סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

הקניית הרגלים וחינוך

13.06.10   19:25
אלונה: הקניית הרגלים וחינוך
שלום שמי אלונה אני אם לארבעה ילדים בגילאי 11 6וחצי 3וחצי ו-9וחצי חודשים האמת שהייתי אם חמה דואגת ומאוד חרדתית לילדים שלי עד היום אני עדיין אם מאוד חמה לילדים אבל בכל הקשור לחינוך ניכשלתי ולהקניית הרגלים בתי הגדולה מתחצפת ולא סופרת אותי בכלל כל מה שאני מבקשת בקושי נעשה אם בכלל לאחר הרבה אייומים והקטנות המון רבות ביניהן ואני מטפלת בתינוק רוב הזמן מאוד קשה לי עים ההתנהלות שכל בקשה אלמנטרית כמו לקום בבוקר לבית הספר וגן לוקח המון זמן ובאווירה לא נעימה איך מחנכים ולא בעונשים ואיומים בגילאים שציינתי
13.06.10   23:12
דני גיל
שלום לך אלונה,
ראשית קחי אוויר. כתבת יותר משישים מילים בלי לשים אף לא נקודה אחת, זה לא במקרה, זה לא מנותק מהבעיה שאת מתארת, את חייבת אויר ואני מאמין שהתשובה שתקבלי ממני (או ממך), בסופו של דבר, תזכה אותך גם באוויר לנשימה.

את שואלת, אם הבנתי נכון, איך לגייס את הילדים לשיתוף פעולה, איך לעשות שיקומו בבוקר, שיתלבשו, שיצחצחו שיניים ושימלאו אחר המחויבויות שלהם. את גם שואלת איך מחנכים ללא עונשים ואיומים ואני רוצה לומר לך אלונה, שאני לא מכיר דרך "לחנך" ילדים שיש בה איום ועונש. את צריכה להיות אמא סמכותית וחזקה. האיום והעונש מחלישים את הסמכות שלך.

ברשותך אלונה, לא אשיב לך בשלב זה על השאלה. כרגע אני רוצה דווקא להפנות אלייך שאלה, ולאחר שתשיבי לי נתקדם. תני בי את האמון שבסופו של דבר אכן תקבלי את התשובה הברורה שאת כל-כך זקוקה לה.

אז את מוזמנת אלונה למלא כעת את החסר:
אני רוצה לשנות את המצב הקיים כי אני מרגישה ________________ ____________________________________________________________
14.06.10   21:10
אלונה
אני רוצה לשנות את המצב הקיים כי אני עייפה שחוקה הגעתי למצב שאני אובדת עצות עד עכשיו לא הייתי סמכותית ואני לא יודעת איך אפשר לתקן את מה שעשיתי לא נעים לי ללכת איתן לשומקום אפילו להורי קשה להיות איתם אחת בוכה השנייה מציקה לה השלישית מחוסר מעש לא יודעת מה לעשות עם עצמה יש לי ככ הרבה בעיות לכל אחת מהן שאני לא יודעת במי להתחיל ואיך לתמרן את עצמי בין כל החבור שבאמצע יש נסיך בן תשעה וחצי חודשים מקסים שדורש טיפול אינטנסיבי אני מודה שלא סופרים אותי ואין לי מילה לכן אני זקוקה לך לעצתך בהקדם
14.06.10   23:15
דני גיל

אוקיי אלונה. מה שניסיתי "להוציא" ממך בעצם זה את גובה המחיר שאתם כמשפחה משלמים לפי ראות עינייך בהשלמה עם המצב הקיים. כי את מתארת מצב בלתי נסבל והמצב הזה הוא בהכרח תוצאה של מחסור בנחישות פנימית הורית. חשוב לי לגייס את המודעות שלך לסבל הגדול שלך ושל כל המשפחה, למען מטרה אחת שהיא קדושה בעיניי במקרה שלך – החזרת הנחישות הפנימית.

