סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

גמילה

29.05.17   7:21
אינה: גמילה
שלום! יש לי שאלה בנוגע לגמילה מטיטול. הילדה בת 2.4. התחלנו לפני כשבועיים תהליך של גמילה. היה נראה שהילדה מוכנה לזה. מהיום הראשון היא מציינת שרוצה פיפי והולכת לכיוון השירותים בלי בעיה וכמעט בלי פספוסים ( גם בבית, גם בחוץ ובגן). גם כששמים לה טיטול (בלילה) לפני שהספקנו להוריד בבוקר היא מציינת כשרוצה פיפי ולא עושה בטיטול. הבעיה היא באקט של קאקי. נראה שהיא לא מבינה או לא רוצה להגיד לפני כשהיא רוצה קאקי. ויש לכך 2 תוצאות. או שהיא פשוט עושה בתחתונים או שהיא מחזיקה הרבה זמן ואז בורח לה לאט לאט זה לא נעים לה ועושה פצעים וכל פעם שזה קורה היא בוכה ואומרת שכואב לה וצריך להחליף לה תחתונים. התגובה שלנו היא עדינה. לא מענישים/ צועקים/ מתעצבנים. מחליפים לה כל פעם ומסבירים שזה לא נורא ושפשוט פעם הבאה לא תשכח להגיד לנו קצת לפני. בינתיים זה לא עוזר. שאלה האם יש דרך לעזור לה לזרז את התהליך/ להבין? או שפשוט לחכות בסובלנות? תודה רבה!
29.05.17   9:52
דני גיל
היי אינה,
מציע לך את המאמר "סודות הגמילה מחיתולים" שבין היתר יציע לך, לשאלתך, ללוות את בתך לשירותים בזמנים המתאימים לכך ולבקש ממנה לשבת נניח שלוש דקות. כאשר המטרה היא לנסות ולאו דווקא לעשות.
29.05.17   14:14
אינה
תודה! אקרא את המאמר. בנוגע להצעה שלך, ניסינו להציע לה לשבת קצת על הסיר בכל מיני נקודות במהלך היום סתם בלי קשר לרצון שלה. והיא לא רוצה. היא אומרת שכרגע לא רוצה פיפי ולא רוצה קקי ושהיא עכשיו היא עסוקה. או משהו כזה.
29.05.17   18:47
דני גיל
טוב אנחנו לא יכולים לאפשר לילדים תמיד את מה שהם רוצים. אני יודע שאת מבינה את זה והורים באופן כללי מבינים את זה אלא שבעניין הגמילה אנחנו מתבלבלים. ולא במקרה. אנחנו מבינים שהתערבות אקטיבית שלנו עשויה דווקא לעכב ולא לקדם אותנו והתוצאה של ההבנה הזאת היא פעמים רבות הימנעות. כלומר במקום לעשות את זה בזהירות אנחנו בוחרים לא לעשות את זה בכלל. אז איך נעשה את זה בזהירות? -

מציע שתלווי אותה לשירותים ותסבירי לה שהרעיון הוא לשבת קצת זמן. זו המשימה שלה. אם עשתה או לא עשתה לא מעניין אותנו. אם ישבה או לא ישבה כן מעניין אותנו. כך שאם היא ישבה ושיתפה פעולה עם הבקשה שלנו נחזק אותה על כך. ולא, תהיה זו הזדמנות ללמד אותה משהו על עקרון ההדדיות שהרי לא רק את זקוקה לשיתוף הפעולה שלה. היא זקוקה לא פחות לשיתוף הפעולה שלך: אמא תביא לי, תורידי לי, תרימי אותי, תדליקי לי. בשם היתרון האסטרטגי הזה את יכולה להציב תנאים (אני לא בעד ובטוח לא כצעד ראשון) ואת יכולה גם לפתח את זה לשיחה שתתרום לענייננו. למשל:

את שמחה שאני עושה מה שאת מבקשת?
איזה כיף אני הכי שמחה כשאת שמחה :)
ואת שמחה גם לעשות מה שאני מבקשת?
ידעתי שכן!!
אז גם לי יש בקשה...

אז נאמר שזו הדרך העדינה. דרך נוספת היא לשאול:
רגע-רגע, את מבקשת ממני ומה עם הדברים שאני מבקשת ממך?

ואם צריך להציב תנאים אז צריך אבל גם פה - אנחנו לא עושים את זה כמכריזים על מלחמה ואנחנו לא מענישים את הילדים שלנו על חוסר שיתוף פעולה מצדם בחוסר שיתוף פעולה מצדנו. וככל שכך הם מבינים שזו התוצאה ההגיונית של הבחירה שלהם. כאן מתקיימת למידה.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com