סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

תשומת לב שלילית ילדה בת 7.4

19.08.16   0:44
שרון: תשומת לב שלילית ילדה בת 7.4
הבת שלי ילדה באמת נפלאה חכמה תלמידה מצטיינת סופר חברותית ומאד קשורה אליישעד כיתה א כמעט ולא היו ״בעיות״ איתה .
לכיתה א הגיעה עם הרבה חברים מהגן ועם 2 החברות הכי הכי טובות שהן היו שלישייה ,אולם משהו בדינמיקה השתנה ו....היא מצאה את עצמה כשהן זוג והיא לא חברה שלהן בכלל . ועברה עליה שנה די קשה מבחינה חברתית כי הצליחה ליצור קשרים חדשים אבל רוצה כל הזמן את ה 2 שהיו עד לא מזמן צמודות אליה .
את א צלחה בצורה נפלאה והמורה לא הפסיקה לשבח ולהלל ובכל תחום בלימודים הצטיינה .
דבר נוסף ...יש לה אח מתוק להפליא ומאד ממגנט בן שנתיים וחצי שאי אפשר להתעלם ממנו . וכן אני מודעת לכך שהיא למרות הפער מאד מקנאה בו ולא משנה כמה אני אתאמץ ואהיה איתה ואבלה איתה עדין ...את מתייחסת רק אליו ..
בחודש האחרון היא התחילה לדבר בחוצפה , בהתרסה ובחוסר כבוד ומה שייאש אותי ותסכל אותי לחלוטין הוא שבשבוע וחצי האחרונים היא מנסה בכל דרך להשיג תשומת לב שלילית ומשתדלת לפגוע בי ומאד .
שנייה אחרי היא מתנצלת /בוכה/מבטיחה שזו הפעם האחרונה האחרונה ולעולם זה לא יקרה ...עד רבע שעה אחרי .
היא כל הזמן אומרת שהיא לא יודעת איך להוציא את המילים הלא יפות מהראש ...אומרת שכולם מגעילים /יש להם ריח לא טוב והחמור ביותר ...אמרה לי שמצידה ( ואין דבר בעולם שהיא אוהבת יותר מאותי ) שאני אמות ...
כמובן שהיא הצליחה לגרום לי לתגובה ומאותו הרגע זה שמצידה הסבתא/סבא/השכן/ההורים של כל החברות/שכולם יפטרו/ימותו ...
אני כמובן מזועזעת ובמבוכה נוראית ויותר מהכל מתוסכלת . ניסיתי צעקות /הערות/כעס/עונשים /לחבק אותה בלי סוף ולהגיד שאני מאד אוהבת אותה , וגם היום פשוט להתעלם ולא להתייחס ולהגיב כאילו אני לא שומעת כלום ולהתייחס רק כשמדברת על משהו אחר בתקווה שיפסק וזה לא ממש קורה ואני מודאגת ממש .
היא מנסה להעליב אותי ...שואלת בעקיפין אם כשתהיה גדולה גם תהיה שמנה כמוני ( ואני לא שמנה ...אני טיפונת מלאה ) וכל זה בקול מתוק וחמוד ...
איך יוצאים מהסחרור הזה ??? הילדה מתוחכמת מאד , מבריקה ומבינה מה היא עושה . היא גם אמרה לי - ״נכון שאת לא מתייחסת לדברים לא טובים ״
אשמח לעצתך ... תודה !! מאמא שמאד אוהבת אבל ממש פגועה
20.08.16   0:28
דני גיל
היי שרון,
תראי את מתארת מצב שדורש התייחסות צמודה יותר מעצות בפורום כזה או אחר. בעיקר כזו שתתן לך את הכלים לייעל את התקשורת עם בתך ככה שתשומת לב חיובית תשביע את רצונה בתשומת לב שלילית. אתן לך כמה דוגמאות לתגובות אפשריות לדברים שהיא אומרת או שואלת:

היא: תגידי אמא כשאהיה גדולה אהיה שמנה כמוך?
את: מה... את חושבת שאני שמנה?
היא: כן
את: אני לא חושבת. אני לא חושבת שאני רזה אבל גם לא... שמנה. את בטוחה?
היא: כן נו אמא.. את שמנה.
את: תני לי דוגמה לאמא שאת חושבת שהיא רזה.

