סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

הסתגלות לגן בפעם הראשונה

29.03.13   18:30
עירית: הסתגלות לגן בפעם הראשונה
הי דני,
הבן שלי בן שנה ו-7 חודשים, ביולי הוא נכנס לגן בפעם הראשונה, עד כה היה עם מטפלת. המנהלת אמרה לי שכבר מהיום הראשון שאני אשאיר אותו שם לבד לכמה שעות, בלי להיות איתו שם כלל, כי היא טוענת שכך זה לא יעזור להסתגלות שלו כי זה לא יהיה שונה בכלום משום טיול אחר שלנו שאני איתו שם, אלא הוא צריך להתמודד והם יעזרו לו. האמת שאני לא כ"כ רגועה בעניין, זה מרגיש לי כמו לנטוש אותו פשוט לבוא ולהשאיר אותו במקום זר עם אנשים זרים. אני יודעת שיש גנים שההורים נמצאים עם הילדים למס' שעות ובהדרגה מצמצמים את הזמן שהיה בגן ונותנים לילדים להיות גם לבד, אבל לא מהתחלה- מה דעתך?
31.03.13   22:34
דני גיל
היי עירית,
אני לגמרי מבין אותך ו... לגמרי מסכים עם הגננת בעניין הזה,
הנוכחות שלך בגן רק תקשה עליו את ההסתגלות,
היא גם תקשה עלייך ועל הצוות,
מה שכן,
טוב לעשות את זה בהדרגה, כלומר להתחיל ביום-יומיים ראשונים קצרים מהרגיל ואחר-כך לעבור לימים מלאים. או.. למשל, אם הוא אמור לישון שם צהריים אז להמתין עם השינה לשבוע השני שלו בגן.
בהצלחה ו.. מזל טוב :)
02.04.13   15:23
עירית
הי דני,
זה בדיוק מה שהמנהלת הציעה- אז בעצם פשוט לבוא, לתת לו נשיקה וללכת ישר על היום הראשון? גם אם הוא בוכה?
02.04.13   16:40
דני גיל
..כן, הוא יבכה בכל מקרה ותצפי לכך. הרגע הזה שאת נפרדת ממנו בעודו בוכה, ואת ממשיכה לשמוע את הצרחות שלו גם כשאת מתרחקת ויוצאת מהגן, הוא רגע לא קל, לכל ההורים. וההצעה שלי לך היא לעצור לרגע בדיוק ברגע המאתגר הזה ולשאול את עצמך:

רגע.. למה אני בעצם כל-כך דואגת?
וממה אני כל-כך מפחדת?
מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לו?
02.04.13   22:06
עירית
וכשאני אענה לעצמי... מה אמור לקרות? :)
02.04.13   23:18
דני גיל
.. תגידי לי את,
תדמייני שאת נפרדת ממנו והוא בוכה, ותופס לך בבגדים, וצורח. את מעבירה אותו לידי הגננת, שולחת לו נשיקה באוויר ויוצאת מהגן. והוא כמובן ממשיך לבכות ולצרוח, בכי קורע לב.

עכשיו את בחוץ,
מה לדעתך עלול לקרות?
את רוצה ללכת לעבודה או לעניינים שלך ומתקשה לעשות את זה כי את מפחדת ש _______
02.04.13   23:30
עירית
שיהיה לו קשה להתמודד, שלא ינחמו אותו כמו שצריך
02.04.13   23:44
דני גיל
נכון, יהיה לו קשה להתמודד. ומה לדעתך יקרה כאשר יהיה לו קשה להתמודד?

את גם כותבת שאולי לא ינחמו אותו כמו שצריך, כלומר שאת חוששת שהצוות לא יהיה שם בשבילו ברגעיו הקשים שהרי... תפקידו של הצוות הוא לאו דווקא לנחם. ולפחות בעניין הזה את יכולה להסיר דאגה כי קושי של ילד חדש בגן הוא קושי לכל הגן ובמיוחד לצוות, הם לא יזניחו אותו.
03.04.13   13:28
עירית
אני חושבת כשיהיה לו קשה להתמודד הוא ימצא דרך להתגבר, אך לי בתור אמא קשה לחשוב שיכאב לו אפילו לרגע
03.04.13   23:12
דני גיל
לגמרי מובן,
אבל כמו שכתבת - כשיהיה לו קשה הוא ימצא דרך להתגבר, (ו... אני מוסיף) להתמודד, לגלות שהוא יכול להתמודד, לחוות הצלחה, להרוויח את עצמאותו, וכו'.
22.03.16   14:45
טל
היי. התינוק שלי בן 9 חודשים ונכנס לגן בפעם הראשונה. עד עכשיו היה רק עם הסבתות בבית.. בשבוע הראשון הוא היה רק כמה שעות וחזר הביתה ושבוע לאחר מכן כבר התחלנו ימים יותר ארוכים. עברו כבר שבועיים והילד עדיין צורח כל הזמן בגן. הגננות אומרות שהוא כל הזמן רוצה רק ידיים. אמנם הוא אוכל אבל שאר הזמן אומרות שבוכה. אני עדיין משתדלת לאסוף אותו מהגן יותר מוקדם מהרגיל.
האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לו להסתגל? כואב לי הלב עליו ואני כבר אובדת עצות..
22.03.16   23:10
דני גיל
איזו מסגרת זו? משפחתון? מעון? קבוצה קטנה? גדולה? גילאים?
05.09.16   12:24
קארין
היי הילה שלי בת 10 חודשים ונכנסה לגן פעם ראשונה..
מאז שהיא נולדה היא רק איתי וקשה לה מאוד להסתגל לגן..
הייתי איתה כמה שעות בשלושה ימים הראשונים ושהשארתי אותה הגננת קראה לי לבוא כי קשהלה ביום השני שהשארתי אותה קראו לי כי היא לא אוכלת באתי לשם ואצלי היא אכלה .. אני שואלת האם זה נורמלי ומה אפשר לעשות כדי להקל עליה בהסתגלות?
05.09.16   19:37
דני גיל
היי קארין,
ממליץ לך לשלב אותה בהדרגה. דברי עם הגננת ותחליטו יחד על תקופת הסתגלות שבה היא מגיעה לגן בבוקר, נפרדת ממך, ומסיימת משמעותית מוקדם יותר. נניח בשבוע הקרוב את מגיעה לקחת אותה מהגן בשעה 11:00. מה דעתך?
07.09.16   23:28
לילך
היי דני, הילד שלי בן שנה ושבעה חודשים. הכנסתי אותו לגן בפעם הראשונה. עד הגן הוא היה בבית משולב משפחה ואיתי.
ההסתגלות קשה לו מאוד, לא רוצה להיפרד בכלל. ניסינו כמה ימים הגננת החזירה אותי מוקדם מהתכנון בגלל שקשה לו.
ההתנהגות שלו בבית השתנתה לגמרי, הוא בחרדת נטישה מטורפת , לא זז ממני , מתעורר בלילה בבכי מטורף וצורח אמא. בקיצור קורע לב.
היום כבר התחיל להגיד שהוא לא רוצה בכלל ללכת לגן. רציתי לעשות לו חוויה מתקנת אז היום נשארתי איתו עד 10:30 ולקחתי אותו איתי הביתה.
מכאן אני לא יודעת איך להמשיך.. המטרה שלי היא שיעבור לו בכיף ולא שתהיה טראומה.
מה ההמלצה?
09.09.16   18:29
דני גיל
לא תהיה לא טראומה גם אם הוא עובר ויעבור כמה ימים לא קלים.

