סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

תוקפנות בגיל 1.10

16.05.15   21:11
עירית: תוקפנות בגיל 1.10
הי דני,
יש לי שני בנים, הבכור בן 3.10 והקטן בן 1.10. מגיל שנה וחודש הוא הולך לגן. בזמן האחרון הקטן הפך להיות מאד תוקפני, כשלא מקבל מה שרוצה או שלא מבינים אותו הוא מבטא את התסכול שלו בתוקפנות, מרביץ, מושך בשיער, צובט, ואני רואה בהבעת פנים שהוא רוצה להכאיב. הרבה מן התוקפנות שלו מופנית כלפיי. אני תמיד עוצרת אותו ואומרת שכואב לי ושאני לא מרשה להרביץ.
לעיתים כשרוצה משהו לא ברור מתחיל לצרוח צרחות אימים וכשאני מציעה לו מוצץ וחיתול בד שמאד אוהב הוא זורק את זה בעצבים וממשיך לצרוח. אחרי כמה דקות אני שוב מציעה לו, קוראת לו ומושיבה על הברכיים ואז הוא מסכים לקחת את המוצץ ואת החיתול בד. זה חדש לי כי הגדול שלי תמיד היה נרגע די מהר ועם מוצץ ויש הרגשה שהוא צריך להוציא את התיסכול ורק אז להירגע...אבל כשזה קורה ב-6 בבוקר וכל הבית צרחות ...זה קשה ומתיש... קודם כל רציתי לשאול האם זה תחילת גיל שנתיים הנורא? האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לו לעבור את התקופה הזאת בקלות יותר? האם י שמשהו שאני עושה שאולי לא נכון שהוא תוקפני כלפי( לא רק..אבל יותר כלפי מאשר לבעלי)? אשמח לדעתך.
20.05.15   20:26
דני גיל
צודקת עירית, נראה שהוא אכן צריך לשחרר את התסכול ורק לאחר מכן להירגע. ונכון - בשש בבוקר המזג הזה מקשה עוד יותר. השאלה הרלוונטית לענייננו היא כיצד לעזור לו להתמודד עם תסכול. והתשובה - בפשטות - לתת לו להתמודד. כמו כל דבר שצריך לתרגל כדי להצליח בו. הוא בוכה? - שיבכה. צורח? - שיצרח. ברגעים האלה אל תתאמצי לפתור לו את העניינים והכי חשוב שלא תראי בבכי שלו בעיה שצריך לפתור. זה מצוין שאת "מושיטה לו יד" ומציעה לו פתרונות אפשריים כמו מוצץ וחיתול בד. אם הוא דוחה את הושטת היד תעברי הלאה ותשאירי לו תמיד פתח לחזור אלייך רגוע. נניח תשאירי את המוצץ והחיתול במקום שהוא רואה, ותגידי לו:

אם תרצה זה כאן
או
אם תרצה אני כאן
או
כשתרצה אני כאן

חיבוק - תמיד טוב. אם הוא דוחה את החיבוק את ממשיכה לעניינייך ואומרת לו בנימה אגבית:

אם תרצה חיבוק אני כאן

התנהגות תוקפנית: בתגובה להתנהגות תוקפנית את עוצרת אותו פיזית ואומרת לו: "זה לא". וזהו. לשאלתך האם יש משהו לא נכון שאת עושה ושגורם לו להפגין תוקפנות כלפייך, וכאן כדאי שתבדקי את עם עצמך האם את מנסה יתר על המידה לרצות אותו, ולדאוג שתמיד יקבל הכל בזמן שהוא רוצה וכפי שהוא רוצה, והאם את מתקשרת עם בכי תובעני, כלומר שהוא צורח כדי לקבל משהו ואת בתגובה רצה לספק את מבוקשו, וכו'.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com