ומה עשינו כאן בעצם? שוחחנו עם הילדה שלנו. נתנו תשומת לב חיובית במקום שבקלות היה יכול לנקז אליו תשומת לב שלילית. נמשיך:

היא: אמא - מצדי לא אכפת לי אפילו שתמותי.
את: אני לא מאמינה. באמת לא אכפת לך?
היא: כן
את: למה? את לא אוהבת אותי?
את: ומי ייתן לך חיבוקים ונשיקות?
את: היית רוצה אולי אמא אחרת?
את: מי?.. תני לי דוגמה.

אלו הן שאלות שנועדו לאפשר לה להיפתח ולתת מקום לעולם פנימי עשיר ומעניין. בעיקר לתת לה את האפשרות להקשיב לעצמה, ולגלות, בעצם, שהזעם המצטבר בתוכנו לא חייב להסתיים במשאלות שהקרובים שלנו ייעלמו. שאפשר לדבר, ואפשר גם להביע כעס, זה לא הכל או כלום.

לדעתי זה לא מקרה שהיא נבהלת מ"המילים הלא יפות" ואומרת שהיא לא יודעת איך להוציא אותן מהראש. האמת - היא נוגעת בדיוק בנקודה. האתגר שלה, שהיא לא יודעת להביע אותו במילים, קשור לניהול כעסים וזעם מצטבר. בשפה שלה היא מתרגמת את זה ל: "לא יודעת איך להוציא את המילים הלא יפות מהראש". וזה מצוין כי זה מאפשר לך להתחבר לשפה שלה ולהשיב לה: "לאט-לאט... לאט-לאט נוציא אותן מהראש". ואת ממשיכה: "אילו מילים לא יפות יש לך בראש?" או, בזמן אמת, כשהיא "יורה" את המילים, את עוצרת אותה ומבקשת ממנה להאט את הקצב כדי שתוכלי להתייחס לכל דבר שהיא אומרת. דבר-דבר. לאט-לאט.

נכון, באופן כללי אנחנו לא רוצים להגיב לפרובוקציות כי אז אנחנו מעודדים את הפרובוקציות. אבל כאן לא מדובר רק בפרובוקציות אלא בילדה אכן מאוד חכמה שמשמיעה את הצעקה הייחודית שלה ויש לה שם הרבה מסרים לומר והרבה רגשות להביע. לך נותר לזכור שהיא ילדה, לתת מקום, להפנות קשב, ולנתב את תשומת הלב למקום חיובי ולא שלילי.

היא: אמא נכון שאת לא מתייחסת לדברים לא טובים?
את: כן אבל לפעמים אני חושבת שאולי אני עושה טעות. כי גם דברים לא טובים אפשר להפוך לטובים. מה את אומרת?