בשמחה אנסה לסייע לך עד כמה שאפשר במסגרת "שיחה" בפורום אבל אני מציע לך לשקול ליווי מקצועי ולהשקיע באופן יסודי בתהליך של יצירת שינוי.

כאמור אלונה, את מתארת מצב בלתי נסבל. בחיים ישנם כל מיני איומים שמאיימים להרוס לנו את החיים. באופן טבעי לגמרי אנחנו יודעים להימנע מאיומים ממשיים שיש בכוחם למוטט אותנו, כמו למשל לשמור על ילדינו שלא ירוצו לכביש, אבל אנחנו חלשים בלזהות את האיומים הנסתרים, אלה שלא "הודיעו" לנו שהם איומים כל-כך גדולים, אלה שמשפיעים באופן כל-כך דרמטי על החיים שלנו, שגוזלים מאיתנו את האויר.
עם האיומים האלה אלונה את קמה בבוקר וחשוב לי שהחל ממחר בבוקר תתחילי לזהות אותם.

החל ממחר בבוקר אלונה, אני מציע שתראי את הדברים באופן הבא, אני רוצה שזה יהיה הדיבור הפנימי שלך:
"כאשר ילדיי לא נענים לבקשתי להתעורר בבוקר, אני רואה בכך איום.
עד כה חשבתי שהאיום הוא שהילדים יאחרו לביה"ס ואני אאחר לעבודה.
כעת אני מבינה שהאיום הרבה ותר גדול. כעת אני מבינה שהאיום הוא על אורח החיים שלי ושל כל המשפחה שלי.
ולכן, הבוקר הזה אני יודעת, אם בתי בת ה-6 לא נענית לבקשתי לקום מן המיטה, אפעל כדי שזה יקרה!
אם אצליח בכך, ארוויח חיים טובים לי ולילדיי.
אם לא אצליח בכך, החיים שלי ימשיכו להיות בלתי נסבלים".

מיד אלונה אתן לך עצות פרקטיות אבל לא יהיה בהן ערך, ללא הבנת המשמעות של ההתמודדות שלך ולכן אוסיף ואומר, העמידה שלך על כך שבתך בת ה-11 תתארגן בבוקר כמו שצריך, נועדה להגן על החיים השפויים שלכם כמשפחה ולא על הדברים הקטנים של ההתנהלות היומיומית.

עצות פרקטיות למחר בבוקר:
1. לא לדבר אלא לעשות – אל תנהלי עם הילדים שלך ויכוחים על כלום. תבקשי מהם יפה פעם אחת, ותפעלי. לפעול הווה אומר ליצור קרבה פיזית, וחוץ מבתך הגדולה, תרשי לעצמך גם לאחוז אותם בידיים ולכוון אותם לעשות את מה שאת רוצה, אם זה אומר לקום מהמיטה, לצחצח שיניים וכדומה. את לא מרימה את הקול ולא מסבירה ומנמקת את מעשייך. אל תאריכי במילים כי זה מיותר.
2. יש עלייך המון עומס ובהסכם הלא רשמי שלך עם ילדייך, עלייך מוטל לטפל בתינוק, לדאוג למטלות הבית, לדאוג לעשות קניות וכו', ואילו על הילדים מוטל בסה"כ לשתף פעולה. אי לכך את לא מוותרת להם על שיתוף הפעולה. כשבתך הגדולה לא סופרת אותך היא צריכה מיד להפסיד מכך. אני לא יודע מרחוק בדיוק איך אבל חשוב שהיא תדע שהתנהגות מסוימת שלה גורמת לאמא שלה לא להיות אותה אמא נחמדה של לפני שתי דקות.
3. חשוב מאוד לבנות מחדש את האמון עם ילדייך ולחזק אותם על התנהגות חיובית. חשוב למשל שבמקביל למסר שתעבירי לבתך הגדולה שאת בעלת הבית ולא היא, לחזק אותה על היותה הבת הבכורה, לקרב אותה אלייך כבת בכורה, להיעזר בה ולתת לה אחריות. בכלל נראה לי שבמבנה המשפחתי שלכם נכון יהיה לתת אחריות לבתך הגדולה על בת ה- 6 ולבתך בת ה-9 על התינוק.

