סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

עצבנות על הילד

19.01.15   9:52
בלה: עצבנות על הילד
שלום גיל,

ראשית כל, אני חייבת להגיד שהספר שלך טוב מאוד ומדי פעם אני מציצה בו :)
וגם הפורום כאן והתשובות המושקעות שלך מאוד עוזרות לנו.
ולסיטואציה שלנו.
ילד בן 3.4 ותינוק בן 9 חודשים.
בזמן אחרון הבכור הרבה פעמים עושה דברים דווקא.
צחוק מוגזם, דברים לא נעימים שהוא אומר בכוונה, לעיתים חוסר התייחסות למה שאומרים לו (בעיקר אם זה מגיעה לא מאיתנו ההורים בנוכחות שלנו).
יחד עם זאת הוא יכול להפגין דאגה לאחיו הצעיר או לנו אם למשל, אנחנו מקבלים מכה ממש כואבת והוא רואה סבל, יש תקופות קצרות מאוד שאפשר לדבר איתו כמו עם "בן אדם" ובאמת יש פרטנר רציני ומבין בשיח.
אנחנו מגיבים באהבה, הרבה פעמים פותרים בעיות עם הומור (אם אתה לא בא להתלבש מיד אני אבוא לדגדג אותך חזק-חזק!!), אבל כמובן שלא תמיד זה מצליח ולעיתים הכעס מגיע תוך שניות וקשה מאוד לשלוט בעצמי ולהגיב באמפתיה.
מה זה אומר ההתנהגויות המרגיזות האלה? הרי ברור שהוא מבין שהוא מתנהג בצורה מעצבנת ועושה זאת בכוונה. בשביל מה? תשומת לב שלילית?
או שאני מצפה ליותר מדי בגרות מילד בן 3.5 ופשוט ככה זה ילדים בגיל הזה וזה גל התגרות נוסף (על 18 קודמים שהיו ועל 1369 נוספים שיבואו :) ). להתאזר בסבלנות, אמפתיה והומור ולחכות שיגדל עוד.

אני מתנצת על צורת כתיבה מבולגנת ואמוציונלית, מקווה שהסיטואציה הלא מיוחדת שלנו והמצוקה שלי מובנות :)

המשך יום מצוין,
בלה
20.01.15   18:20
דני גיל
היי בלה,
את לא צריכה לגייס שום אמפתיה כאשר הילד שלך לא משתף פעולה עם הבקשות שלך. ברגע שתדעי את זה לא תגררי לדעתי למצבים של כעס. אם הוא לא מגיע להתלבש תשאלי אותו: "אתה בא אליי או שאני אליך?". לא חשוב מה הוא ישיב לך אם בכלל הוא יטרח להשיב לך, את את שלך עושה. כלומר ניגשת אליו ומלבישה אותו ומחבקת אותו ומנשקת אותו ואוכלת אותו. אלא אם כן הוא ימשיך לא לשתף פעולה ואם כך עניין ההלבשה יהיה לא נעים. לו. ומכך הוא ילמד.

כל הקשור לניהול סדר יום: להיכנס למקלחת, להגיע להתלבש, לחלוץ נעליים, אל תמצמצו במקומות האלה. מה שצריך לקרות שיקרה כאן ועכשיו ואתם שם כדי לדאוג שהדברים ייעשו. מינימום מילים. מקסימום מעשים.

אני שמח על הספר ואם כך שימי לב לפרקים 4 ו-5 (כעסים ומאבקים). וגם למאמר "סוד הסמכות ההורית" - http://www.superdaddy.info/articles-23
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com