סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

בן 3 - הצקות וחוסר היענות להפסיק

21.04.14   15:14
שחר: בן 3 - הצקות וחוסר היענות להפסיק
דני שלום,
בן 3 שמציק ולאחר שמבקשים ממנו מספר פעמים להפסיק - אמנם מפסיק אז מנסה לאחר זמן קצר..שוב..
זה נהיה מאתגר יותר כאשר הידיים שלי תפוסות עם תינוק...
מה לדעתך תהיה התגובה הנכונה והראויה בכדי למגר את התופעה?
תודה.
21.04.14   16:15
דני גיל
היי שחר,
כשהידיים שלנו תפוסות עם התינוק הפה שלנו משוחרר להעניק את תשומת הלב לאחים שלו. אפשר שתשומת הלב הזו תהיה שלילית על ידי כך שניגרר לעסוק בהצקות של הילד: הבקשות להפסיק וכל מה שנלווה להן. ואפשר שתשומת הלב הזו תהיה חיובית, ומיד נראה איך כדאי לעשות את זה.

כך או כך, הילד בן השלוש ירצה בתשומת הלב שלנו והוא יעשה כל מה ש"עובד" לו כדי לקבל אותה, בין אם זו תשומת לב שלילית או חיובית.

עכשיו ככה: אם כאשר הוא מציק ננסה להעניק לו תשומת לב חיובית בצורה שהיא... איך להגיד, מאוד גלויה, מניפולציה שקופה כזאת, הילד יזהה שמדובר בניסיון להסחת דעת והוא יסרב להזמנה שלנו. אבל - אם נצליח "לקחת" אותו למקום טוב מבלי שהוא ירגיש ש"לוקחים" אותו לשם סביר להניח שהוא יירתם. לא ברור? הנה דוגמה:

התינוק על הידיים שלך ובן השלוש מציק בדרכו. את מתעלמת ממה שהוא עושה (מונעת תשומת לב שלילית) ומזמינה אותו לראות משהו, או שאת מבקשת ממנו לעשות משהו. זו יכולה להיות בקשת עזרה וזו יכולה להיות הזמנה לעסוק במשהו שיעניין אותו ובאיזשהו מקום גם יפתיע אותו. מאחר ואנחנו מכירים את הרגעים המאתגרים שלו (כאשר התינוק על הידיים) נוכל להתכונן ולחשוב מראש על כל מיני תכניות מגירה כאלה. אני לא מתכוון למשחק חדש שקנית והנה את חושפת אותו אלא לדברים הרבה יותר פשוטים. למשל:

לפני שאנחנו מאכילים את התינוק אנחנו הופכים את הכיסאות שבפינת האוכל כדי (כאילו) לנקות אותם. ואז אנחנו מאכילים את התינוק והוא ממשיך. או שאנחנו זורקים על השטיח בסלון את הבגדים מתוך מכונת הכביסה ומתחילים למיין לפי צבעים. אנחנו מתחילים והוא ממשיך. או שאנחנו לוקחים סיר ושמים בו מעט קמח וזה... כיף לערבב את זה או לשחק עם זה. אנחנו מתחילים והוא ממשיך. ובמשך הזמן הזה כל הזמן לדבר איתו. לתת לו את מלוא הנוכחות.

ככלל, שווה להשקיע מחשבה במקומות הללו, להיות יצירתיים ולעשות את הלא צפוי, כי אלה הדברים שיוצרים את הדינמיקה: הרגע היפה הזה שכל כך בקלות עשוי היה להיות רגע מעיק ומעצבן, יש לו משמעות גדולה לגבי המשך היום. אני גם תמיד אומר.. בשביל מה להתעסק עם הילד והפרובוקציות שלו אם אפשר, למשל, להפעיל שואב אבק? או לעשות כל דבר שיגרום לו להיות איתי, כפי שאני רוצה.

לעזוב את הקונפליקט ו"לקחת" את הילד למקום טוב. בלי שהילד יבחין ב"מזימה". זה הרעיון.
23.04.14   19:00
שחר
זה מצחיק שהפעילויות שהצעת - אני כבר קולטת כמה עבודה אחכ תהיה לי...(כביסה נקיה על השטיח ומיונה - כיבוס מחדש ..משחק בקמח - בטח יפזר את הקמח בכל מקום אפשרי בבית - ואז שוב, אצטרך לנקות ומה גם שירגיש שאין לי אפשרות להפסיק אותו...ומשם אנחנו שוב חוזרים למעגל ההצקות...
אבל הרעיון הכללי הובן. תודה.
23.04.14   23:08
דני גיל
והוא החשוב לענייננו - הרעיון הכללי. אל תצמדי לדוגמאות. קחי אותם רק למקומות שנוחים לך.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com