סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

ילד בן 3 וחצי מרביץ, דוחף, צועק

21.10.12   14:38
לידר: ילד בן 3 וחצי מרביץ, דוחף, צועק
שלום, הבן שלנו בי 3 וחצי, ילד מקסים, פיקח להפליא וחברותי מאוד. הוא יפנה לילדים אחרים תמיד וישאל אם הם רוצים להצטרף למשחק, יחבק, ילטף, ינסה להצחיק העיקר להיות אהוב. אך קיימת לנו בעיה מאוד קריטית, ברגע שהוא מקבל משוב שלילי מחבר בגן או בגינה, תגובה שלילית מילד/ה אשר אינם מעוניינים לשחק או להביא לו צעצוע אן סתם לא עונים לא כשהוא קורא להם,הוא תשתמש באלימות או בצעקות. קשה לו לקבל "לא" או חוסר התייחסות מהסביבה. קשה לו שהוא לא אומר את המילה הקובעת. אנחנו תמיד אומרים לו שבעיות פותרים במילים ולא בידיים שהחבר לא תמיד חייב להסכים עם דעתו. גם מצד הגננת יש עבודה על הנושא אך ללא תוצאות עד כה. נשמח לשמוע את דעתך, עצתך בהקדם.. אנחנו מיואשים ומרגישים חסרי אונים, לא מעוניינים שהוא יחווה דחייה חברתית בעקבות התנהגות שלילית ולא יודעים כיצד לעזור לו.
יש לציין כי אני בהריון ורק לפני שבועיים שיתפנו אותו בנושא אך הבעיה החלה הרבה לפני ההריון. אין עוד אחים בתמונה.
תודה!
22.10.12   20:58
דני גיל
היי לידר,
שאלה לי:
איך הוא מקבל "לא" בבית? נניח שהוא רוצה משהו ולא מקבל, כיצד הוא מגיב? כיצד אתם מגיבים לתגובה שלו?
26.10.12   23:34
לידר
בבית גם כן קשה לו לקבל לא, להפסיד או כשהוא לא מצליח לבצע פעולה כלשהי. זה מתבטא לפעמים בכעס או צעקות - במקרים האלו אנחנו משתדלים שלא לתת לדרכו יותר מדי תשומת לב ואומרים לו באופן אסרטיבי שאנחנו לא מעוניינים להמשיך לדבר איתו עד לרגע שירגע או ידבר בלחש, לרוב זה עובד אחרי הרבה זמן כיוון שהוא ממשיך להישאר בשלו (עקשנות), יש לציין כי בבית הוא לא משתמש באלימות פיזית כגון דחיפות, נשיכות...בהפסדים הוא מגיב בצורה נעלבת הוא פשוט נעצר באמצע הפעילות (תהיה אשר תהיה) ומיילל עם תירוצים, אנחנו מסבירים לו שזה בסדר גם להפסיד לפעמים העיקר לסיים את המשימה אחרי מאמץ.. לפעמים אתה מנצח ולפעמים אתה מפסיד, זה לא עובד בכלל.. הוא מיד מנסה לשנות את המשימה למשהו שבו הוא יודע בוודאות כי ינצח, מנסה לשלוט ולהרגיש הצלחות רק באופן שתלטני.
לפעמים הוא יכול להשתמש בפיזיות העיקר לנצח כגון תחרות ריצה עם ילד אחר-אם הילד משיג אותו הוא פשוט יתפוס אותו בחולצה כדי למנוע ממנו להשיגו. לפעמים זה יכול להתבטא בקיצורי דרך, "לתחמן" כדי להגיע ליעד.. כלומר החוקים/ההוראות לא באים לידי ביטוי בזמן שצריך לנצח. (דוגמא: אם יעשה תחרות עם ילד אחר מי יגיע ראשון לנקודה מסויימת, אם הוא יראה שמתחילים להשיג אותו - הוא פשוט יעמד ויתחיל לרוץ). אנחנו מסבירים לו בדיוק בזמן הסיטוציה שהוא עוקף את החוקים ושזה לא בסדר כי החשיבות היא לסיים את המשימה ולא הניצחון אך כל ניסיונותינו מורגשים לשווא.
מה ניתן לעשות כדי לעזור לילד? אלו תכונות, לצערינו שיכולות להרחיק ממנו חברים.. כיצד ניתן ללמד אותו התחשבות באחר, הפסדים, מרחב אישי מבלי לעבוד לשווא.
תודה וסליחה על המגילה!
28.10.12   22:42
דני גיל
היי לידר,
כמה דברים שלדעתי נכון לעשות:

1. אל תראו לו שאתם מתאמצים לשנות אותו. לא צריך להפגין אדישות אמנם אבל לא טוב שהוא יראה אתכם במאמץ יתר להסביר לו וליישר אותו כי זאת מלכודת: הוא מרוויח מכם המון תשומת לב במקומות הלא נכונים.

בכל המצבים שתיארת הכי נכון לדעתי לתקשר איתו בנונשלנטיות ולהעביר לו מסר ש... אתה המפסיד. אני בכוונה מציע לכם "להעביר לו מסר" ולא "לומר לו" כי העברת המסר נעשית במסלול העקיף שבו המסר עובר אבל לא תשומת הלב המעודדת שאותה אנו רוצים למנוע.

לדוגמה, אחרי שהוא "מפוצץ" משחק עם חבר תאמרו לו בנונשלנטיות:

"חבל.. שיחקתם כל כך יפה" (וזהו)
או -
"חבל.. היה לכם כל כך כיף" (וזהו)

לעומת זאת, כאשר אתם אומרים לו ש:

"זה בסדר גם להפסיד לפעמים העיקר לסיים את המשימה אחרי מאמץ" הוא מקבל המון תשומת לב (המון רווח) ואת המסר הוא לא מפנים כי אי אפשר להעביר מסר כזה במילים לילד בן 3.

מכירים אגב את שירו של יובל המבולבל? - "לא חשוב מי מנצח - העיקר שנהנים"... שיר חמוד.

2. תהיו מה שיותר אותנטיים איתו: תרשו לעצמכם להביע סלידה מדפוסי התנהגות מסוימים (במקום למשל להסביר לו שזה לא בסדר ולנמק למה), תרשו לעצמכם לעתים לדרוש ולא רק לבקש, אל תוסיפו במילים כאשר אתם מונעים ממנו דבר מסוים והוא בוכה, שימו גם את עצמכם במרכז ולא רק אותו (זה שאת עייפה זו סיבה מספיק טובה לסיים ביקור בגן השעשועים).

אני לא מכיר אתכם מקרוב ואולי חלק מהדברים מובנים לכם וממילא אתם פועלים ככה. קחו רק את מה שרלוונטי לכם. בשורה התחתונה - חשוב שהוא יראה שקיים צד שני. הוא צריך לחוות את זה כי הסברים לא יעשו את העבודה במקום. בהצלחה!!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com