סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

שני אחים בבית

02.08.14   21:07
נטלה: שני אחים בבית
דני, שלום רב
היום כשהילדים נמצאים בבית ( עקב המצב הביטחוני) הסיטואציה קשה גם לנו ההורים וגם לילדים. מה אתה יכול להמליץ בנושא ההתמודדות מול שני אחים ( בני ה 3 והשנתיים) שבשלב מסוים במהלך היום מתחילים להשתולל בתוך הבית בלי להתייחס להערות ואפילו הצעקות שלי (למרות שאני לא בעד הצעקות). להשתולל זה אומר לרוץ, לדחוף, לזרוק את הצעצועים לכל עבר, לריב וכד'. מצד אחד אפשר להבין אותם, להיות בבית רוב היום במהלך כל כך הרבה ימים קשה, אבל מצד שני גם אני לא רוצה לאבד את הסבלנות והשפיות לגמרי. איך עליי להתייחס ולעמוד מולם על מנת לשמור על "השקט" בבית?

04.08.14   8:07
דני גיל
היי נטלה,
קודם כל יכול להיות שהפוסט הקצר להלן יסייע במשהו: http://www.superdaddy.info/articles-25

מעבר לכך,
1. טון אסרטיבי, גם שאנחנו מדברים על צעקות על הילדים הוא טבעי בעיניי ואינו פסול כאשר הצעקה נועדה להרתיע. הבעיה שלפעמים הצעקות הללו מלוות באמירות מאוד פוגעות כלפי הילדים והן כשלעצמן מזינות את מאבקי הכוח. לפיכך בואי נסכים ש: להרתיע - כן. להעליב - לא.

2. כשאנחנו "מרימים את הקול" במטרה לאכוף סמכות אנחנו עדיין משתמשים בתבונה באמצעי ההרתעה הזה. לעומת זאת, כאשר אנחנו צועקים במטרה להתלונן על חוסר שיתוף הפעולה שלא קיבלנו מהילדים - מיותר לחלוטין. דוגמאות:

"עזוב את המשחק וגש אליי מיד!" - לגיטימי ואפילו נחוץ במצבים מסוימים.
"למה אתה לא מגיע כשאני קורא לך?!" - מיותר. במקרה הטוב.

הראשון עוסק באכיפה של סמכות, בהווה, ומסתיים בסימן קריאה. השני לעומת זאת עוסק בהתחשבנויות ותלונות, בעבר, ומסתיים בסימן שאלה (אשר מזמין את הילד להתדיין עם השאלה כלומר לאחוז בקונפליקט). במונחי הספר שלעיל הראשון הוא "כעס אכיפה" והשני "כעס ציפייה" (עוד על ההבדלים שבין שני סוגי הכעסים - פרק 4 בספר).

5. תוותרי על "השלט הרחוק" ותתקרבי בגופך לכל אותן הסיטואציות המאתגרות. נחישות מקרוב תמיד עדיפה על צעקה מרחוק.

6. במיוחד בימים האלה תהי גמישה מבחינת זמן הטלוויזיה המותר להם ויתר ההנאות שהם בוחרים לעצמם. חשוב גם שאת תהי מה שיותר חיונית, כזו שעושה דברים ויכולה לרתום אלייך את ילדייך, להרגיש אותם ולשתף אותם. אם אתם הרבה בבית בתקופה הזאת הייתי ממליץ לך לעשות כמה שינויים פיזיים כמו למשל להעביר ספה אחת לצד אחר, או להזיז את שולחן האוכל לכיוון אחר, ובכלל להפוך את הבית למקום פעיל ומרענן.

5. באופן כללי, אל תצפי מהם להסתדר לבד. הם צריכים אותך שם איתם במלוא נוכחותך, לאו דווקא באופן אקטיבי אבל כמי שתמיד נמצאת "שם" מתי שצריך. ההשקעה הזו משתלמת בגלל הדינמיקה: רגע טוב עם הילדים מזמין את הרגע החיובי הבא. רגע לא טוב מזמין את הרגע השלילי הבא. בהצלחה..
05.08.14   17:45
נטלה
דני, שלום
המון תודה... כרגיל שימושי מאוד ומושקע. ..

תודה רבה
נטלה
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com