היי לילך,
היה לי קל יותר להציע לך את מה שמיד אציע לך לו היית פונה אליי מוקדם יותר, לפני ההתנסויות עד כה, מצד שני - אף פעם לא מאוחר לעשות את הדבר הנכון. והצעתי היא כזאת:

קחי לך כמה ימים להיות נוכחת בגן, יומיים עד שבוע, במשך שעתיים, כאשר את מגיעה איתו ועוזבת איתו, ובמשך השעתיים האלה את משתלבת בנוף של הגן. כלומר את לא מעסיקה אותו ולא משחקת איתו אלא נמצאת שם כמי שנהנית, למען עצמך, כאילו הגעת לחברה הביתה והוא הגיע איתך, ולכן: מותר לו להשתעמם, מותר לו לא למצוא את עצמו, מותר לו להידבק לך לרגליים. החשוב הוא שהפוקוס לא יהיה עליו, לא לצפות ממנו לכלום, לא לנסות להרחיק ממך ולא לנסות לשלב אותו. חשוב גם לרתום לחשיבה הזו את צוות הגן. את מצדך נמצאת שם כחברה של הגננת והסייעות, את יכולה לעזור להן, את יכולה לצאת החוצה לחצר לשוחח עם חברה בטלפון, את יכולה מה שאת רוצה. ואת "כאן כדי להישאר", כלומר שככה את נראית.

אחרי היומיים הללו, או השלושה או החמישה, אפשר יהיה להתקדם ליום מלא או ליום קצר ללא נוכחותך.
16.11.17   9:38
נוי
הי דני הילדה שלי. ת שנה וארבע ולפני שבועיים הכנסתי אותה לגן בפעם הראשונה. מאז שהיא נולדה לעולם לא עזבתי אותה לבד עם בייביסיטר רק אני אבא שלה והסביים.
ההתאקלמות שלה בגן מאוד מאוד קשה , אנחנו מגיעות לכאן אני יושבת איתה חצי שעה והולכת ואז מתחילה סצינה של בכי ללא הפסקה עד שהגננת קוראת לי להגיע לקחת אותה. התאבון שלה נעלם היא כמעט ולא אוכלת לי וגם בגן לא מוכנה לאכול ובבית היא לא מוכנה לעזוב אותי לרגע,. ניסינו יומיים שאבא שלה יקח אותה לגן ונהי פרד ממנה יביים הראשון זה הלך טוב היא בעתה קצת אבל היה שינוי משמעותי אבל ביום השני שוב פעם היה קשה מאוד.
הגננת כבר התחילה לרמוז לנו שאולי היא לא מוכנה למסגרת עדיין אבל אנחנו חושבים שאין יותר מוכנה ממנה היא ילדה מאוד חברותית ועצמאית ואנחנו נורא מתפלאים על ההתנהגות הזאת שלה. והגננת גם אמרה לנו שניתן לזה עוד צ’אנס כי היא לא רוצה שזה יפריע לפעילות הגן.
מה עליי לעשות בשביל לעזור לילדה שלי להיתאקלם אני ממש מרגישה שהיא סובלת ולא וטוב לה.
18.11.17   21:50
דני גיל
היי נוי,
את מתארת מצב מאוד הגיוני שכן במשך שנה וארבעה חודשים היא היתה אתכם ורק אתכם - גרעין המשפחה הקרוב ביותר. במצב כזה הכניסה לגן חשוב מאוד שתהיה מדורגת. ראי תשובתי ללילך ואם עולות שאלות במהלך הניסיונות של הימים הקרובים מוזמנת לעדכן ולשתף. בהצלחה!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com