סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

אי אמינות

09.11.16   10:16
שרית : אי אמינות
הי, אתמול כשהילדה עשתה שיעורי בית גיליתי שמודבק פתק של המורה במחברת החשבון שלה ובה הערה של המורה. הילדה חתמה בשמי על הפתק. מדובר בילדה בת 11 תלמידה טובה וציוניה במבחנים טובים מאוד אך לאחרונה היו מספר תלונות של המורים על פטפטת ואי הכנת שיעורי בית. אתמול כעסתי נורא ואמרתי לה שאני רוצה לחשוב על ההשלכות להתנהגות זו. כיצד אני צריכה להגיב על זה? אני אובדת עיצות.
אשמח לקבל את חוות דעתך.
תודה מראש
10.11.16   23:06
דני גיל
היי שרית,
הכעס שלך מובן. במצבים כאלה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם התגובה האוטומטית שלנו משכנעת את הילד שמוטב לומר אמת, או לחלופין, מעודדת אותו לשכלל את אי האמינות לפעם הבאה. מה בעצם קרה כאן? בתך המוכרת לך כתלמידה טובה ובאופן כללי מעוררת בך גאווה ונחת מוטרדת מהאיום החדש שנחת עליה והוא איום על האופן החיובי לפיו את רואה אותה. והיא לא מוכנה לוותר על זה. אולי היא גם חוששת מהתגובה שלך אבל לדעתי החשש הזה הוא החשש הקטן. החשש הגדול של הילד הוא כאמור לאכזב את ההורים שלו, לאבד את הכל בגלל איזו שטות קטנה. מי צריך את זה?

כך שאם אני ילד בן 11 ויש לי מספיק אומץ, יוזמה, חשיבה יצירתית, אני מעדיף להשתמש בכל אלו כדי לדלג על האיום הזה. כשבתך בוחרת בנתיב הזה היא יודעת מה היא מרוויחה אבל אינה יודעת מה היא מפסידה. ופה - פה התפקיד שלנו כהורים.

איך נעשה את זה? לא בהסברים ובוודאי שלא בהטפות מוסר. הדרך הכי טובה להעביר מסרים משמעותיים לילדים היא באמצעות שיתוף. את משתפת אותה:

"זוכרת שעבדתי ב ______? בקיצור היתה לי שם מנהלת שהייתי איתה בקשר מאוד טוב. ממש כמו חברה. והיה איזה יום אחד שאני לא יודעת מה קרה אבל לא התעוררתי בזמן לעבודה והגעתי נורא מאוחר, נלחצתי, וכל הנסיעה לעבודה חשבתי איזה סיפור אני מספרת לה. והכי מעצבן שזה גם קרה בשבוע עבודה נורא עמוס. בקיצור הגעתי לעבודה וסיפרתי לה איזה סיפור שנתקעתי עם הרכב והזמנתי גרר והגעתי למוסך וכו'. את חושבת שהיא האמינה לי? כן היא האמינה. והיא לא גילתה אחר כך את האמת? לא היא לא גילתה. אז היכן הבעיה? הבעיה שאני ידעתי את האמת. והאמון שהיא נתנה בי והשאלות ששאלה אותי אחר כך מתוך דאגה אמתית לי ולאוטו שלי הקשו עליי להסתכל לה בעיניים. ובאופן כללי הרגשתי מאוד רע עם מה שעשיתי.
ועכשיו אני רוצה לשאול אותך - מה חשבת היה קורה אם היית מבקשת ממני לחתום על הפתק של המורה?".

כמובן שאת השאלה הזאת נשאל ראשית את עצמנו, ההורים. וכאשר אנחנו מבינים שהתגובה האופיינית שלנו היא כזו שנותנת לילד סיבה מספיק טובה לנסות להימנע ממנה - זמן לחשבון נפש. ממליץ לך מאוד על המאמר "ילד שקרן" -
http://www.superdaddy.info/articles-26

קריאה מהנה ובהצלחה!
13.11.16   11:57
שרית
דני תודה רבה על התשובה.
המאמר מעניין מאוד ואין ספק שאנחנו כהורים "נופלים" למלכודת הזאת לא פעם....
אנסה את פתרון השיתוף ומקווה שאצליח להעביר לה את המסר.

13.11.16   13:44
דני גיל
וגם אם תרגישי שהמסר לא בדיוק עובר כמו שציפית תמשיכי בעיקביות להושיט לה יד ולכוון אותה נכון. בדיוק כפי שהצעתי לך. כמו כל תהליך למידה אנחנו לא מצפים לתוצאות מיידיות, ולפעמים נדרשת עבודה לעשות שם. וסבלנות.

אבל זה שווה!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com