סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

התקפות בכי

21.08.16   23:29
נעמה: התקפות בכי
שלום
בתי בת 3 וחצי. ואני בהריון בחודש שמיני, ומצפה לתאומים.
בתי יודעת ומבינה שהמשפחה עומדת להתרחב.
בחודשים האחרונים חל שינוי בהתנהגות שלה.
היא בוכה המון, מכל דבר, לא מסוגלת לקבל ״לא״, מקטרת המון- כל הדיבור שלה נעשה בכייני.
כמו כן, יש לה התקפות בכי. כאשר לא מקבלת מה שהיא רוצה היא בוכה בהיסטריה, משתוללת, מרביצה לי ולאביה.
אני מנסה ״להעניש״ אותה- למשל, פעם היא בכתה באמבטיה ולא הסכימה לצאת, וצרחה עליי שאני חוצפנית, ואחר כך יצאה ובכתה במשך חצי שעה כשהיא ערומה. כשסוף סוף נרגעה, אמרתי לה שהיא הולכת לישון בלי סיפור כפי שרגילה, ואז שוב החלו צרחות.
באופן כללי יש לה סף תסכול נמוך. היא לא מוכנה לשחק במשחקים שהיא מפסידה בהם.
אני לא יודעת כבר איך להתמודד. המצב הפיסי שאני נמצאת בו עוד יותר מקשה.
כשהיא בוכה אי אפשר לדבר איתה בהיגיון.
אשמח לעצה...
נעמה
24.08.16   19:16
דני גיל
הורים יקרים,
התפקיד של הילד - לבכות.
התפקיד שלכם - לקבל החלטות, לקבוע עובדות, וכל הזמן לזכור שהתפקיד של הילד הוא - לבכות. כשהוא בוכה הוא ממלא נאמנה את התפקיד שלו. כשאתם מנהלים סדר יום אתם ממלאים נאמנה את התפקיד שלכם.

היי נעמה,
אין ילד שלא מסוגל לקבל "לא". יש הורים שלא מסוגלים להתמודד עם התגובה של הילד למשמע ה"לא" שלהם. מה הם לא יודעים? כנראה שהם לא יודעים את תפקידו של הילד - לבכות. לכן הם מתייחסים לבכי כאל משהו לא טוב כזה, שחייבים להיאבק בו או להשקיע מאמצים כבירים כדי להפסיק את הרעש הזה. והתוצאה - הילד מבין שהוא מחזיק בקלף מנצח בדרך למשא ומתן הסמוי שהוא מנהל דרך קבע עם ההורים שלו:

אתם תעשו מה אני רוצה - אפסיק לבכות. לא תעשו מה אני רוצה - אמשיך לבכות.

וההורים מצדם, רוצים לשמור על גבולות ולכן לא נכנעים לגחמותיו של הילד, מצד שני, נגררים להגיב לפרובוקציות שלו: נגררים להסביר, לשכנע, לנחם, להסיח דעת, לנזוף, להעליב לפעמים. ובכך להזין את מעגל תשומת הלב השלילית שבעצם כופה על הילד להמשיך ולעשות עוד מאותו הדבר.

מציע לכם לחשוב מעשים ולא מילים. נניח היא מרביצה אז לתפוס לה את הידיים ולומר: "זה לא". ולעבור הלאה. היא לא יוצאת מהאמבטיה אז להרים על הידיים ולהוציא. בכך תחסכו המון מאבקים ובזמן שיתפנה לכם תכניסו מה שיותר חום, אהבה, הומור, שיתוף הדדי, התגייסות שלכם ההורים. מציע לך לקריאה בעמוד המאמרים את המאמרים הבאים:

סוד הסמכות ההורית
מלכודת תשומת לב שלילית
הסמכות לומר כן
הורות מילולית


קריאה מהנה, בהצלחה, אני כאן לשאלות.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com