סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

התנהגות לפי שינה

28.07.15   11:50
שיר: התנהגות לפי שינה
שלום דני,
אני אוהבת מאוד להתייעץ איתך, וחשוב לי לשמוע את דעתך גם בנושא זה.
יש לי שני ילדים בן 5.5 ושנתיים ו 4 .
הקטן שלי בן ה 2.4 מאוד שובב ומקסים, וגם די תינוקי :-) הוא עדיין לא ממש מדבר...
הבעיה העיקרית לטעמי היא בשעות הלילה, הוא לא כ"כ אוהב את שעת ההשכבה. בדר"כ אני מקלחת אותו, הוא משחק קצת, קוראים סיפור ולמיטה (הוא ישן בחדר משלו)
כאן מתחיל הבלאגן, הוא רוצה לצאת מהמיטה, ואחרי שהטריק של ליזרוק את המוצץ ולקרוא לי להרים כבר מיצה את עצמו, הוא התחיל לאחרונה להתפשט לגמרי במיטה ולעשות פיפי (לפעמים לא רק פיפי) הוא למד כנראה די מהר שזה מה שגורם לי להוציא אותי מהמיטה ולהחליף מצעים, ואם מדובר ביותר מפיפי אז הוא מלכלך את כולו ואז אני גם צריכה לקלח אותו, ניסיתי טריקים שונים כדי לנסות למנוע ממנו להוריד את החיתול: להלביש אותו בג'ינס, לשים לו מעל החיתול תחתוני גמילה, אבל הוא לומד מהר מאוד איך להוריד גם אותם. זה נהיה ממש הרגל קבוע כל לילה זה כמובן מעייף אותנו מאוד
ניסיתי לכעוס עליו, ניסיתי לההכנב להלביש אותו בלי לדבר איתו בכלל זה גם לא עזר. וגם להתעלם ולתת לו לישון ערום עם פיפי במיטה עד שיירדם ואז להחליף לו אבל , קשה לי לתת לו להירדם בכזאת אי נוחות...
חשבתי כבר להעביר אותו למיטת מעבר, אבל בהתחשב בהרגל שפיתח לאחרונה זה לא נראה לי הזמן המתאים

מה דעתך דני, , איך אני צריכה לנהוג? איפה אני טועה ?

מאוד אעריך את תשובתך, תודה מראש

01.08.15   10:40
דני גיל
היי שיר,
חסר לי נתון חשוב: את נמצאת בחדר שלו כשהוא במיטה?
01.08.15   18:17
שיר
היי דני
אני לא נמצאת בחדר שלו... כשהוא מאוד בוכה אני באה לכמה רגעים נותנת לו מוצץ, בקבוק ליטוף וכו... ויוצאת
מייד
01.08.15   19:59
דני גיל
לכאורה אולי זה דווקא טוב שאת נותנת לו את ההזדמנות להיכנס לשינה בלי הנוכחות שלך. אם זה "עובד" אז מצוין. אני בטוח שיש לא מעט ילדים שמשחררים את ההורים שלהם לעיסוקיהם עם כניסתם למיטה, אבל זה לא תמיד ככה וזה לא תמיד תלוי בהורים. לפיכך, כאשר הילד זקוק לנוכחות שלנו ההצעה שלי לתת לו אותה. כי מה שקורה כרגע הוא שאת הנוכחות שלך הוא מקבל אבל במסלול השלילי.

שבי איתו בחדר, תרגישי אותו והוא אותך, צאי מ"התפקיד" שנועד להרדים אותו, וברגע מסוים תגידי לו שאת נשארת בחדר (לקרוא ספר (לעצמך), לשוחח בטלפון, לעבוד קצת במחשב, בעצם כל דבר שמזיז את הפוקוס ממנו) והוא שם ראש ועוצם עיניים. להקריא סיפור לפני זה מצוין אבל חשוב להבין שלא זה ה"דבר" שמרדים ילדים, כי כשאת מקריאה סיפור לילד שלך את לרוב נכנסת ל"תפקיד" והתפקיד הזה בסופו של דבר פועל הפוך - דורך את הילדים ומעיר אותם. את מי הוא מרדים? אותנו.
02.08.15   20:36
שיר
הי דני
תודה רבה על התשובה, אני קצת חוששת, האם בזה שאני נשארת בחדר עד שירדם לא מקנה לו הרגל אחר? ומה לעשות במידה וזה לוקח הרבה זמן? (לפעמים מעל שעה)
תודה מראש
03.08.15   0:17
דני גיל
אז ככה: כשמדובר בצורך של ילד הרי שההיענות לצורך משחררת אותו מהתלות. ודווקא ההימנעות יוצרת את התלות עד כדי תלות אובססיבית.
תינוק שרוצה על הידיים למשל צריך (צורך) במידה מסוימת על הידיים. אם לא ניקח אותו על הידיים בכלל (כדי לא להרגיל אותו לידיים) הוא יפתח אסטרטגיה (לא מודעת) שתאלץ אותנו לקחת אותו על הידיים. התוצאה לכאורה אותה תוצאה. אלא ש:

כאשר נגררנו לעשות כרצונו ולא בחרנו בכך מלכתחילה יצרנו תלות. עזרנו לו לפתח הרגל. למה? כי אילצנו אותו "להילחם" על זה. והתינוק, לא באמת רוצה על הידיים כפי שהוא רוצה לדעת שהאופציה קיימת.

הוא העניין כשמדובר בהירדמות פעוטות. הם צריכים אותנו. יש ילדים שיילחמו על זה ויש שייוותרו, תלוי במאפיינים של הילד. לכן מה ש"עובד" עם ילד אחד לא בהכרח יצליח עם אחיו הצעיר. לשבת איתו בחדר עד שיירדם זו אפשרות והיא אפשרות טובה לטעמי אם עושים את זה נכון. הרעיון בגדול הוא "להיות ולא להיות" בחדר. להפגין נוכחות אבל לעסוק בדברים שמזיזים מהילד את תשומת הלב. תוכלי לקרוא על כך הרבה בנושאים שעלו בפורום תחת הכותרות "שינה" ו-"הירדמות".
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com