סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

תלות בהורים

27.03.16   13:22
גלית : תלות בהורים
שלום רב, אשמח לעצה על בני בן ה8. הוא עבר תקופה לא פשוטה שבה הוא התרחק מאינטראקציות חברתיות. היום אני יודעת שיש לו את היכולת ואת החוזק להתמודד עם הקשיים.
בגלל שתקופה ארוכה אנחנו "קרקרנו" סביבו, היום הוא כבר לא מוכן לשחרר ולא רוצה לעשות שום דבר בלעדינו (אני כבר ממש טובה בכדורגל). הוא לא מעוניין להתראות עם ילדים בני גילו, הוא חושב שהם לא ירצו לשחק איתו ולשתף איתו. לעיתים אנחנו מטווחים בין הילדים ובינו אבל לרוב זה נגמר בבכי כאשר הוא משחק כדורגל ואחד הילדים בהתלהבות של המשחק, מרים את הקול או דוחף (בלהט המשחק) הוא יבכה ולא ירצה להמשיך. וכל זה כאשר אנחנו בסביבה ושהוא רואה אותנו, אחרת הוא נלחץ. שאלתי - איך נכון להחזיר אותו לחברת ילדים ושיהיה עצמאי ולא תלוי בנו כלכך,אנחנו עייפנו וזה פשוט סוחט אותנו ומערער את ההתנהלות עם שאר בני המשפחה. אשמח לתשובתך
02.04.16   18:17
דני גיל
היי גלית,
יכול מאוד להיות שפעלתם עד כה באופן שמעודד תלות אבל אף פעם לא מאוחר. וכשאת כותבת "היום הוא כבר לא מוכן לשחרר" תבדקי את ראשית עם עצמך אם את מוכנה לשחרר. כי לשחרר זה אומר להזמין משבר ואז גם להיות מוכנים להכיל אותו. אם ילד בגיל 4 פיתח תלות במוצץ הרי שהגמילה מהמוצץ תזמין משבר. ואם ילד בגיל 8 פיתח סוג מסוים של תלות בהורים שלו הרי שהגמילה מהתלותיות תהיה מלווה במשבר. זמני אמנם אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים לכך.

מה זה אומר בעצם? זה אומר שאת צריכה להיות מוכנה לראות את עצמך כאמא פחות נחמדה. כזאת שאומרת לילד שלה: "אין לי דרך לעזור לך בזה. תחליט אם אתה רוצה להישאר פה או ללכת". זה אומר שאת משחררת (עכשיו) את תפקידך כאמא מתווכת. ומנחמת. ומציעה פתרונות. את נמצאת שם תמיד בשבילו כאמא שמרעיפה עליו אהבה אבל את לא עושה דברים שאת לא אוהבת ולא נהנית מהם. לדוגמה: אם את בוחרת לשחק אתו כדורגל את עושה את זה משום שזה גורם לך הנאה ולא משום שזה מפחית אצלך איזושהי חרדה. ישעמם לו? יתמודד. יהיה לבד? יתמודד. הורים תבינו משהו: ילדים לא יסמכו על עצמם כל זמן שאנחנו לא נסמוך עליהם. במעשים. לא במילים.

בספרי "אלוהים בגובה העיניים" אני מתאר את הדינמיקה של יצירת שינוי באמצעות דימוי "הנייר המקופל". ואת מוזמנת לנסות: קחי דף נייר וקפלי אותו לשניים. לאחר מכן נסי ליישר את הדף, כלומר להניח אותו על השולחן בצורה כזאת שהוא ישכב על השולחן בצורה ישרה לחלוטין. אם הצלחת הווה אומר שעשית פעולה נוספת מעבר ל"גיהוץ" הדף. כלומר שקיפלת אותו לצד השני. לענייננו, אם הילד התרגל לדפוס התנהגות תלותי, עליכם ההורים להרגיל אותו לדפוס התנהגות חדש, לא רק שאינו תלותי אלא לדפוס עצמאי. כלומר שהאמירה שלכם חייבת שתהיה ברורה, חד משמעית, נחושה. כי כדי ליישר את הדף אתם צריכים לקפל אותו, קצת, לצד השני.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com