סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

מאבקים בהחלפת חיתול

02.06.13   6:10
רינה: מאבקים בהחלפת חיתול
שלום!
הבן שלי בן שנתיים ונאבק בהחלפת חיתול. כשהוא רק עושה פיפי - אינני לוחצת על החלפת חיתול מיידי אך כשיש קקי - אני מודעת לזה "בזמן אמת" ומנסה להחליף כמה שיותר מהר (כבר חווינו "אדום" בטוסיק והיה מאד מתיש כל הנושא מכל כיוון שהסתכלנו על זה).
אני אומרת מס' פעמים בגובה העיניים שיש להחליף חיתול אך אין היענות. סופרת ומנסה להכניס אותו לחדר להחלפה - אין היענות. לבסוף נותנת לו אפשרות: או שאתה נכנס לחדר ונחליף חיתול או שאני..כשאין ברירה - אני לוקחת אותו ומניחה אותו על שידת ההחלפה.
מתחיל לבכות, להתפרע, לזרוק דברים, לבעוט וכו'.. וזה גורם לעיכוב ההחלפה מטעמים מובנים.
בסוף התהליך אני מותשת ו"בטראומה" ומבקשת את עצתך איך להפוך את העניין לנעים ובונה יותר לשנינו.
תודה!
03.06.13   0:02
דני גיל
היי רינה,
תשמעי את עובדת קשה מדי. לחינם. כשאת כותבת שכשאין ברירה את לוקחת אותו ומניחה אותו על שידת ההחלפה אני שואל את עצמי למה חיכית כל כך הרבה עד שלקחת את העניינים לידיים. תרתי משמע.

זה מצוין שאת מעדכנת לפני שאת מחליפה לו חיתול. אני לא חושב שזה נכון לחטוף את הילד בהיסטריה ולהחליף לו. אבל זה התפקיד שלך ולא אחר: לעדכן אותו. ובכך להזמין אותו לשתף פעולה. לא ירצה ב"טוב" יקבל את זה ב"רע".

"רע" משמע שאת לוקחת אותו, כפי שכתבת, מניחה אותו על השידה, מניחה את כף ידך על החזה שלו ולא מאפשרת לו לקום. את גם דואגת לסביבה "נקייה" מחפצים כדי למנוע ממנו לזרוק אותם. וזהו.. את מתקתקת את זה.

רינה, את שואלת על החלפת החיתול, אבל הנושא הרבה יותר גדול ומשמעותי. על הפרק הוא הסמכות שלך, המסר שאת מעבירה לפעוט שלך:

--- יש לך אמא ואבא והם יודעים לקבל החלטות ---

"אני אומרת מס' פעמים בגובה העיניים" - אז אל תגידי לו מספר פעמים ואל תגידי לו בגובה העיניים. מספיק פעם אחת גובה עיניים, פעם שניה בגובה האסרטיביות, ובשלישית את הולכת ולוקחת אותו. בלי לכעוס (שהוא יכעס).

"סופרת ומנסה להכניס אותו לחדר להחלפה" - למה "סופרת"? למה "מנסה"? קחי אותו ותחליפי לו חיתול. דעי לך, הוא לא מתמרד בגלל שאת נחושה אלא בגלל שאת לא נחושה.

"לבסוף נותנת לו אפשרות: או שאתה נכנס לחדר ונחליף חיתול או שאני" - כל פעם שאת עושה את זה את גורמת לו לעשות בדיוק את מה שאת לא רוצה. תוכלי לקרוא על כך ב"מכשול או ש / או ש", פרק 'מאבקים' שבספר שלי.

" בסוף התהליך אני מותשת ו"בטראומה" " - לגמרי מובן..
03.06.13   15:08
רינה
אוקי. ברור ומקובל.
אז הערב, לאחר בקשות להיכנס להתקלח - "ויתרתי" והלבשתי לו פיג׳מה והיידה למיטה. בלי מקלחת. ת׳כלס, לא יודעת מי נענש - אני או הוא? זה מעצבן אותי שהלך לישון ללא מקלחת.
פה הרבה יותר קשה כי אנחנו מתקלחים יחד. שאלתי: האם במצב כזה עדיף להכניסו לאמבטיה אבל אז שוב, כל הסיטואציה לא נעימה ואני לא רוצה שייצרה לו זיכרון מר מהפעולה הזו..
03.06.13   15:46
דני גיל
וזו בדיוק הטעות... ההימנעות מהסיטואציה הלא נעימה, הפחד ליצור זיכרון מר, הפחד לפגוע בילד. אבל רינה, פעם אחת (או נניח פעמיים) הוא יראה אותך נחושה כמו שצריך ולא יהיו לכם יותר דרמות. הערב למשל קחי אותו להתקלח, אם הוא רוצה או לא רוצה, קחי אותו על הידיים ושימי אותו באמבטיה. זה יראה לא טוב וזה יראה כוחני ואת בטח תרגישי אמא רעה שכזאת שצריכה להשתמש בכוח, אבל רינה... תזיזי הצידה את כל ה"רעשים" האלה ותעשי את מה שאת צריכה לעשות.

וכשהוא יכעס עלייך ויצרח עלייך אל תתנצלי ואל תנחמי ואל תשכנעי ואל תסבירי לו כלום. קצר ולעניין. לתקתק עניינים. שבוע הבא תוכלו כבר ליהנות מהמקלחת כי לא תגררו לתוך המאבק המיותר הזה.

ככל שתראי אותו מפסיק עם ההתנגדות ומשתף פעולה תכניסי לשם את כל האהבה שלך, את החיוניות, את הרצון להיות יחד וליהנות יחד, תני לזה ביטוי. לא צריך חיזוקים בסגנון: "כל הכבוד מאמי", "אמא גאה בך" וכו'. מספיק שתתני לו את הנוכחות הרגשית החיובית שלך וזה.. פשששש - זה הכל בשבילו!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com