סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

חוסר כבוד למבוגרים

13.11.12   8:52
נופר: חוסר כבוד למבוגרים
שלום רב. יש לי 3 ילדים, הבכורה בת 10, הסנדוויץ בן 7 והקטן בן 2. לאחרונה החלו מפגני חוסר כבוד וזלזול במבוגרים הסובבים אותם (את הגדולים). זה קורה במפגשים עם סבא וסבתא אצלנו או אצלם. הדבר מתבטא בחוסר יחס מכוון, מריבות ביניהם שמלוות בקללות צעקות ואפילו אלימות פיזית. (הם נזכרים דווקא כשהם באים)
איך להגיב ברגע נתון ? מה לעשות כדי לגרום להם לשפר את התנהגותם ולתת כבוד ?
אני מוכרחה לציין שמדובר במשפחה חמה ותומכת שמרעיפה אהבה ויחס(לעתים יותר מידיי) מכל הנוגעים בדבר.

תודה ויום טוב.
13.11.12   22:27
דני גיל
היי נופר,
קשה לי להשיב לך כי חסרים לי פרטים כדי להבין מה קורה שם.
למה את מתכוונת כשאת מתארת "חוסר כבוד"?
כיצד אתם מגיבים?
זה קורה רק אצל סבא וסבתא?

את מתארת "משפחה חמה ותומכת שמרעיפה אהבה ויחס (לעתים יותר מדי)". למה את מתכוונת ב"יותר מדי"? כי כשמדובר בחום ואהבה זה מצוין ואף פעם אין פה יותר מדי. כמה שיותר - ככה יותר טוב. אבל אם את מתכוונת להענקת תשומת לב במקומות הלא נכונים, כאשר הילדים במרכז ואתם נמצאים שם רק כדי לרצות אותם, ואתם כל הזמן במאמץ שהם יהיו מרוצים, כמובן שזה לא טוב וכמובן שזה מזמין אותם לפרוץ גבולות.

את כותבת ש"חוסר הכבוד" שהם מפגינים מתבטא בין היתר בחוסר יחס מכוון. מה את / אתם עושים בתגובה?
14.11.12   11:24
נופר
שלום דני,
אני משלימה פרטים כדי לתת תמונה יותר שלמה ,ברור לי שאין שיקוי קסמים שהופך את הילדים להיות מה שאנחנו רוצים אבל,שמתי לב שככל שהם גדלים הם מתרחקים מהמודל האידאלי שבנינו לעצמנו.

אני בת 33, נשואה (יותר מידי שנים:) ואני סטודנטית שנה ג' לסוציולוגיה ומ"א.
אני חשופה להרבה מידע, הרצאות וכד ואכן יש אצלי התפוצצות מידע בכל הקשור למשפחה והרבה פעמים אתה לא יכול לבחור מה נכון ואת מה לאמץ, כי בתאוריות הכל פשוט וקל אבל כשהשדים הקטנים מתחילים במופע האימים אני בונה תאוריות מאוד יצירתיות בקוסמות .היעלמות ועוד..

את הילדה הבכורה גידלנו במסעדה שהייתה בבעלותנו. היינו שם איתה בכל שעות היום בערך עד גיל שנה. הכל היה שם חוץ מגבולות. הילד השני גדל בתוך המלחמה חרדות פחדים ,שוב אבל ללא גבולות. הילד השלישי גדל במכללה גם, עד גיל שנה, שוב ללא גבולות!!!
אני יודעת, יכול להיות שיש קשר, אבל ידיעת הסיבה אינה מספיקה להגיע לפתרון.

עכשיו אני אנסה לענות על שאלותיך הנ"ל.
חוסר כבוד-יותר אחד כלפי השני, אבל כשאורח נמצא יוצא שזה גם כלפיו.
אינם מברכים לשלום או שואלים מה שלומו אלא עסוקים במריבות אחים על מחשב תכניות טלוויזיה וכדומה.

לעתים אני מגיבה בכעס שמלווה בהפרדתם. אם המריבה ממש אלימה אני מפרידה אפילו חדרים שיירגעו.
בפעם האחרונה שזה קרה עוד לפני שאני הספקתי להגיב אליהם סבא וסבתא החליטו פשוט ללכת...
לרוב זה קורה כשסבא וסבתא באים אלינו אבל גם כשיוצאים איתם למסעדה, בית מלון זה פשוט חופשה מהגיהנום וכיו"ב.
הענקת תשומת לב-בטח שבמקומות הלא נכונים אני מרגיש כמו עבד נרצע ורק לאחרונה התחלנו עם חלוקת תפקידים שלא ממש מתבצעת באופן הוגן ...ואוו יש לנו הרבה בעיות.
תודה רבה לך על הזמן והרצון
נופר
16.11.12   10:06
דני גיל
נופר, מחסור בגבולות הוא לא תוצאה של מציאות מורכבת. באמת שאין קשר. הוא גם לא תוצאה של היותך אמא קשוחה מדי או רכה מדי. ילדים רואים גבולות כאשר:

1. הגבול ברור להם - ולכן עלינו להיות הורים ברורים (לא קשוחים ולא רכים).

