סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

הגדול מקנא בקטן הצילו!!!

07.06.10   11:18
ריקי: הגדול מקנא בקטן הצילו!!!
הי דני, יש לי ילד בן שנתיים ותשע והקטן בן שנה וחודשיים. הגדול הוא ילד מאוד חברותי ועצמאי, חכם בצורה בלתי רגילה. הבעיה היא שבזמן האחרון הוא כל הזמן כועס ומציק לקטנצ'יק, חוטף לו דברים ןהרבה גם צועק עליו. אני לא יודעת מה לעשות. אני כל הזמן מסבירה לו שאח שלו יותר קטן ממנו ושאנחנו לא צועקים בבית. כשזה לא עוזר אני שולחת אותו לחדר לחשוב ודורשת ממנו לבקש סליחה. בעלי ואני מאוד רגישים לכך שהוא הגדול והוא מקנא ולכן אנחנו נותנים לו את כל תשומת הלב המתבקשת אבל זה לא עוזר. אני חייבת לציין שהקטן ממיס את כל מי שרואה אותו וברור לי למה הגדול שלי כל כך מקנא. אבל מה לעשות???
07.06.10   14:15
דני גיל
הי ריקי,
תודה על השאלה,
קנאה של בן בכור באחיו הפעוט היא תופעה מוכרת והשאלה לעניינינו היא מה כדאי לעשות כדי למתן את תחושות הקנאה והקיפוח. כשאת כותבת על הרגישות הרבה שלכם כהורים לעובדה שבנך הבכור מקנא באחיו הקטן, אני שואל את עצמי כיצד זה מתורגם למעשים. למה למשל את מתכוונת כשאת כותבת שאתם נותנים לו את כל תשומת הלב המתבקשת? את מוזמנת להשיב לי כמובן אך לבינתיים, חשוב לי להבהיר כאן נקודה חשובה ואולי תמצאי את הדברים רלוונטיים לכם:
לפעמים קיימת נטייה להקל על האח הבוגר כדי למתן את המשבר, אז אנחנו מנסים לפצות אותו, להיות נורא "בסדר" איתו, להסתיר ממנו את ביטויי אהבתנו לאח הצעיר והכובש ולהגביר את מתן תשומת הלב לאחיו הבוגר. העניין הוא שהאח הבוגר (חכם בצורה בלתי רגילה ציינת) קולט את הקודים, מבין שאנחנו ההורים מרגישים אשמים ולכן (!) הוא נעלב. לכן הוא מתוסכל.

מה כדאי לעשות:
1. לשמור על גבולות ברורים זה תמיד טוב אבל עכשיו זה חשוב במיוחד. ככל שתהיו פחות נחושים בהצבת הגבולות, יבין מכך הבן הבכור שאתם חשים אשמים ועבורו תהיה זו הוכחה לכך שההורים שלו אכן מקפחים אותו.
2. נסו עד כמה שאפשר (אפשר הרבה) לאפשר לגדול מגע עם הקטן. לאפשר ולעודד. כאשר הגדול מציק לקטן או חוטף לו דברים, תציעו לו חלופות נעימות לתקשורת אבל אל תמנעו ממנו את הקשר. לדוגמא – כאשר הגדול מנסה לחטוף, תראו לו איך (בתור ילד חכם ובוגר) הוא יכול לקבל את מה שנמצא בידיים של הקטן בדרך מתוחכמת יותר, כמו למשל להציע לו צעצוע אטרקטיבי חלופי. ונכון! לא הדבר שנמצא בידיים של הקטן מעניין באמת את בנך הבכור, ונכון שהוא רוצה לזכות בתשומת לב אבל בואי דמייני לרגע את הרגע היפה הזה שבו את מציעה לו את האלטרנטיבה, שימי לב איך "על הדרך" הוא בעצם שומע ממך על היותו בוגר וחכם, על היותו אח גדול עם כל היתרונות של אח גדול, כמו למשל הקרבה לאמא בדמות ה"דיבור הצפוף" שיש לו ורק לו איתך להבדיל מאחיו הקטן.
3. להימנע מהסברים, מעונשים, מ"לשבת לחשוב בחדר".. אני רוצה לכתוב לך שזה מיותר אבל זה לא מדויק שכן, לא רק שזה לא מסייע, זה לגמרי מזיק ומעצים את תחושת הקיפוח והקנאה של האח הבוגר.

