סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

כל הזמן מתלונן

22.06.15   19:53
גלית: כל הזמן מתלונן
דני, שלום!

אנחנו חווים בבית משהו חדש, שהחל לפני כחצי שנה ובזמן האחרון התעצם עד מאוד. בני הבכור בן ה-6 כל הזמן לא מרוצה ומתלונן על ה-כ-ו-ל! זה מגיע למצבים אבסורדיים ואני כבר לא יודעת לפעמים אם לבכות או לצחוק.

בבוקר הוא מתלונן שהוא חייב להתלבש ולסדר מיטה. "הכל אני צריך לעשות!". או שפשוט הוא לא קם. ככה שוכב ושוכב ואז קם עצבני כי הוא לא מספיק לאכול את ארוחת הבוקר. ואני אשמה בכך.

מבית הספר הוא חוזר ומתלונן שלא פותחים לו מיד ותקף את הדלת (כשמחזירים לי אותו) או שלא אפשרתי לו לשחק בחצר או שהוא צריך להתקלח או לא נתתי לא לראות טלוויזיה.

דרך אגב שיעורי בית הוא עושה בשמחה ועצמאי מאוד ואני גם תמיד לא לוחצת עליו במה שקשור ללימודים ומבהירה לו שבית הספר - זה אחראיות שלו.

גם כשהוא מזמין חבר הביתה הוא יכול להגיד "הוא מעצבן אותי כי הוא רימה אותי במשחק ובכלל לא היה לי כייף אתו".

לבתי בת ה-4 הייתה מסיבה עם מתנפחים לסוף השנה. הוא היה מאוד מאוכזב שהוא לא יכול לבוא וכל הזמן דיבר על כמה שזה לא פייר וכמה הוא מסכן. התאפשר לי להביא אותו לשעה האחרונה ובדרך חזרה הוא התלונן שזה לא פייר שהוא היה מעט זמן וכולם הציקו לו והוא גם לא אכל את מה שאחותו אכלה. לבסוף אני יצאתי אשמה בכך שהוא לא נהנה! עניתי לו שכנראה עשיתי טעות ופעם הבאה אני לא אקח אותו שלא יתאכזב. הוא הגיע הביתה ודיבר והתנהג אתי בצורה ממש חצופה...

בכל המקרים הנ"ל תמיד אני אמא לא טובה ואף אחד לא אוהב אותו "בבית הזה". תמיד הוא אומר כך שנענים לו בשלילה. דרך אגב, כשזה עובר לו (וזה יכול לפעמים להיות גם 3 דקות ולפעמים גם 15 דקות) הוא מתנהג כאילו לא קרה כלום. אן שהוא ההפך (בעיקר כשאני מראה לא שלהבתי) מתחיל להגיד לי שאני אמא הכי טובה והוא אוהב אותי והכול - עד הסיבוב הבא. שיכול להיות בעוד 10 דקות!

אני אבודת עצות. וגם מותשת. איך להגיב?

אני כרגע בהריון חודש חמישי. ייתכן שזה קשור...
27.06.15   10:54
דני גיל
היי גלית, שימי לב:

"ואז קם עצבני כי הוא לא מספיק לאכול את ארוחת הבוקר. ואני אשמה בכך"

"...לבסוף אני יצאתי אשמה בכך שהוא לא נהנה!"

"בכל המקרים הנ"ל תמיד אני אמא לא טובה ואף אחד לא אוהב אותו בבית הזה"

ונשאלת השאלה - מדוע את מאמצת את נקודת המבט שלו? נקודת המבט שלו (אמא אשמה ואני קורבן), בין אם היא מניפולטיבית ובין אם כתוצאה מתחושה סובייקטיבית, היא נקודת המבט שלו. והיא "סובלת" מפרשנות מעוותת של המציאות. לכן, כשאת מאמצת את הזווית שלו את מנציחה את התחושה הסובייקטיבית המעוותת.

"לא דני לא הבנת..." אני "שומע" אותך אומרת לי "... אני ממש לא מצטרפת לפרשנויות שלו. אני אפילו אומרת לו ש... א,ב,ג"

ובכן גלית, את מאמצת את נקודת המבט שלו משום החשיבות העצומה שאת מייחסת לאצבע המאשימה שהוא מפנה כלפייך, קל וחומר כאשר מדובר במניפולציות. יעזור לך לדעתי לעשות הפרדה בין תוכן הדברים (שלו) לבין האצבע המאשימה. עזבי את האצבע המאשימה - הוא ילד ותכניסי לראש שזה התפקיד שלו במשחק הזה. ומה התפקיד שלך? "לא לראות" את האצבע המאשימה ולראות רק את התוכן. זה יאפשר לך להביט בביטחון בסיטואציה ולהגיב נכון שהרי - בסופו של דבר - לכל החלטה שלך יש מניע הגיוני ומכאן לכל שאלה יש תשובה: למה אנחנו קמים מהמיטה בבוקר בשעה מסוימת? למה צריך לצחצח שיניים? למה צריך להתלבש? אלו בהחלט שאלות שכדאי "לפתוח" עם הילדים ולהעביר את האחריות אליהם:

"אז מתי לדעתך הכי נכון לקום בבוקר?"
"היית רוצה לוותר על צחצוח השיניים?" (נניח שהוא אומר "כן")
"באמת? אבל אתה יודע מה קורה לשיניים אם..?" "שמעת על הילד הזה ש...?"

אם הוא חוזר הביתה עצבני עם כך וכך תלונות על חברים אני מציע לספק לו שאלות ולא תשובות ופתרונות. הכוונה לשאלות התעניינות ולא יותר מזה.

ובאופן כללי - משהו שמאוד עוזר עם ילדים ובמיוחד במקרים כאלה - קחו לכם כמה דקות לפני שהוא נכנס לשינה לשיחה קצרה בענייני היום: מה עברנו היום, איך עברנו, מה היה טוב ומה פחות טוב, ובעיקר (וזה העניין) - מה היית רוצה שיהיה אחרת ואיך אפשר באמת שזה יהיה אחרת. שיחה מהסוג הזה תגרום לו לקחת אחריות ולא לזרוק אותה כל הזמן עלייך, וההצעה שלי לעודד את האפקט הזה על ידי כך שתראי לו גם את שאת לחלוטין קשובה ולומדת עליו בשיחה הזאת ומקבלת החלטות חדשות החל ממחר בבוקר, למשל, לאפשר יותר זמן טלוויזיה.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com