סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

התנהגות "רעה" בגן הילדים

11.01.15   11:57
גלית : התנהגות "רעה" בגן הילדים
דני שלום,

ראשית אציין כי אידואלוגיית החינוך שלך מדברת אליי מאוד. טרם הספקתי לקרוא את הספר שלך- אך לקחתי על עצמי לעשות כן בהקדם האפשרי.

אשמח לעצתך, אנחנו הורים לשלושה ילדים, בני 8,5.5 ותינוק כבן חודשיים.
השנה נכנס בני האמצעי לגן חדש. מתחילת השנה אנחנו מקבלים פידבק שלילי בלתי פוסק מן הגננת- היא מספרת על התנהגות "רעה" של הילד - לא מקשיב לה, מרביץ, רץ בגן וכן הלאה...
היא ניסתה את שיטת ה"סמיילים" אשר לא צלחה ולפני כשבוע, לאחר שיחה אישית איתנו, החלטנו לנסות את שיטת החיזוקים החיוביים בגן - הילד קיבל תפקיד בגן והגננת מנסה להעצים אותו במקומות חיוביים.
הבוקר, התקשרה אליי הגננת וביקשה לדווח לי על מקרה חמור - בננו הגיע עם קופסת גפרורים בכיס ואמר לילד אחר שהוא מתכוון לשרוף את הבנות...
הגפרורים נמצאים אצלנו במגירת המטבח במקום נגיש. מעולם לא הרגשתי צורך להחביא אותם ומעולם לא קרה לפני כן שאחד מן הילדים נגע בהם או בדברים מסוכנים אחרים (לדוגמת סכינים...)
אינני יודעת כיצד להתייחס למקרה. מצד אחד- ברור לי שהוא לא באמת התכוון לבצע את מה שאמר אך מצד שני- הייתי רוצה שיבין שמדובר במעשה חמור. מעבר למה שהוא אמר מטריד אותי שהוא לא מבין שהדבר יכול לסכן אותו ולפגוע בו ובילדים אחרים.
אני לא יודעת כיצד הגננת הגיבה (היא תעדכן אותי בוודאי בשעות הערב) אבל הייתי רוצה כיצד עליי לנהוג בבית ?
לא הייתי רוצה להתעלם מן המקרה.

תודה רבה, גלית
11.01.15   13:11
דני גיל
היי גלית,
הגננת בגן תעשה מה היא מבינה ולך אני מציע לקחת אותו לשיחה ("לקחת לשיחה" כלומר לא לדבר על זה באגביות אלא באופן יזום, ארבע עיניים, לתת לזה במה) שבה את מציקה לו בשאלות: מאיפה לקחת? מה לקחת? מתי? מה התכוונת לעשות עם זה? מתי התכוונת לספר לי? מה היה קורה אם...? את שואלת אותו בנימה מתעניינת ורצינית אך לא כעוסה. מהתשובות שלו תביני משהו על כוונותיו וזה המקום להאיר את עיניו לגבי כל מיני התרחשויות לא רצויות שעשויות לצאת משליטה כאשר אנחנו עושים דברים ש"אסור". למשל (את אומרת לו) יכול להיות שאתה יודע בדיוק למה הבאת את הגפרורים לגן ואתה יודע שלא תעשה עם זה שום דבר מסוכן אבל ילד אחר ימצא את הגפרורים האלה ו... מה אז?

זה אכן אירוע חריג ונקודתי (לא מאפיין את היום-יום שלו) ולכן דורש התייחסות רצינית מצדך אבל זו ההתייחסות הנכונה והיעילה במקרה הזה ולא כעסים, נזיפות, עונשים, הטפות מוסר. דווקא בגלל שהנושא כל כך חשוב אסור לתת לתלמיד שלנו (הבן שלך) את כל הסיבות הטובות לחמוק מהשיעור הזה.

באופן כללי, לעניין ההתנהגות השגרתית שלו בגן, אני מציע לך בחום לעשות הפרדה בין המתרחש בגן למתרחש בבית. שלא יהיה מצב כזה שאת מגיעה לגן אחר הצהריים ומקבלת דיווח מהגננת שמביא אותך לעשות לו "נו-נו-נו" בבית. בגלל מה שאירע בגן.
תגידי לגננת תודה על שהיא מעדכנת, תשאלי את הבן שלך אם יש לו להוסיף ואם יש משהו שיכול לעזור לו, או משהו שאת יכולה לעזור בו, וזהו. בבית, אם תהיינה בעיות בבית אז הנה המקום לעשות את העבודה. ואם אין אז מצוין.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com