4. לקרוא את פרק "אחים" ב"אלוהים בגובה העיניים" :)

בהצלחה ואשמח להתעדכן.
08.06.10   22:46
ריקי
המון תודה דני. אנחנו מצליחים ליישם את הדברים וזה עובד יותר מהר ממה שחשבתי. יש לגדול שלי מן קטע כזה של לתפוס את הקטנצ'יק כל הזמן כשהוא הולך.. הוא מחבק אותו מאחורה והקטנצ'יק רק התחיל ללמוד ללכת עכשיו ואני כל הזמן מפחדת שהוא יפיל אותו ויפול עליו. ניגשתי אליו והראתי לו איך לאחוז בידו של הקטן במקום למנוע ממנו את המגע כמו שאמרת והוא בשמחה קיבל את ההצעה. הם עשו טיול בכל הבית. רק שימשיכו ככה!!!
08.06.10   23:39
דני גיל
... ברור שימשיכו ככה. הבן הבכור למד דפוס התנהגות חדש שגורם לו רק להרוויח (קרבה לאח שלו, קרבה לאמא שלו). הוא לא ימהר להיפרד מהרווחים הגדולים שהשיג בכוחות עצמו. לרווחים תמיד יש טעם של עוד :)
עשית מצוין.
16.06.13   15:52
הודיה
שלום, יש לי ילד בן שנתיים ולפני חודשיים הצטרפה למשפחה תינוקת מקסימה,
הילד התחיל לקום בלילות, בכל הזדמנות הוא מנסה לטפס ללול של התינוקת
כמו כן הוא תמיד לוקח לה את הבקבוקים המוצצים וברגע שאני מקלחת את הילדה אני בדרך כלל ימצא אותו נשכב בלול שלה.. מה עושים עם התופעה??!
אני אשמח לתשובה
16.06.13   16:34
דני גיל
היי הודיה,
קודם כל כדאי לדעת שילדים בגיל שנתיים מתחילים לקום בלילות גם בלי קשר לשינויים במשפחה. יש לנו ההורים נטייה לראות בבכור שלנו תינוק ומרכז העולם, אבל ברגע שתינוק חדש נולד, הבכור נראה פתאום גדול וחזק, אנחנו סומכים עליו שיסתדר ולפעמים מפתחים ציפיות מוגזמות. והעיתוי - גרוע מבחינת הילד. כי זה בדיוק הרגע שבו הילד זקוק לביטחון שאמא ואבא הם אותם אמא ואבא שמחויבים כלפיו ואוהבים אותו כפי שהיה עד כה.

כדי להעביר לו את התחושות המרגיעות הללו יעזור לכם קודם כל לדעת שהמעשים שלו צפויים, טבעיים, בריאים ולבטח אינם בגדר "תופעה". ככל שהוא יראה אתכם מקבלים ומבינים את ההתנהגות שלו הוא יבחר בהתנהגויות נעימות ומפויסות ולא ירגיש מאוים.

איך תעשו את זה?

תנו לו את ההרגשה שהתינוקת היא שלנו, של כל המשפחה ולא שלי או של אבא. לכן אנחנו מגדלים אותה ביחד, ואתה שותף, ואתה עוזר, ואנחנו שמחים כל כך שאתה מרגיש חלק ושוכב בלול שלה לפעמים, ומשחק לה במוצצים ובבקבוקים. אני מבין הודיה שזה לא נוח ומייצר לך עוד עבודה, וממילא לא חסרה עבודה בבית עם שני ילדים כה קטנים, אבל דווקא ככה את מקלה על עצמך. כי הקושי בגידול ילדים, בסופו של דבר, הוא לא הלוגיסטיקה אלא ההתמודדות איתם.

הוא חייב להרגיש חלק, ובהתנהגות שלו ניכר שהוא יודע גם להביע את זה, ולכן תני לו, תני לו להיות שותף ופעיל, ותצחקי איתו יחד כשאת עם התינוקת, ותתייעצי איתו מה כדאי לך לעשות כשהיא בוכה, ותראי לו איך את מכינה את הבקבוקים שלה, תבקשי ממנו לעזור לך כמו למשל להכניס לה את המוצץ לפה. מדי פעם תגידי לו תודה חיים שלי ואיזה כיף שאתה עוזר לי. רק ככה. זה עושה את ההבדל.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com