לגבי האח הקטן והממגנט ש"את מתייחסת רק אליו". מציע שתקלידי במנוע החיפוש מילים כמו "אחים", "קנאה", ותקראי כמה תכתובות רלוונטיות כי גם זה - חשוב לענייננו.
20.08.16   0:44
דני גיל
אגב שתי השורות הראשונות שכתבתי לך - זה לא בהכרח נכון. כלומר שאם את מרגישה שתשובתי רלוונטית לכן ואת יכולה להתקדם עם זה ללא ליווי חיצוני אז מצוין. בהצלחה!
21.08.16   15:15
שרון
היי דני קודם כל תודה רבה על המענה המהיר . אני רוצה לחדד ...התקשורת בדרך כלל ממש בסדר והכל היה טוב עד ממש לא מזמן ( לדעתי אם אני מנסה לשחזר עד סוף יולי הכל היה תקין מבחינה התנהגותית ) זו ילדה שבדרך כלל הייתה בהלם וסיפרה לי שאחרים מדברים לא יפה ..
היא הייתה בסופשבוע אצל אחותי והיה לה מאד מאד קשה להירדם בלילה מגעגועים אליי ..היא נרדמה רק בשתיים בלילה , זו ילדה שצמודה אליי בדרך כלל ומביעה המון אהבה והקשר ביננו הדוק ביותר . אצל אחותי ..ההתנהגות הייתה למופת לא דיברה לא יפה ובטח ובטח לא השתמשה במילות גנאי . היא כן סיפרה לאחותי שהיא מאד העציבה את אמא ואמא בכתה בגללה ושהיא מנסה להתאפק ממילים לא טובות והיא לא יודעת איך ...אחותי טוענת שהילדה נראתה ממש מיוסרת מהנושא כי היא מבינה שהעציבה והתנהגה באופן לא מקובל .
מה שכן ...איתנו גם לאחר שחזרה הביתה ...ממשיכה לנסות ואנחנו בכל הכוח מתעלמים ממנה כאשר מדברת שלא כמקובל מבחינת מילים או שממשיכה לדבר על כל מיני אנשים שמכירה ולא מכירה כמה תשמח שהם ימותו ויחד עם זאת אומרת שהיא לא מבינה מה זה בלי אמא / מה זה ימותו ...
אני כולי תקווה שכפי שזה הגיע זה יעלם ( דיבורים על מוות החלו ממש השבוע ...)

האם להמשיך להתעלם ..? המון המון המון תודה !!
24.08.16   18:48
דני גיל
להמשיך להתעלם? כמובן שלא. לכן עניתי כפי שעניתי. יש אתגרים בחיים שדורשים אותנו לשכלול התקשורת גם כשאין "בעיה" בתקשורת.

העיסוק שלה בנושא המוות הוא עיסוק שמחייב מענה. התייחסות. אם את חוששת להיות הכתובת אפשר לפנות לגורם מקצועי שיאפשר לה להיפתח ולחשוף את מחשבותיה. לדעתי מדובר בילדה מאוד אינטליגנטית ולכן עניינים של חוסר וודאות שמים אותה במקום חסר מנוחה: מה זה מוות? מה זה אין סוף? אלו הן שאלות שמצריכות הרבה אומץ וכנות כדי לעסוק בהן. וחשיבה מופשטת. רובינו אגב מדחיקים אותן - ילדים ומבוגרים.

לגבי ההתנהגות המתריסה - כאן אני ממליץ לך לקרוא שוב את תשובתי הקודמת כי שם המפתח.
28.08.16   13:51
שרון
היי דני , עדכונים - פעלתי בהתאם להנחיות ו..הפנתי כמה שיותר תשומת לב לחיובי , לטוב שהיא עושה ואומרת ושמעתי אבל לא הקשבתי ובטח ובטח לא צעקתי יותר ולא נתתי לה להפעיל אותי על מנת לתדלק את המילים וההתנהגויות הלא טובות ו ..
הבית עכשיו הרבה הרבה הרבה יותר רגוע . המילים הלא יפות כמעט ונעלמו לחלוטין . אני מרגישה שעוד מספר ימים והבת הנפלאה שלי חוזרת אליי בחזרה . מקפידה לחבק לנשק להחמיא ולתת תשומת לב חיובית על מאמצים והתנהגויות טובות ו ...זה עובד לנו ( לא אכחיש שההתנהגות הלא טובה נכחדה לחלוטין אבל מאמינה שזה בדרך ..והמצב כבר רחוק מלהיות בלתי נסבל בבית ) . המון המון המון תודה !!!
28.08.16   21:16
דני גיל
מצוין!
ותודה על העדכון.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com