתך נתונה לה ולא לכסף שנעלם. כי כשאנחנו משקרים וגונבים אנחנו פוגעים במערכת היחסים והיא הנכס הכי יקר שלנו.

מציע לך את המאמרים בעמוד המאמרים:

1. הילד שלי? גונב?!
2. ילד שקרן
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com