סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

גמילה מ"אמא" בזמן הירדמות

03.01.15   19:47
עירית: גמילה מ"אמא" בזמן הירדמות
הי דני,

יש לי ילד בן 3.4 שמגיל שנתיים( כאשר עבר למיטת מעבר) רגיל שאני יושבת לצדו בזמן שהוא נרדם, בחרתי בשיטה זו גם כי זה היה מקצר את זמן ההירדמות שלו וגם כי הבנתי מהקריאה בספר שלך שכדאי לשהות בחדר כדי להרגיע את הילד לפני השינה.
לאחרונה זמן ההירדמות מתארך וכבר הופך להיות מטלה קשה עבורי ולא פתרון נוח כפי שהיה בעבר. עכשיו שהוא התקרר והשתעל ישבתי לידו שעתיים עד שנרדם.
היום,בעלי שראה שאני עייפה, הציע לעזור ולהשכיב את בננו. בני מאד התנגד ובכה... ניסינו להרגיע, ולנשק ולחבק...זה לא עזר, הוא התחיל להגיד "אני לא רוצה את אבא אני לא אוהב את אבא" אמרנו שזה לא יפה ומעליב לומר את זה ושאבא אוהב אותו מאד, ואז הוא אמר "לא נכון אבא לא אוהב רק אמא אוהבת"- אני לא יודעת אם זאת סתם אמירה של ילד עייף ועצבני או שככה הוא באמת מרגיש ( היום בבוקר הוא אמר לי שהוא רוצה שנלך לטייל רק הוא אני ואחיו הקטן, וכששאל אותו מה עם אבא, הוא אמר אבא בעבודה".
אחרי סיבוב נוסף של חיבוקים ונשיקות ואמירות אהבה אני יצאתי מהחדר ובעלי נשאר שם...
אנחנו לא יודעים איך להרגיל את הילד להירדם לבד וגם שיאפשר גם לבעלי לטפל בו.
נשמח לעזרתך
04.01.15   8:02
דני גיל
היי עירית,
במעבר למיטת מעבר ישנה תקופת הסתגלות שבה הנוכחות שלך בחדרו נחוצה ונכונה. את נמצאת בחדרו, עסוקה בעניינייך, מוכיחה לו במעשייך שאת שם כי טוב לך שם ולא כי את סובלת וממתינה לרגע הנכון (כשהוא נרדם) רק כדי לברוח. בהמשך, ככל שהילד מפתח דפוס קבוע של הירדמות את יכולה כבר להעמיד תנאים להישארותך בחדר: ראש על הכרית, לעצום עיניים, לא לדבר. ולא, את נאלצת לצאת. כלומר שאת שמחה להיות איתו וללוות אותו בהירדמותו כל זמן שהוא משתף פעולה. ולא - לא חייבים. זו הבחירה שלו.

לעניין הקשר עם האבא אני מציע לא להתרגש מהאמירות של הילד. כשהוא אומר "לא אוהב את אבא" סביר להניח שהוא מתכוון ל- "מעדיף להיות עם אמא". כשהוא אומר "אבא לא אוהב רק אמא אוהבת" הוא מתכוון ל... למשל- "אמא קצת יותר מכירה אותי ואת הצרכים הרגשיים שלי. אני אוהב את הגישה שלה". אני גם חושב שברגע שהוא יתרגל להירדם מהר יותר ונכון יותר לאבא יהיה קל יותר להיות מעורב.
08.01.15   18:27
עירית
תודה דני.
היום הייתה תופעה חדשה.....אני יושבת ליד מיטתו של בני ונראה שהוא נרדם לאחר כרבע שעה אז קמתי ללכת ופתאום הוא מתעורר ושואל לאן אני הולכת...אמרתי לו שתכף אחזור והלכתי לסלון במחשבה שהוא כבר ירדם לבד. אך כעבור 5 דקות הוא יוצא בוכה מהחדר וקורא לי. שוב נכנסתי לחדר והתיישבתי ושוב הילד שוכב עם עיניים סגורות ונושם כאילו נרדם ורק אני קמה ללכת הוא פוקח עיניים ומתחיל ממש לבכות שלא אלך...וזה כבר אחרי 45 דקות שהוא ככה במיטה!
זה די מעייף אותי הישיבה הארוכה הזו לידו אך אני לא יודעת איך לעשות אחרת בכדי שלא יהיו צעקות כל הערב...
אשמח לעזרתך
10.01.15   15:47
דני גיל
אם הוא שוכב ועוצם עיניים זה מצב מצוין. בזמן הזה הכי נכון לנקוט בצעדים "מפחיתי דריכות": להיות עסוקה במשהו, להיות נינוחה, לתת לו מדי פעם נשיקה, גם אם זה קצת מעיר אותו. למה? כי בכך את "אומרת" לו: אני כאן ולא במטרה להרדים אותך אלא כדי להיות איתך.

