סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

תינוקת בת שנה וחצי

15.05.14   9:44
שי: תינוקת בת שנה וחצי
שלום דני קודם כל יישר כח על עבודתך שבנית כאן, שנית ברצוני להתייעץ איתך לגבי הבת שלי, היא בת שנה וחצי ומאז שהיא נולדה אין רגע שהיא לא שקטה עם עצמה כדי לקבל תשומת לב או להיות על הידיים זה כל הזמן בכי וצעקות, אני ואשתי במהלך הזמן מנסים לדבר איתה ולהסביר לה שזה לא נעים או שתמתין ברוגע ונתפנה שנוכל, בנוסף מחזקים את הביטחון שלה שאנחנו תמיד כאן באיזור אך עדיין לא עוזר חשוב לי לציין שיש לנו עוד ילד בן שלוש וחצי והוא יותר רגוע ברוך השם ממש אופי אחר ממנה, חום ואהבה ותשומת לב תמיד אשתי ואני מעניקים לילדים שלנו כך שאין הבדלים ביחס בין האחים, אשמח לכמה עצות.. תודה שי.
17.05.14   9:49
דני גיל
היי שי,
תודה על ההקדמה.

בכי וצעקות מושכים המון תשומת לב מצד ההורים. והם שמזינים את הבכי והצעקות. הרעיון הוא להזיז את תשומת הלב מהקטנטנה שלכם על ידי "התעלמות אקטיבית" - למשל - במקום לדבר איתה ולהסביר לה זה בדיוק הזמן לשוחח ביניכם על ענייני היום. או לשוחח בטלפון או להיות עם הבכור שלכם או לעשות משהו בבית.

הגישה הזו מאפשרת לכם להתעלם מהבכי והצעקות של הקטנטנה שלכם ובכל זאת לא להתעלם ממנה - מהילדה. כי אתם שם בשבילה. אם למשל היא נשכבת על הרצפה וצורחת, ואתה ואשתך משוחחים על איזה עניין, אפילו באופן יזום, זה מאפשר לך להיות גם עם הילדה על ידי מגע ידיים מרגיע. ואם הוא לא מרגיע אז אתה מתרחק לרגע וחוזר שוב לנסות.

מצוין שאתם מחזקים בה את הביטחון אודות היותכם איתה וקרובים אליה, ומוטב שתעשו את זה עם מה שפחות מילים. כלומר לקחת לחיבוק, להגיד שתי מילים ("אני פה", "הכל בסדר") ולעבור הלאה על ידי (עדיין) מיקוד תשומת הלב ב"מקום" שהוא לא הילדה.

את החיבוק אנחנו לא כופים. אם היא לא רוצה אז ניתן לה להתפרק קצת לבד ונחזור "להציע" לה את החיבוק שוב. אם היא מתנגדת נשחרר אותה לפרק זמן ארוך יותר ובמשך הזמן הזה אנחנו כאמור ממקדים את תשומת הלב ב"מקום" אחר. בהצלחה!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com