אפשר הרבה דברים אבל בואי נתחיל מזה. תזכרי שבהתחלה יהיו קשיים והם יבקשו להיאבק בך. תני להם לבכות ולצעוק כמה שהם צריכים. אל תיאבקי בהם בחזרה ותראי איך שמהר משחשבת הם יפסיקו כי... לא יהיה להם במי להיאבק. התפקיד שלך החל ממחר בבוקר הוא לקבוע עובדות בשטח. תהי מוכנה להרגיש אמא "רעה" כי זאת ההרגשה שהם יבקשו לתת לך אבל תזכרי שזה זמני וזה רק הוכחה לכך שהתהליך אכן מתקיים.
בהצלחה ואשמח להתעדכן.
14.06.10   23:49
דני גיל
ועוד דבר, נראה לי אלונה שאת כאילו מחפשת מעין נוסחת קסם ויכול להיות שבתשובות שלי אני "חופר" לך יותר מדי.
אז דעי לך שאני דווקא מאמין גדול בנוסחאות קסם אך כדי שהנוסחה תעבוד כמו שאנחנו מצפים ממנה, צריך להבין את הנוסחה.

אני רוצה להמליץ לך על הספר שכתבתי "אלוהים בגובה העיניים" שניתן לקריאה אונליין כאן באתר, חשוב לי במיוחד שתקראי את הפרק "כעסים" כדי להבין את ההבדל בין "כעס אכיפה" ל"כעס ציפייה", כדי להבין את ההבדל בין "לנבוח" לבין "לנשוך".
אני מבין שאת מרגישה גם ככה שאין לך זמן לכלום אבל אם את מעוניינת בתהליך אמיתי, ושינוי אמיתי חייב שיהיה כרוך בתהליך, חשוב שתהי נכונה להשקיע בו.
בהצלחה ולילה טוב.
15.06.10   23:01
אלונה
אני מודה לך מאוד על התגובה שלך ושמחתי לקרוא אותה ישנם דברים נוספים פרובלמטיים בבעיתיות משפחתי אני מקווה בעזרת השם שזה יניב פירות במקביל אקרא גם את הספר שלך בפרק שציינת ופרקים נוספים ולגבי העצה שלך אני באמת רציתי ליווי מקצועי כמו סופר נני אבל לאחר שיחה עם מטפלת ממכון אדלר התאכזבתי מההתנהלות שלה ולכן לא המשכתי אני מקווה שדרכך או אחר אמצא את המטפל המתאים ואם כבר בכך עסקינן האם אתה יכול לתת ייעוץ דרך האינטרנט כשיחה במצלמה ובתשלום כטיפול פרטי אם כן יידע אותי בבקשה לגבי כל ההתנהלות של זה כולל הכספית תודה מראש אלונה
15.06.10   23:28
דני גיל
קודם כל אני שמח שמצאת את הדברים שלי רלונטיים.
אני מאוד מאמין במכון אדלר ובאנשי המקצוע שהמכון מכשיר, נראה לי שלא כדאי למהר להסיק מסקנות, אולי "נפלת" במקרה על האדם הלא נכון.
בכל מקרה את מוזמנת להכנס לדף "צרו קשר" ולשלוח לי מייל לקבלת פרטים נוספים.
21.06.10   20:30
אלונה
היי סופר דדי
אני שמחתי לתשובתך ואהבתי אותה במקביל השארתי לך הודעה במייל אך נראה שלא קיבלת אותה אני מתעניינת בסדרת מפגשים עבורי למספר דברים בעיקר אילו אשר התייעצתי איתך בפורום רציתי לדעת כמה עולה פגישת איתך לפי דבריך הייעוץ הוא חינם ולאחר מכן נקבעים מפגשים אחת לשבוע רציתי לדעת אם אתה מקבל באיזור גוש דן והעלות של זה תודה מראש אלונה
23.06.10   23:18
דני גיל
הי אלונה,
מוזמנת ליצור עמי קשר בנייד... במייל.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com