כדי שתהי באמת נינוחה ושלמה עם נוכחותך בחדר כדאי שתתכנני מראש ותבחרי מה בדיוק את רוצה לעשות שם. ככל שהוא יראה אותך נמצאת בחדרו מתוך בחירה הדריכות שלו תפחת. כמובן שאפשר לעשות את זה אחרת ותוכלי למצוא לא מעט שימליצו לך לעשות את זה אחרת: לצאת מהחדר ולא להיכנס בשום מצב. שיתנגד ויבכה עד שיירדם. אני לא בעד כי זה לא יקצר את זמן ההירדמות שלו. לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך.
19.01.15   9:29
בלה
שלום,

סליחה שאני נדחפת לשרשור שלכם :)
אבל במה אפשר להתעסק בחושך?? היה יכול נהדר אם הייתי יכולה לקרוא ספר. אבל כאמור חושך. אני לא רוצה להתעסק בטלפון כי..מעדיפה שלא לעשות זאת ליד הילד.
אז מה כן?

ועוד שאלה.
הגדול בן 3.5 והקטן בן 9 חודשים. לאחרונה התחלתי להשכיב את שניהם בו זמנית כי אחרת כל הערב אנחנו עסוקים בהשכבות ואני יוצאת מותשת מכל הסיפור הזה.
זה יוצא סביר, אבל זה שהגדול עושה רעש ומאוד פעיל לפני שנרדם מאריך את זמן ההרדמות של הקטן.
שוב, האור כבר כבוי, אז אני לא יכולה לקרוא סיפור (וכבר קראנו קודם), אז אני מנסה להמציא סיפורים ואני גרועה בזה :)
איזה טיפים אתה יכול לתת להרדמות סימולטנית?

תודה רבה רבה,
בלה
20.01.15   18:06
דני גיל
היי בלה,
מנורת לילה עם אור חם ונעים תסדר לך הכל: תוכלי לקרוא ספר, לשוחח עם חברה בטלפון, לעשות מה שנוח ומתאים לך. כשהילדים נרדמים לא צריך לשמור על שקט ולא על חושך. ההתעסקות עם הטלפון לא טובה כאשר הדבר לוקח מאתנו זמן יקר עם הילדים במשך היום אבל בלילה, כאשר הילד במיטתו ואנחנו מסייעים לו בעצם נוכחותנו, זה בדיוק הזמן להתפנות לעניינים שלנו. ככל שתהי שם באמת, אבל, את תשומת הלב תפני לעניינייך, זה יקצר את זמן ההירדמות של הילדים.

אפשר גם, בגלל הפערים בין השניים, לתת בהתחלה מעט תשומת לב מכוונת לבכור, כזו שמאפשרת לו להתבטא ולך להקשיב ו"לראות" אותו, אבל לשמור עד כמה שאפשר על אווירה רגועה, מונוטונית ומילולית. כלומר אנחנו מחפשים משהו שמצד אחד יספק את הצורך של הגדול, אבל לא יהיה אטרקטיבי עבור הקטן.
31.01.15   21:01
אריקה
היי.
גם אני אדחף אם אפשר ואשאל שאילה
מה לעשות עם ילד שרוצה רק את אמא בלילה ואמא פשוט לא מסוגלת לגשת אליו כי היתה ערה במשך כמה לילות....
31.01.15   21:29
דני גיל
היי אריקה,
אני אשאל אותך: מה יקרה אם תמשיכי לישון והאבא יהיה איתו?
02.02.15   6:42
רוני
בדיקה
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com