סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

פחדים של ילד

07.11.14   21:14
שירי: פחדים של ילד
שלום דני היקר,
לפני כחצי שנה התייעצתי איתך בנוגע לפחדים של הבן שלי (בעיקר חשש ללכת לאיבוד) והעצה שלך הועילה לי מאוד!
בני היום בן 4.5 ולאחרונה חזרו לו הפחדים אבל באופן קצת שונה... אם בעבר פחד להיפרד ממני בגן ופחד להסתובב במקומות בלי להחזיק לי את היד אז היום זה השתפר מאוד,
היום הוא הולך לגן ממש בכייף וגם משמעותית פחות פוחד במקומות ציבוריים ועד לאחרונה היה ממש שיפור אדיר.
בחודש האחרון (וזה מחמיר עם הזמין) מהרגע בו אנחנו אוספים אותו מהגן הוא פשוט מפחד להיפרד מאיתנו,
אפילו ברמה שהוא יורד איתנו לזרוק זבל, ואם חלילה לרגע הוא לא רואה אותנו או שאחד מאיתנו ירד לרגע, הוא פשוט נכנס להיסטריה ופחד וקשה מאוד להרגיע אותו, הוא כל הזמן מוודא שאנחנו בסביבה שלו, אני ובעלי כבר ממש לא יכולים לצאת מהבית בלעדיו, ואם אנחנו חייבים אפילו לזמן ממש קצר הוא מתקשר כל רגע בהיסטריה כל רגע ומבקש לדעת מתי אנחנו חוזרים ואיפה אנחנו בדיוק.
ניסיתי לשאול אותו כמה פעמים ממה הוא חושש רוב הפעמים הוא לא רוצה לדבר עם זה, אבל באחת מהפעמים הוא אמר שהוא מפחד שנלך לאיבוד.
בתוך כל הבלאגן הזה יש לי בעוד שלושה שבועות יש נופש מהחברה שאני עובדת בה - 2 לילות בלי ילדים בארץ באזור ירושלים (אני גרה במרכז) הנופש הזה די חשוב לי גם מבחינה מקצועית וגם זאת הזדמנות לי ולבעלי לבלות קצת לבד מה שקורה לעיתים רחוקות מאוד.
התכנון היה להשאיר את הילדים אצל ההורים שלי הם גרים מאוד קרוב והם מאוד קרובים ומחוברים לילדים, אבל עכשיו אני לא בטוחה שאני צריכה לנסוע ואם כן אולי רק ללילה אחד...
אני מאוד מתלבטת מצד אחד אולי אני צריכה פחות לגונן עליו ולתת לו להתמודד, מצד שני אני מפחדת שיהיה לו קשה מידי וגם אני לא אהנה.
אני חייבת להודות שאני מאוד מבינה לליבו, אני בעבר סבלתי המון מחרדות ואני נוטלת ציפלקס כבר שנים, אני מקווה שהוא לא לקח את התכונה הזאת שלי...
אני מאוד מצפה לשמוע את דעתך, מה אני צריכה לעשות לנסוע? ובכלל איך לעזור לו להתגבר על הפחדים שלו...
המון תודה מראש!
שירי
11.11.14   21:51
דני גיל
היי שירי,
קראתי את ההתכתבות הקודמת.
הכלל הכי חשוב בנוגע לפחדים של ילדים הוא אכן לדעת להימנע ממלכודת תשומת הלב. יש שתי דרכים לעשות את זה: 1. כפי שייעצתי לך בפעם הקודמת: גילויי אמפתיה + השמת גבולות. 2. לעזור לו בכל מה שיכול לעזור לו. בלי לחשוב אם זה מתאים לגיל או אם זה מעודד הרגלים לא נכונים או יחסי תלות וכו'. ומה יכול לעזור לו? לרדת אתכם לזרוק את הזבל? לדעת בכל רגע ורגע איפה אתם ומתי תחזרו? תנו לו את זה. את התשובות, את אפשרות הבחירה, ובעיקר את הקבלה. תראו לו שאתם מחייכים על זה. בנוסף, תוכלו גם להרגיע אותו ולספר לו שגם אתם הייתם פעם ילדים וגם לכם היו פעם פחדים כך שהכל בסדר ואתם כאן כדי לעזור לו במה שהוא צריך.

כאשר הוא "נכנס להיסטריה ופחד" תחבקו אותו ותשאלו: "מה יכול לעזור לך?". תשאלו אבל לא בנימה דרוכה כזאת אלא באופן שמשאיר אתכם נינוחים. ולא נסחפים אחר העוצמות שלו.

יש לכם לכם לפחות שבועיים להתאמן על זה עד החופשה ועד אז יכול מאוד להיות שתרגישו בשינוי לטובה. לקראת הנסיעה תוכלו להיעזר ב"שפת העיגולים" - http://www.superdaddy.info/index.php?id=387#nav

בהצלחה!
12.11.14   8:28
שירי
תודה רבה דני, נשמע מאוד הגיוני:-)
אני בהחלט אנסה את זה ואתן פידבק
שוב תודה!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com