סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

מתבכיין

19.01.15   14:19
גלית: מתבכיין
בני בן השש בזמן האחרון מתסכל אותי ואינני כבר יודעת איך לשלוט במצב. כל פעם שהוא חוזר מבית הספר - זה יכול להתחיל עוד ביציאה מהרכב - מתחיל להתבכיין על כל דבר שקשה לו והוא לא יכול והוא עייף, זהו בכי יללות, מתיש ולא פוסק. כל דבר - ישר יללות.

אנחנו חוזרים הביתה עם אחותו בת הארבע, בדרך כלל מסיעה אותו הביתה שכנתי ואני מביאה את הבנות שלנו. עוד מהרכב אני רואה אותו משתולל ומקפץ וצוחק בכל רם, גם באוטו הוא צוחק ומדבדח ומספר מה היה בבית הספר ומשוחח עם אחותו - 3 דקות עד שצריך לצאת מאוטו. ואז הוא נאנח : "אני עייף..." אני אומרת "כנראה היה לך יום ממש מעייף" ובסגנון, יוצאים למעלית - והוא ממשיך להגיד שקשה לו, קשה לו לעמוד ולהחזיק תיק ולהוריד נעליים אחר כך וכל, כל דבר. הוא נכנס למקלחת וכל שנייה קורא לי (בזמן שאני שוטפת לאחותו רגליים במקלחת השניה) ומתבכיין, שלמשל - המים נכנסו לו לעיניים או קר לו או שהוא עייף להתלבש. עד שאני פשוט מתפוצצת...

זה לא משנה אם הוא חוזר אחרי החוג או רגיל, אם הלך לשון ב7 או 8 או 9... לפעמים אני עוזרת לו למתקלח - אז הוא בוכה בשיעורי הבית. אני לא יכולה להתפנות לגמרי לטפל רק בצרכים שלו - יש גם ארוחת צהריים, את לאחותו וכו. דרך אגב אחר כך הוא יכול בקלות לשבת לצייר או להתעסק עם משהו או לשיר עם אחותו - עד שלא אבקש ממנו עוד משהו.

כל ערב מתהפך ונהרס. אני ממש לא יודעת כבר מה לעשות!
24.01.15   15:30
דני גיל
היי גלית,
יש שתי דרכים לפרש בכי/תלונות של ילד:
1. הילד צריך עזרה.
2. הילד צריך גבול. ומהר!

ההמלצה שלי - לכי על פרשנות 2:
אל תתקשרי עם יללות, אם הוא רוצה משהו שיבקש, שילמד אודות ההבדל בין דרישה לבקשה, אם קר לו או חם לו או לא נעים לו אז שיתמודד, אם הוא עייף אז שילך לנוח, ובאופן כללי אל תסכימי לשמש עוד ככתובת לתלונות ותביעות. ממליץ לך על המאמר 'הורים אשמים' - http://www.superdaddy.info/articles-35
24.01.15   18:11
גלית
אני בהחלט חושבת שאין לי חלק בכך ואני גם לא אמורה תמיד "לפתור" את התלונות שלו, אלה משתדלת לדרבן אותו לפתור אותם בעצמו. זה מה שאני אומר "אני עייף"-"אתה יכול לנוח", "קשה לי"-"אין מה לעשות" וכדומה. כדאי בכלל לא להגיב? לפעמים הוא ממשיך. אז לא להתייחס? הצהרים שלי לפעמים הופך לסיוט... לפעמים אני אומרת באותו רגע "מה שאתה עושה - מציק לי מאוד!" ופשוט משתדלת להתעלם. וזה בסדר?
24.01.15   20:53
דני גיל
גלית, עוד לא ראיתי ילד תובעני להורים שלא מוכנים לקבל את התובענות של הילד. ודאי שיש לך חלק בזה. הילד מתלונן. למה הוא מתלונן? כי יש לו כתובת. את הכתובת. תפסיקי להיות הכתובת אז לא תהיינה תלונות.

בואי תראי איך את הופכת ל"כתובת":
"...ואני גם לא אמורה תמיד "לפתור" את התלונות שלו, אלה משתדלת לדרבן אותו לפתור אותם בעצמו"

ובכן -

"משתדלת לדרבן" = נותנת יחס = משמשת ככתובת.

זה בסדר שהילדים שלנו לפעמים עייפים ולפעמים עצובים ולפעמים מתוסכלים, אנחנו ההורים שלהם ואנחנו רוצים להיות להם למשענת ולאוזן קשבת, אלא ש, במצבים בהם הילד מפתח דפוס תובעני כי זו דרכו לקבלת תשומת לב עלינו למנוע את מתן תשומת הלב במסלול השלילי הזה. כיצד? במעבר ממצב הגנה למצב "התקפה". התקפה במרכאות כי אני לא מתכוון שבאמת תתקיפי אותו. אבל כדי שהגבול יהיה ברור עלייך לגרום לו להבין שאת רואה בהתנהגות שלו הצקה לשמה ולכן את לא מתקשרת עם ההצקה הזאת, ואת נראית כמי שמציקים לה: פחות סבלנית ופחות נחמדה.

25.01.15   6:13
גלית
תודה
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com