סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

חיתולים

07.04.15   12:59
רויטל: חיתולים
שלום דני,

אני מאוד נהנית מהפורום הזה - הוא עוזר לנו רבות.
בתי בת שנתיים וחצי בוגרת מאוד, לא מעוניינת כלל להיגמל מחיתולים - היא לגמרי מודעת לתהליך ונראה שמאוד שולטת בו.
ואני תוהה איך לעורר בה את קצת יותר רצון להיגמל, אני לגמרי חושבת שהיא מסוגלת לזה, פשוט לא ממש בקטע וחבל לי.
אני חושבת שהיה לה הרבה יותר נעים להיות בלי החיתולים האלו - במיוחד שהקיץ מעבר לפינה.
07.04.15   22:20
דני גיל
היי רויטל,
שמח לשמוע שאת נעזרת בפורום. מוזמנת תמיד. הקיץ שמעבר לפינה והגיל שלה אכן מהווים קרקע נוחה לגמילה. וההצעה שלי שתתחילו בשבת. באופן הבא:

אנחנו עכשיו ביום רביעי לצורך העניין. אז את אומרת לה שמחר (חמישי) אתם מורידים את החיתול כי הקיץ כבר מגיע וזה זמן ממש טוב. היא תתנגד ואז תסבירי לה למה זה חשוב. ולמה זה חשוב? כי ימים חמים לפנינו ואת רוצה שיהיה לה נעים וכייפי. ואיך את אומרת את זה? בנימה החלטית ואגבית, נימה מעדכנת ולא כזו שמנסה לשכנע.

בשלב זה אני מניח שהיא תמצא את הדרך לבטא שוב את התנגדותה לרעיון ואז את אומרת לה: "תקשיבי, את לא צריכה כבר את החיתולים האלה ואני בטוחה שכשתהי בלי תביני כמה שזה נעים וכיף. אנחנו יכולים להגיד להם "להתראות" מחר או בשבת (כי נשארו לי עוד קצת). מה את מעדיפה?"

אם היא תבחר את יום שבת תשאלי אותה אם היא בטוחה (כלומר "לא עדיף לך כבר מחר להיות בלי?") ואז תסכימו יחד על שבת ותסיימי באמירה חיובית על שזה באמת זמן מצוין ויום מצוין. וזהו. באופן הזה היא תגיע ליום שבת מוכנה לשינוי, שותפה, שולטת בתהליך (שכן ניתנה לה אפשרות בחירה).

ולך רויטל עד שבת אני ממליץ על המאמר הבא - http://www.superdaddy.info/articles-50 - סודות הגמילה מחיתולים. בהצלחה!
14.04.15   9:41
רויטל
אנסה בסופ"ש הארוך ל יום העצמאות ואעדכן.
תודה :)
28.04.15   13:42
רויטל
עדכון :)
בוצע ניסיון כזה שהגיע היום האמור היא ממש אמרה שהיא לא רוצה להוריד חיתול, שהיא לא רוצה לעשות בסיר ולא בשירותים...
איך אנחנו אמורים להמשיך מכאן? להיות נחושים ולהוריד כי אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון עבורה או לחכות עוד קצת? לדוג' לחופש הגדול?
אני מרגישה שאנחנו במעין סוג של סחרור סביב הנושא הזה
28.04.15   23:04
דני גיל
אבל רויטל נשמע שהסחרור בעיקר בראש שלכם. כלומר, גם אם אנחנו מעדיפים שהיא תאהב את הרעיון אנחנו לא בונים על זה. נצא לדרך עם זה ובלי זה.

היא מצידה אומרת שהיא לא רוצה בסיר ובשירותים כי היא חוששת מהלא מוכר וזה טבעי. אם אנחנו נענים לבקשתה אנחנו בעצם מצדיקים את החששות שלה. לכן, אם החלטתנו להוריד את החיתול נעדכן אותה בהחלטה אבל לא נתייעץ איתה על כך. אגב, אם זה עכשיו או בחופש הגדול זה פחות חשוב לענייננו.
15.05.15   16:16
רויטל
אז אכן כך עשינו... מיום רביעי שדיברנו על להוריד שיתפה פעולה עד שהגיעה רגע האמת... בכי על כך שלא רוצה תחתונים... עברנו את המכשול הזה... ועכשיו חוסר שיתוף פעולה מוחלט עם השירותים... כמו שאמרת , אני לא יכולה להכריח אותה לעשות, אבל כן לשבת.אז אנחנו מבלות כבר חצי שעה בחדר האמבטיה כשהיא יושבת על השטיח ואני עם הטלפון כמענה פני עסוקה במשהו אחר... מדי פעם מציעה לה שוב ומסבירה שהיא צריכה רק לנסות... אחרת לא נוכל להמשיך את היום.
מה עכשיו? נמשיך ככה?
16.05.15   17:33
דני גיל
אבל למה היא יושבת על השטיח? ולמה חצי שעה? אגב הדרישה ממנה לשתף פעולה (לשבת ולנסות) היא דרישה ולא בקשה, ודאי לא הצעה וודאי לא הצעה שמלווה בהסברים וניסיונות חוזרים ונשנים לקבל את שיתוף הפעולה שלה. זה צריך להיות טבעי וברור בדיוק כמו שברור לה שהיא מושיטה לך יד כשאתן חוצות את הכביש או שהיא נכנסת לאוטו כשאת מבקשת ממנה.
17.05.15   14:10
רויטל
כי אם ניסיתי פיזית להושיב אותה בשירותים - היו שם צרחות אימה (כמו שבחיים לא ראיתי אותה...) כאילו מה כבר עושים לה...
לא הסכימה בשום צורה לשתף פעולה עם העניין.
בכביש אם היא במקרה תחשוב לא להושיט לי יד, אז או שאחזיק את ידה, אחצה ואשחרר, או שאם היא תשתולל אז ארים אותה בידיים.
פה, בכל זאת נדרש ממנה שיתוף פעולה - שפשוט תסכים לשבת מבלי לצרוח צרחות אימה.
21.05.15   9:25
רויטל
כי אם ניסיתי פיזית להושיב אותה בשירותים - היו שם צרחות אימה (כמו שבחיים לא ראיתי אותה...) כאילו מה כבר עושים לה...
לא הסכימה בשום צורה לשתף פעולה עם העניין.
בכביש אם היא במקרה תחשוב לא להושיט לי יד, אז או שאחזיק את ידה, אחצה ואשחרר, או שאם היא תשתולל אז ארים אותה בידיים.
פה, בכל זאת נדרש ממנה שיתוף פעולה - שפשוט תסכים לשבת מבלי לצרוח צרחות אימה.
21.05.15   9:57
דני גיל
כלומר שאת שיתוף הפעולה שלה את מקבלת בשני מקרים: כאשר הבקשה שלך ממנה מתאימה לרצונותיה ואז היא ממילא נכונה לשתף פעולה, או, כאשר את מאלצת אותה, פיזית ואקטיבית, לעשות כרצונך. השאלה שלי: אין מקרים בהם היא נענית לדרישתך הודות ל״שריר״ שהפעלת שם? לנימה האסרטיבית? התקיפה? המרתיעה?

