סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

הילד לא מקשיב

06.02.14   9:22
שרית: הילד לא מקשיב
הי דני,
קודם כל רציתי להודות ולשבח את האתר והפורום. יישר כוח.
אני אמא לשני בנים בני חמש ושנתיים וחצי, לאחרונה אני חשה כי הילדים לא כ"כ ממושמעים ושאני צריכה להגיד מספר פעמים כל דבר עד שהוא נעשה.
לדוגמה אתמול אמרתי לגדול שעכשיו זה הזמן להתקלח ושעליו להוריד את בגדיו אך הוא התעלם והמשיך לשחק וזאת למרות הפצרותיי.
אני יודעת שאתה אומר שצריך לעשות ולא לבקש או להתרפס בפני הילד
אך איך אפשר להכניס ילד "בכוח" לאמבטיה???
זה המשיך בזה שאמרתי לו לעלות למיטה וגם אז זה לקח המון זמן.
וגם כאן קשה לי להבין איך אני יכולה לעמוד על שלי במידה והילד לא משתף פעולה.
מה שאני עשיתי זה התעלמות ממנו עד שלא נכנס למיטה.
בסוף זה עבד אבל התיש אותי מאוד.
חשוב לי לציין כי הילד הקטן רואה ולומד מהילד הגדול....

אשמח לקבל עצות איך להתמודד עם המצב

תודה
06.02.14   23:47
דני גיל
היי שרית,
תודה על ההקדמה.

יכול להיות שאת לא יכולה להכניס אותו לאמבטיה "בכוח", אבל "בכוח" את יכולה למנוע ממנו להמשיך לשחק:

קחי את המשחקים חזרה למקומם, בקשי ממנו לבחור סיפור שהוא רוצה שתקריאי לו לפני השינה, לאחר מכן תגידי לו שאתם נכנסים להתקלח (בוא.. אנחנו נכנסים להתקלח).

אחרי כל זה גשי לאמבטיה ותמתיני לו. אם תראי שהוא לא עושה תנועות לכיוון האמבטיה תקראי לו אלייך פעם-פעמיים, בפעם השלישית גשי אליו וקחי אותו, ואל תמנעי מנימה תקיפה ומרתיעה. אז נכון - ילד בן חמש יכול להיות גדול וחזק פיזית, אבל השאלה שלי אלייך, מה היית עושה אם הוא היה בורח לך (בכוונה) לכביש או עושה כל דבר שמסכן את ביטחונו? האם היית מצליחה לעצור אותו? האם התגובה שלך במקרה הזה תהיה שונה מתגובתך בעניין הכניסה לאמבטיה?

אגב, כשאת שואלת "איך אפשר להכניס ילד בכוח לאמבטיה?" את שואלת משום שאין לך פיזית את הכוח להתמודד מולו או שהסיטואציה מרגישה לך רע?
07.02.14   17:34
שרית
הי, תודה על התגובה
כשילד רץ לכביש או עושה פעולה אחרת מסוכנת אני צריכה לעצור את זה בפעולה אחת תקיפה ( בדרך כלל...).
בכדי לקלח ילד, אפילו אם הילד קטן ואף על פי שפיזית אפשר להתמודד איתו, נדרשות המון פעולות עד שהמקלחת מסתיימת ולאחר מכן גם להלביש ילד שבוכה וצועק ומתנגד,
וכשילד גדול זה הרבה יותר קשה (נפשית ופיזית). בכל מקרה כשיש התנגדות זו פעולה שבסופה יוצאים מותשים לחלוטין מכל הבחינות.
זה נכון שהרבה פעמים ניתן לעשות זאת בכל מיני דרכים "מתוחכמות" (וכך אני משתדלת לעשות) , השאלה שלי מה עושים כשזה לא עובד מסיבה זו או אחרת??? וכשלא מפריע לילד אם אני לוקחת את המשחק או מכבה את הטלוויזיה?
כנ"ל לגבי השכבה לישון
תודה
07.02.14   19:14
דני גיל
שרית יקרה! אני לא יודע בדיוק איך נראית הנחישות שלך כאשר את מנסה להכניס אותו לאמבטיה, אבל הדוגמה של הילד שרץ לכביש נועדה כדי להמחיש את הנחישות אותה נכון להפגין שם, גם כשמדובר בכניסה לאמבטיה ולא בסכנת חיים.

ההנחה שלי היא שכאשר ילדינו יראו אותנו נחושים באמת הם יעשו מה שצריך גם בלי שנגיע למצבים שנראים ומרגישים רע. כי נכון.. לגרור ילד בן חמש לאמבטיה זה אולי אפשרי אבל בעייתי משהו, ואם את מגלה שאת גם גוררת אותו (בקושי) לאמבטיה, וגם נאבקת בו כדי להוריד לו את הבגדים, וגם נלחמת בו שייכנס לאמבטיה, אז אני לא יודע להגיד לך אם לא זו הדרך, אבל זה כן סימן לך לבדוק יותר לעומק את העניינים בבית במסגרת של הדרכת הורים פרטנית. נכון שכאן מעל הפורום בולט "שלט חוצות" אודות ההדרכה שאני מעניק להורים, ולכן לא נוח לי ואני באמת משתדל להימנע להמליץ להורים לקבל הדרכה תוך כדי ייעוץ כאן בפורום, אבל אם זה הדבר הנכון לעשות לא הייתי רוצה להחסיר ממך את כיוון המחשבה הזה.