2. הגבול הוא בר השגה - ולכן עלינו להימנע מציפיות מוגזמות.


משהו על ציפייה מוגזמת:

מאחר ואני לא מכיר אתכם מקרוב כל שנותר לי הוא להשתשמש במה ש"תופס" אותי בדברים שלך, ולגמרי יכול להיות שאני טועה בפרשנות אז קחי רק מה שנראה לך רלוונטי. כשאת כותבת למשל על האורח שלא זוכה לברכת שלום מהילדים שלך ועל שהם לא שואלים לשלומו - הרי לנו ציפייה מוגזמת. אמנם זה מקסים שילדים מקבלים יפה את האורח שלהם וכך גם צריך להיות, אבל כאשר הילדים גדלים על קרקע פרוצת גבולות לא הייתי מצפה מהם לשאול לשלומו של האורח. אני מכוון כאן בעצם לסדרי עדיפויות ומציע לך לסמן גבולות ברורים במקומות ה"בוערים" תחילה. מה שאותך צריך לעניין כרגע זה לנהל סדר יום שפוי בבית על ידי כללים ברורים: אין אלימות פיזית, אין אלימות מילולית, מדברים בכבוד (או שלא מדברים). כלומר שאם שני הבכורים שלך מקללים זה את זו במהלך משחק את עוצרת את זה באסרטיביות ומפרידה ביניהם פיזית: כל אחד לחדר אחר. את לא מנסה בכלל לפתור להם את הבעיות. אם זה לא אפשרי (כי הם ימצאו את הדרך להגיע זה לזו) תהי נוכחת שם, קחי איתך את הפעוט שלך ותעמדי בין שניהם במטרה ליצור הפרדה ברורה.


את כותבת שאת קוראת הרבה וחשופה להרבה מידע שיוצר אצלך הרבה בלבול ואני ממש מבין למה את מתכוונת. אל תתני לשפע המידע להרחיק אותך מהתגובה הטבעית ו"המתבקשת". ולכל הורה יש את התגובה הטבעית שלו, אבל לצערי הספרות והמאמרים שהורים חשופים אליהם היום - גם כשהם מאוד טובים - בסופו של דבר משאירים את ההורה הנבוך עם תחושה ש... יש דרך משוכללת לגדל ילדים והיא לא הדרך שלי. ולכן אני עושה את מה שאני מבין ואת מה שאני יודע אבל... פחות. תמיד קצת פחות. אז רק תבדקי שזה לא מה שקורה לך ואת מוזמנת לחזור אליי עם כל מיני דוגמאות ספציפיות לקשיים שנוצרים. בהצלחה בינתיים!
29.11.12   8:54
נופר
היי דני תודה רבה על העצות המועילות אני מתחילה ליישם לאט לאט יחד עם הספר. אין ספק שצריך התמדה וסבלנות.
בעניין אחר..

הבן הבינוני שלי בן ה-7 מרטיב בלילה.. הוא נגמל מהר, בצורה די חלקה בגיל שנתיים. ביום ובלילה ביחד. עד גיל 4 הכל היה בסדר ובערך מאז הוא התחיל להרטיב בלילות. בעלי מרים אותו מתוך שינה כבר 3 שנים כל יום בשעה 11 בלילה. אם אנחנו נרדמים הוא קם רטוב.
לאחרונה החלטנו שחייבים להפסיק עם המנהג הזה גם מפאת משקלו וגם כי נראה שצריך כבר לטפל. בהתייעצות עם רופאת המשפחה היא כתבה כדורים שאני לא ממהרת לתת. עוד לא התחלנו בטיפול .האם אתה יכול לייעץ על דרך אחרת .אני מוכנה להתאמץ!!

על פניו לא נראה שזה מפריע לילד חוץ מאשר לישון אצל חברים. הוא מתבייש מן הסתם. אבל הוא מודע ומבין .כבר שבועיים שאנו לא מעירים אותו להתרוקן. כשהוא קם רטוב הוא מחליף לבד בגדים שאני מכינה לו מראש למקרה של תקלה אבל לפעמים הוא גם מרטיב פעמיים.
אין התעסקות מיותרת עם העניין. לפעמים לבעלי מתפלק עד מתיי וכדומה, אבל משתדלים לא להתייחס.

מודה לך על הסבלנות וחייבת לציין שהפכת להיות הגורו שלי ושל חברותיי וכולנו יושבות במכללה עם הספר שלך ומחליפות עצות..
תודה ויום נפלא!
29.11.12   10:05
דני גיל
:-))

היי נופר,
תודה על הדברים,
לעניין ההרטבה בלילה -
ברור (!!!) שיש פתרון אחר,
בלי כדורים ומאוד אפקטיבי,
תעשי גוגל על "זמזם אלקטרוני להרטבת לילה",
בהצלחה!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com