סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

חוסר אונים במצב אלים

15.04.14   1:19
מירב: חוסר אונים במצב אלים
דני שלום. רציתי להתייעץ איתך בנוגע לשני הבנים שלי, אחד בן שלוש וחצי והשני בן חמש וחצי. אנחנו עברנו מתחילת שנת הלימודים לאזור ולגן חדש. הילדים בהתחלה מאוד חששו אבל אני יודעת ששניהם מאוד חברותיים ושלא תהיה להם שום בעיה ואכן במהרה הם מצאו המון חברים בגנים שלהם. בחודשים האחרונים שמתי לב שחלה החמרה מאוד מאוד גדולה בהתנהגות שלהם - פתאום הם התחילו לקלל אחד את השני. תמיד היו ריבים אבל האלימות נעשתה יותר קשה ועל הגבול של מסוכנת ונוצר מצב שמאוד קשה לי לצאת איתם מהבית. לדוגמא השבוע לקחתי אותם לסרט . בתור לקופה הם התחילו לדחוף אחד את השני כל כך חזק וכל פעם מישהו אחר בכה לי וצרח זה הרגיש כאילו אנחנו לבד במקום כי עשינו כל כך הרבה רעש שממש כבר התביישתי...וכן הלאה וכן הלאה...דיברתי עם הגננות לשאול מה קורה איתם בגנים. אז הגננת של הקטן בן השלוש וחצי אמרה לי - תראי אני יגיד לך את האמת זה רק מהגן הוא מסתובב עם ילד שככה מתנהג ולומד ממנו. אז שאלתי אותה מה עושים ולא היתה לה תשובה. ואצל הגן של הגדול בן החמש וחצי הגננת אמרה לי- יש כמה ילדים שלומדים גודו בגן ובחצר הם משחקים בקרבות כאילו מרחוק והוא לומד מהם את האגרסיביות, אבל הוא עושה מרחוק הוא לא מרביץ לאף אחד - העניין הוא שמבחינתי גם אם הוא לא פיזית מרביץ הפרצוף והכעס שבא יחד עם האגרוף הכביכול לא אלים מכניסים בו הרבה כעס. מה עושים אני מרגישה קושי אמיתי לצאת איתם מהבית. אני מרחמת עליהם על כל המעבר הגדול ומבינה את הצורך להסתדר בחברה אבל קשה ממש לשלוט בהם. תודה וחג שמח
15.04.14   18:50
דני גיל
היי מירב, רחמים הם לא מקום טוב לפעול ממנו. אני גם לא רואה בשינוי הגאוגרפי הסבר לשינויים בהתנהגות של ילדייך. גם לא בחברים שלהם בגן. ככלל, אנחנו לא צריכים להתאמץ כדי להסביר את ההתנהגויות של הילדים שלנו. די אם נגיב להן נכון.

הם רבים בתור לקופה? תני להם הוראה (אסרטיבית) להתמקם בהתאם: האחד מצידך הימני והשני מצידך השמאלי. או – האחד מאחורייך והשני מלפנייך. הם לא נשמעים לך? הכי נכון לברר את זה יותר לעומק ואת בשמחה מוזמנת ליצור עמי קשר. עד אז – אל תזיעי למען הילדים שלך בו בזמן שהם מוציאים אותך מדעתך. לענייננו זה – הם לא נשמעים לך? – תחזרי איתם הביתה באותו הרגע. בלי לכעוס/לנזוף/להסביר/להוכיח/להצטדק. בלי לדבר בכלל.
15.04.14   23:31
המשך לילד אלים
הבעיה נשארת בעינה כי החבר הכי טוב של הבן שלי בגן הוא ילד שמקלל ומרביץ והוא חושב שזה נורא מצחיק אז הבן שלי נגרר אחריו, ומתנהג גם כך לאחיו בבית.
15.04.14   23:34
בנוגע לילד אלים
ודרך אגב תודה על ההתייחסות המהירה
16.04.14   0:05
דני גיל
מירב, את לא צריכה כל פעם להקליד מחדש את שם הנושא ("המשך לילד אלים" / "בנוגע לילד אלים"). במקומות הללו תקלידי רק את שמך.

לענייננו - לא הבנתי משהו:

אם הילדים שלי רבים בצורה כזו שמביאה אותי לקבל החלטה "דרמטית" ולהרחיק ביניהם פיזית - איך במצב כזה יתכן ש"הבעיה נשארת בעינה"? ואיך זה קשור לחברים בגן?
16.04.14   2:53
מירב
מכיוון שהגננת שלו בפירוש אומרת לי שהילד שהוא חבר שלו מלמד אותו לקלל ולהרביץ
16.04.14   23:08
דני גיל
מירב,
אם הילדים שלי רבים בצורה כזו שמביאה אותי לקבל החלטה "דרמטית" ולהרחיק ביניהם פיזית - איך במצב כזה יתכן ש"הבעיה נשארת בעינה"?
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com