סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

קשיי שינה עם תינוק

04.09.12   14:23
אולגה: קשיי שינה עם תינוק
שלום דני,
אני כותבת לך בהמלצת חברתי שקיבלה ממך תשובות ועצות כיצד להתמודד עם בנה, לכך מקווה גם אני :)
אני אמא לבן מקסים בן 9 חודשים שמעולם לא ישן לילה שלם. עכשיו הוא בתקופה של בקיעת שיניים. אני עדיין מניקה אותו, עובדת במשרה מלאה ולרב נשארת לעבוד גם שעות נוספות (חזרתי לעבוד כשהיה בן 4 חודשים)בעלי עובד ולומד לימודי ערב(כמעט ולא נמצא בבית), במהלך היום בני מטופל ע"י חמותי.

כפי שאתה בוודאי מתאר לעצמך העייפות שלי הגיע למצב בלתי נסבל(לא ישנתי לילה שלם כבר 9 חודשים)!בני מתעורר כל 3 שעות במקרה הטוב ועכשיו עם השיניים זה יכול להיות גם כל חצי שעה-שעה. אני יודעת מה הדרך הכי טובה ונכונה עבורנו ללמד את בני לישון לילה שלם ולהירדם בכוחות עצמו בערב. כשהייתי בחופשת לידה דאגתי שיירדם במיטתו,זה עבד לרב כשהיה מהופנט מהמובייל, אך לפעמים היה נרדם תוך כדי הנקה, וכשהיה מתעורר בלילה, הייתי מניקה אותו והוא היה נרדם.

כשחזרתי לעבודה וככל שהוא גדל העניינים התחילו להסתבך.
הסבתא הייתה מרדימה אותו בנדנודים על הידיים, מה שאילץ גם אותי לפעול באותה הדרך בהירדמות בערב(אחרת הוא לא היה נרדם), גם הנקה כבר לא עזרה, הוא הפך להיות ערני יותר ויותר(במיוחד כשלמד להתיישב ולעמוד)כאשר ניסיתי להרדים אותו בהנקה היה נושך אותי, הייתי עומדת איתו שרה לו שירים ומנדנדת על הידיים, זה היה קשה, אבל העייפות גברה וכל מה שרציתי זה שהוא יירדם כבר. בלילה הייתי מניקה אותו והוא היה נרדם מיד (מהר מאוד הוא עבר לישון איתנו במיטה כי כך היה לי הכי נוח להניק ולהירדם יחד איתו, פשוט עסקתי בכיבוי שרפות של אותו הרגע.)

היה לילה אחד בו פשוט נשברתי, הייתי עייפה כל כך..ואמרתי שאני חייבת לשים לזה סוף.
פשוט השארתי אותו במיטתו והוא בכה עד שהתעייף ונרדם. אני לא הייתי בעד השיטה הזאת של לתת לבכות(כפי שכולם המליצו לי) ריחמתי עליו שכואבות לו השיניים, שהוא מתגעגע אלי,(אני מגיעה הביתה בסביבות 19:00,מניקה אותו, מבלה איתו עוד כחצי שעה בלדבר/לשחק/לקרוא ספר ועוברת לטקס שינה שכולל אמבטיה, אוכל ושיר).יכול להיות שהוא כל כך רוצה להיות איתי לכן לא מוכן ללכת לישון(להיפרד ממני)? בכל אופו נתתי לו לבכות באותו לילה וערב נוסף אחרי זה עד שנרדם מאפיסות כוחות.(בלילה הראשון, זה היה ממש באמצע הלילה, לכן אני ובעלי היינו במיטתנו והוא במיטה שלו לידינו וניסינו להמשיך לישון).

בערב השני הייתי יוצאת ונכנסת, הוא ממש צרח, הרמתי אותו, הרגעתי והחזרתי למיטה, בסוף גם נשכבתי במיטה ליד, הוא בכה עד שנרדם.הלב שלי פשוט נקרע וכשהתעורר שוב בלילה לקחתי אותו אלינו למיטה, נתתי לו מים לשתות, ובאחת ההתעררויות גם הינקתי אותו.(חשוב לציין שהוא ילד בריא, בעל משקל תקין שלא נזקק להזנה בלילה).ביום למחורת הרגשתי פשוט נורא,הרגשתי שאני מערערת לו את הבטחוןוממש דאגתי למצבו הנפשי,והחלטתי לנהוג קצת אחרת(למרות שכולם אמרו לי לא להישבר וזה רק יבלבל אותו)! ובלילה השלישי הוא התחיל לבכות ברגע ששמתי אותו במיטה, הפעם לא זזתי ממנו, אמרתי שאמא פה וצריך לישון,וכל הזמן תוך כדי חיבוק השכבתי אותו, הוא נרגע די מהר, וראיתי שהוא מנסה להירדם, אך לא מצליח .לבסוף נשכבתי במיטה ליד, הושטתי לו את ידי ושנינו נרדמנו... אבל אני לא מצליחה לעשות בלילה את אותו הדבר (אין כוחות פיסיים) וכל מה שאני רוצה זה רק לחזור לישון...אני לוקחת אותו אלינו למיטה (לא יודעת אם זה נכון)ומנסה להרגיעו, מנסה לתת לו מים, ואם ממש לא הולך ואני רואה שהוא מתחיל ממש להתעורר ולבכות, אני מניקה או נותנת לו בקבוק).

