סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

בכי מעצבן

28.10.12   19:12
אורלי: בכי מעצבן
היי
אני מאוד אוהבת את הדרך שלך ואני הולכת בדרך הזו
יש לי ילדה בת שלוש ועכשיו ילדה בת חודשים כמובן שהגדולה היתה מרכז העולם שלוש שנים ובאמת ככה היא הייתה איתי בשעות שלא היתה בגן ושבתות וכל הזדמנות זו אני וכשנולדה הילדה עכשיו ניסיתי שלא יהיה כל סיפורי האימה שאנשים מספקים כמו רגרסיה בהתנהגות כי היא גמולה מהכל מגיל שנתיים וחצי והאמת לא היה משהו חריג היא בהתחלה התעלמה מהילדה וכשבעלה היתה קורא לי אימא התינוקת שלך בוכה ועוזרת לי לטפל בה למרות שלפעמים היא מקשה עליי אבל אני מבליגה כדי שלא תקבל הרגשה של הזנחה
אבל נהיה לה עכשיו הרגל לילל על כל דבר ממש נודניקית וזה יכול להיות בשש בבוקר כי היא משקימה מאוד מוקדם היא יכולה לילל חצי שעה ואני אומרת לה שאני לא מתייחסת אלחין עד שתפסיק ואז אקשיב לה והיא מפסיקה נגיד לכמה דקות אז אני שואלת אותה מה היא רוצה אבל זה יכול לחזור אחרי שעה או בערב וזה מעצבן מאוווד
אני מאוד סבלנית אבל היללות האלו יכולות לשגע אותי
מה דעתך איך עושים לזה סוף ברוח טובה ?
28.10.12   22:46
דני גיל
תודה-תודה אורלי,
שאלה: למה את בעצם מאוד סבלנית?
01.11.12   19:25
אורלי
היי
מצחיק שאתה אומר כותב את זה
לא יודעת אני מנסה לא לתת לזה במה שלא תתפס בזה
ומנסיון ראיתי שהעצבים לא עוזרים וכשעושים משהו באופן רגוע עוזר יותר או שלא
?????
מה עושים היללות והבכי המיותר יכולים להוציא אותי בקלות מהשלווה ואני מאוד מאוד סבלנית
03.11.12   11:29
דני גיל
... זה נכון, אם את נגררת לכעוס ולהתחשבן איתה את בעצם מספקת לה תשומת לב (אפילו שהיא תשומת לב שלילית) שמעודדת אותה להמשיך ולעצבן אותך.
זאת המלכודת שאורבת לך מימין וטוב שאת ערה לה.

אלא ש -

מלכודת אחרת אורבת לך משמאל וגם לה כדאי שתהי ערה:
כאשר את מגלה סבלנות במקומות שבהם את רוצה "להתפוצץ" את בעצם נותנת לה בדיוק את מה שרצית למנוע ממנה מלכתחילה: תשומת לב מעודדת. וחשוב מכך - את בעצם מודה באשמה ומזמינה אותה לראות בך כתובת לתלונות.

אורלי, כאשר את מגלה את כל הסבלנות שאת מגלה, ואת נורא "בסדר" איתה, ואת הולכת על קצות האצבעות, ואת נורא מבינה ומכילה ו.. כדומה, את בעצם אומרת לה:

תקשיבי, את מסכנה ואני אשמה! ולכן אני מוכנה לספוג את כל זה.

ופה העלבון הכי גדול של הילד משום שילד יכול להתמודד עם תחושה של קיפוח, אבל הקושי הגדול שלו הוא ההתמודדות עם התחושה שההורים שלו - הם שמקפחים אותו.

לא צריך להתחשבן ולכעוס ולנזוף ולהטיף מוסר (מלכודת ימין), ולא נכון לקבל כל התנהגות (מלכודת שמאל). מה שיעזור לך להימנע משתי המלכודות הללו הוא שימוש במשפטים קצרים וברורים שעוסקים רק בהווה ולא בעבר. למשל:

"תפסיקי לילל אז תקבלי תשובה"
"לא כיף לי לשחק ככה"
"את זה אני לא מרשה ו.. את יכולה לבכות"

במקביל למניעת תשומת הלב, השלילית וה"חיובית", את צריכה לדאוג להעניק לה תשומת לב במקומות הנכונים. ליתר דיוק - לתת לה להרוויח מעמד חדש של אחות בכורה שבו יש לה הרבה רווחים:

להיות יד ימינך, לטפל יחד בתינוקת, להיות שותפה מלאה, להרגיש גדולה, להרגיש חיונית, להרוויח את התחושה שאמא שלי נעזרת בי, וכדומה.

בהצלחה!!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com