סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

התמודדות עם כאב

08.08.10   0:48
טל: התמודדות עם כאב
דני שלום, רציתי עצה ועזרה בעניין התמודדות של ילדה בת כמעט 5 עם כאב. כאשר היא מקבלת מכה, שריטה, עקיצה מדבורה (סוגי הכאב הם שונים... חזקים , חלשים) היא מגיבה בצורה מאוד חזקה, קשה לה מאוד להירגע, היא מאוד "נכנסת" לסיטואציה וקשה לנו לגרום לה להקשיב, לנשום ובהרבה מקרים זה מקשה מאוד את מתן הטיפול הרפואי, שזה בעיקר מטריד אותי. אני מחבקת, מרגיעה, מדברת בקול שקט ולא כועסת, מנסה את כל מה שיש בכובע שלי, היא לבסוף נרגעת אבל זה מגיע לרמות מאוד גבוהות של כמעט היסטריה, ולוקח לה הרבה זמן להירגע. יש לי זמן ויש לי כוח, אבל מאוד הייתי רוצה לעזור לה לנסות להתגבר באופן טוב יותר. אין לי דרך נוספת לנסח את זה. היא ילדה בכורה לשתי אחיות קטנות (שנתיים ו9 חודשים), חכמה מאוד, יצירתית ורגישה, אני מבינה שלכל אחד מאיתנו סף כאב/רגישות שונה ובכל זאת בשביל החיים שלפניה... אשמח לתובנות שלך - טל, אמא אוהבת
08.08.10   14:37
דני גיל
אחח... שאלה כואבת :)

שלום לך טל,
נכון שלכל אחד מאיתנו סף כאב/רגישות שונה ובכל זאת אני מהמר, גם במקרה הזה שבכוחן של התגובות שלנו לעשות את ההבדל. כי יכול להיות שבתך אכן רגישה באופן מיוחד לכאב ואז היא מגיבה בדרמטיות האופיינית לה, אבל אז יתכן שבתגובה לכל הדרמה הזאת את מנסה להרגיע ולנחם ואיך אמרת... לשלוף את כל מה שיש לך בכובע, וכך בעצם, בלי להתכוון וכמובן שרק מתוך הדאגה והכוונות הטובות, היא עשויה לפרש את ה"עמדה" שלך כחוסר הבנה לה, ולמה שהיא מרגישה. מהעיניים של הילדה, נוצר כאן פער מאוד גדול בין החוויה הסובייקטיבית שלה (חרדה) לבין החוויה שלך כפי שמשתקפת בעיניי הילדה (רגיעה), ופה היא עשויה להרגיש לבד. כך נוצר גם המעגל: ככל שהיא תרגיש יותר לבד כך יתגברו התגובות הדרמטיות שלה וכך יתגברו תגובות ההרגעה שלך וכך יגדל הפער וכך היא תרגיש יותר לבד, וכן הלאה.

אני מציע לעשות דבר מאוד פשוט בפעם הבאה שיקרה מקרה דומה:
את ניגשת אל הילדה שלך ומחבקת אותה חזק עד שהיא נרגעת.
תוך כדי החיבוק את יכולה להיעזר במשפטים:

"אני פה מתוקה... אני פה"
"אני איתך עד שאת נרגעת"
"זה באמת נראה לי ממש כואב"
"כשאבא יחזור נספר לו"

בהצלחה!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com