השריר הזה נחוץ. לא נשתמש בו בשגרה אבל כהורים חשוב שיהיה לנו את השריר הזה ואם אין אז לדאוג שיהיה. איך מפתחים שרירים? מתרגלים ומתאמנים.

לענייננו, תבהירי לה שאת דורשת את שיתוף הפעולה שלה בניסיונות הקרובים ומשלא תקבלי אותה, ברגע האמת, תמשיכי לעניינייך כאשר את מפסיקה להיות האמא החיונית והנחמדה והשמחה שהייתה לה לפני דקות אחדות כי את מאוכזבת. ולכן את דורשת ולא מבקשת (נניח לגשת לאכול) ואת פחות סבלנית ופחות נחמדה, ואת משחררת את עצמך להביע רגשות, גם שהם שליליים.

אגב, בהצעה שלי לא התכוונתי שתושיבי אותה בשירותים כפי שאת מלווה אותה בכביש אלא לגרום למצב (כללי) שבו יהיה לה ברור שיש מקומות בהם את ורק את מקבלת את ההחלטות.
25.05.15   11:51
רויטל
ואז... עד מתי אני לא נחמדה בהנחה שהיא לא מתיישבת בשירותים... מתי אני שמה את הכל מאחוריי וחוזרת להתנהל כרגיל עד לפעם הבאה...
או שאני ממשיכה לענייניי עד שהיא מתרצה לשבת על האסלה?
29.05.15   23:32
דני גיל
כן, את ממשיכה כי את נחושה. ומדי פעם תני לה כל מיני "סולמות" כאלה לירידה מן העץ. למשל להזמין אותה שוב לנסות תוך מתן אפשרות בחירה: בסיר או באסלה, דלת פתוחה או סגורה, לפני האוכל או אחרי.
02.06.15   7:13
רויטל
תודה - אנסה.
מבטיחה להשתדל :)
10.06.15   14:56
גל
היי רויטל ודני.
אני חייבת להתערב בשיחה זו מאחר ועברתי את אותו הדבר עם הבת שלי שהיום היא בת 3.. הייתה מלחמה בבית כמעט חצי שנה וזה הגיע למצב שהיא החליטה למרוד ולעשות בכוונה את צריכה בתחתונים ולא באסלה, אחרי שניסיתי וניסיתי וכלום לא הצליח החלטתי לעשות מעשה.
אמרתי לב בפעם אחת בצורה מאוד אסרטיבית, "את ילדה מספיק בוגרת בשביל להחליט לבד איפה את עושה פיפי וקקי, תעשי איפה שאת רוצה, רק אם תעשי בתחתונים את צריכה לנקות לבד ולהחליף לבד!, כמובן שאחרי שאמרתי את זה היא אמרה אני רוצה לעשות בתחתונים וכך עשתה, ואני נשארתי בשלי, פשוט התעקשתי שתוריד את הבגדים בעצמה ותנסה להתלבש חזרה לבד.. וזה כנראה מה ששבר אותה, פעם פעמיים והיא התחילה לרוץ לבד לשירותים ובזה זה נגמר.
אני לא יודעת באיזה שלב אתם עכשיו, מקווה שהצלחתם כי זה באמת תקופה לא נעימה ומצב לא נעים.
גל.

11.06.15   8:54
דני גיל
אם הצלחנו ״לשכנע״ את הילד שהוא הראשון להפסיד אז עשינו הכל. השאלה כמובן איך מביאים אותו למקום הזה שהוא יאמר לעצמו: ״לא שווה לי״. אני חושב שעשית את זה מצוין ולא במקרה הצליח לך.
תודה על השיתוף!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com