אתה בוודאי שואל איפה אבא בכל הסיפור הזה, אז ככה, הוא רואה אותו מעט מאוד(אפילו פחות ממני).כשאבא איתו לבד, הוא טוען שהרבה יותר קל לו להרדים אותו ובכללי הוא מקטר הרבה פחות), כשאני בבית הוא רוצה רק אותי(אולי בגלל הרצון לינוק)מה שמאלץ אותי לטפל בו כל הזמן בעצמי.

אני מאוד מקווה שתוכל להדריך אותי כיצד ללמד אותו לישון בדרך הכי טובה, האם להפסיק לתת לו אוכל בלילה, האם להוציא אותו ממיטתינו(אגב, אנחנו מאוד נהנים לישון כולנו ביחד, למרות שלפעמים קצת צפוף:),אני מאוד מתגעגעת אליו ומרגישה שכייף לי להרגיש אותו לידי לפחות בלילה ומאמינה שגם לו) וכיצד לרכך לו את שעות ההיעדרות הרבות של שנינו?
סליחה שהרבתי במילים, ניסיתי לתאר לך את המצב כמה שיותר מדוייק.
מצפה בכיליון עיניים לתשובתך,יש לי עוד לילה לעבור היום .... :)
תודה רבה,
אולגה
04.09.12   21:19
דני גיל
היי אולגה,
אכן כתבת בהרחבה אבל מה שיפה הוא שבשש המילים שבחרת לסיים בהן ("יש לי עוד לילה לעבור היום") כאילו שאמרת הכל על הטשטוש הזה בין יום ללילה, ועל היאוש ותחושות ההתשה שבאים תמיד יחד עם חוסר שינה. זה באמת מתיש וקשה ומתסכל, ובלי קשר לתשובה שלי כרגע, הייתי רוצה שתכנסי לעמוד המאמרים (ראי כאן למעלה) ותקראי להנאתך את הטור שכתבתי: "התמודדות לילית עם תינוק". נראה לי שזה יקל עלייך מכל מיני בחינות, לפחות בהרגשה. תקראי ותביני למה אני מתכוון.

ראשית, ככל הנראה קורה לכם מה שקורה להרבה הורים מודרניים שעובדים קשה ביום ולא ישנים בלילה, הרבה שעות בחוץ ומעט שעות בבית, ועד שאנחנו כבר בבית השהייה עם הילדים שלנו תמיד נראית כמו סדרה של משימות שאנחנו ממהרים לסמן עליהן V:
אוכל, אמבטיה, סיפור, פיפי ולישון. וכאן לא משנה כמה נתגייס ונתאמץ ונהיה השחקנים הכי טובים בעולם, אנחנו תמיד נהיה בעיני הילדים שלנו שחקנים. בהצגה שהם לא אוהבים ולא רוצים להיכנס אליה בכלל. זה לא הסיפור שלך או של בעלך. זה הסיפור של כולנו - הורים בעידן המודרני.

חשוב להבין את זה כי הקשיים בלילה לא מתחילים בלילה אלא ביום. ואם זה בלתי אפשרי "לתקן" משהו באורח החיים שלנו במשך היום כדאי שנדע מה לעשות בלילה בהתאמה למגבלות היום שלנו, ולא נמנע מלקבל החלטות "לא מקובלות".

הנה הלילה, אם עדיין לא פספסנו את הלילה, קחי את התינוק שלך אלייך למיטה שלכם כאשר הוא זקוק לכם, אבל - בלי לחשוב לרגע שאת עושה משהו לא נכון. ושאת מפתחת בו הרגלים לא טובים. קחי אותו אלייך מבחירה ותיהני מההרגשה שאת הולכת לישון טוב הלילה. את תראי שההרגשה הזאת תשחרר אותך לראות את התינוק שלך ולהיות איתו באמת. כאשר הוא מתעורר תעשי את מה שאת עושה כדי להחזיר אותו לשינה. אם זה לא מצליח אל תתעקשי:

קחי אותו על הידיים, לכו לסלון, דברי אליו בקול רם ולא בלחישות מלחיצות, חבקי אותו ונשקי אותו, תרענני אותו על ידי החלפת חיתול ותחזרו למיטה. אחרי כמה לילות כאלה את תוכלי גם להחזיר אותו למיטה שלו.

ההורות נדפקת לנו כאשר אנחנו מכניסים אותה לתוך "משימה". ברגע שאנחנו יוצאים מה"משימה" ומה- "תפקיד" אנחנו מתפקדים הכי טוב.

לילה טוב ואשמח להתעדכן..
27.09.12   10:00
אולגה
הי דני, אני מודה לך על תשובתך המהירה, אנסה ליישם את עצותך : )
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com