באופן כללי - אנחנו לא רוצים ולא צריכים לקיים שגרה כזאת שבה אנו מרעיפים על ילדינו פקודות והם מצייתים לנו. אבל - אנחנו חייבים שתהיה לנו את היכולת הזאת. ואם הגענו לגיל חמש (של הילד) בלי לפתח את ה"שריר" הזה אז אנחנו זקוקים לשינוי, ואף פעם לא מאוחר.

השאלה שלי אלייך:
כשאת זקוקה לשיתוף הפעולה שלו, בכל עניין, האם יש משהו שאת יכולה לעשות ואת נמנעת לעשות כי את לא רוצה שהילד:
ייעלב?
ייבהל?
יבכה?
יאבד בך אמון?

תראי...
את מכינה את הכריכים בבוקר. נכון? נכון!
את אחראית על הכביסות. נכון? נכון!
את אחראית על תחזוקת הבית. נכון? נכון!
את גם אחראית לקחת את הרכב למוסך, להסיע לחוגים, לפרנס, לבשל, לשטוף כלים, ועוד רשימה ארוכה של מחויבויות שאני לא צריך לספר לך עליהן. על הילדים שלך לעומת זאת מוטל להיכנס למקלחת כשאומרים להם ולהגיע לאכול כשמזמינים אותם. אין מצב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שהם לא ימלאו את חלקם הצנוע בהסכם הלא רשמי הזה שאת "חותמת" איתם. אין מצב! זאת צריכה להיות התחושה הפנימית שמלווה אותך כל פעם שאת זקוקה לשיתוף הפעולה שלהם. ולכן אני תמיד אומר שההצלחה שלנו לקבל את שיתוף הפעולה של ילדינו לא קשורה למה אנחנו יודעים אלא למה אנחנו מרגישים.

יש לי עוד כמה רעיונות פרקטיים אבל קודם הייתי רוצה לבדוק איתך איך את מרגישה..
08.02.14   22:23
שרית
דני המצב ששאלתי עליו הוא מצב קיצון כלומר ברוב הזמן (כמעט בכולו) הוא נכנס לאמבטיה מבלי שאצטרך "להלחם איתו" על כך. היה פעם פעמיים מאז שנולד שהוא ממש התנגד.
אומנם יש מצבים שבהם (זה קורה לא מעט) אני צריכה לומר יותר מפעם אחת אך לאחר שאני נעשית רצינית הוא משתף פעולה.
כן, אני מסכימה איתך שצריך נחישות ולעיתים אני משתדלת לא להיכנס לעימותים.
קראתי כאן בפורום מספר עצות ויישמתי בימים האחרונים ואני רוצה להגיד לך שאני כבר רואה שינוי!
אם להיות יותר פרטנית אז לקחתי את העצה שאמרת להגיד לילד משהו ואם הוא לא משתף פעולה אז לפעול ללא הסברים והתחנפויות. וזה ממש עובד. עשיתי זאת פעם פעמיים ולאחר מכן הוא פשוט הבין שאני רצינית....
דני, האם להגיד לילד שאני לא מתייחסת אליו עד שהוא יתייחס לבקשתי זה בסדר?

אגב- אני מתחילה הדרכת הורים קבוצתית בעוד מספר שבועות. במידה וארגיש שאני צריכה יותר חיזוק אפנה אליך להדרכה פרטנית. תודה.

08.02.14   23:09
דני גיל
פעם היה קיים דיסטנס בין ההורים לילדים והדיסטנס הזה עשה להורים את העבודה. היום אנחנו חברים של הילדים, במובן הטוב של המילה, וככל שכך האתגר בשמירה על הגבולות מורכב יותר, ומכאן הנחיצות של הדרכות ההורים השונות. לכן טוב שאת עושה את זה וזה לא משנה לענייננו זה אם זה אני או אחר, פרטני או קבוצתי. וזה נכון וטוב דווקא כשלא מדובר במצבי קיצון כי באנלוגיה לבריאות השיניים הרי שהרבה יותר פשוט ונכון לעשות סתימה פה ושם ולא להגיע רק לטיפולי שורש - כשהמצב באמת כבר בלתי נסבל.

שוב תודה על העדכונים המעודדים מ"השטח", ולשאלתך, תמיד תעדיפי משפטי תנאי הנאמרים בהקשר חיובי ולא שלילי:

במקום: "אני לא מתייחסת אליך עד שאתה לא מתייחס לבקשתי"
מוטב: אני אשמח להתייחס אליך אחרי שאראה שאתה מתייחס אליי"

במקום: "אם אתה לא נכנס עכשיו לאמבטיה אין סיפור אחר כך"
מוטב: "אם תכנס עכשיו לאמבטיה נספיק גם לקרוא סיפור יחד"

בהצלחה!
09.02.14   8:22
שרית
תודה רבה דני
אמשיך לעקוב אחרי האתר והמאמרים המעניינים שלך
09.02.14   19:39
דני גיל
... תודה ובשמחה!
08.12.14   19:36
Uxsmwhsj
After Al .
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com