סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

ילדה בת שלוש צועקת ומתבכיינת

26.08.12   16:42
אורלי: ילדה בת שלוש צועקת ומתבכיינת
היי הילדה בת שלושמדברת יפה עצמאית ועקשנית לרוב אני מסתדרת איתה טוב אבל בזמן האחרון כשבא לה היא מקשיבה ושלא בא לה היא לא מתייחסת וכאילו לא שומעת צריך לבוא עד אליה לדוגמא אני קורא לה לצחצח שיניים או להתלבש או משהו כזה היא לא מתייחסת אפשר לקרוא לה כמה פעמים ורק אם באים ולוקחים אותה או באיומ זה עוזר אני לא אוהבת לאיים אז אני צריכה לבוא לקצת אותה ועוד דבר יש ליאחיינית בת 10 ו אחיין בן שנה וחצי שהם אצלנו על יום והם יחד איזה שעתיים כל יום וזה לא עובר חלק. היא מציקה לא מסכימה שיגעו לה הדברים ומשחקים למרו
ת שמסבירים לה בטוב שהוא לא לוקח הביתה אלא רק משחק והיא נגיד יושבת בספה או בכיסא היא שמה כלבים רגלים או לא נותנת לשבת בכיסא אחר אני מדברת איתה מסבירה לה מושיבה אותה להירגע זה מחזיק בדיוק עד הדבר הבא שהוא יגע והכל מלווה בבכי מצידה ואז כשאני אומרת לה שאפשר בלי בכי היא אומרת הכל יפה אבל זה לא מחזיק מן עושים אי אפשר כל היום לצעוק ולשים בכיסא להירגע זה לא עוזר  
27.08.12   23:12
דני גיל
היי אורלי,
מציע לך לעשות דבר מאוד פשוט:
כאשר את קוראת לה (לצורך הדוגמה נשתמש בשם 'מיקה') ואת צריכה את שיתוף הפעולה שלה את אומרת לה:

"מיקה בואי להסתרק"
"מיקה את באה להסתרק?"
"את באה אליי או שאני באה אלייך?"

בשלב זה סביר להניח שתצא ממנה איזושהי תגובה ומשלא כך את פשוט מגיעה אליה ועושה מה שאת רוצה וצריכה. לא בכעס. להיפך.. זאת בתך ואת אוהבת אותה ונהנית מהקרבה שלה והנה לך ההזדמנות ליהנות מקרבתה. המסר לילדה – להגיע אלייך אגיע בשמחה.

אורלי, את כותבת:

"אני לא אוהבת לאיים אז אני צריכה לבוא לקחת אותה"

וההצעה שלי אלייך – מלכתחילה גשי אליה, הושיטי לה יד, "תזמיני" אותה להיות איתך ולשתף פעולה עם כל מה שאת צריכה.

לגבי האחיינים, ראשית אל תמהרי להתערב במריבות ביניהם, בכל המקרים האלה שהם משחקים במשחקים שלה והיא מתנגדת. תני להם את האפשרות לפתור בעצמם את הקונפליקטים הללו. שנית, אל תבקרי אותה על ה"רכושנות" שהיא מגלה לדברים שלה. בסך הכל אופייני לגיל וזה עובר ככל שההורים לא נאבקים בכך. תני לה להיות בטוחה במקום של "בעלת הבית" האחראית על החפצים שלה ולכן יכולה להחליט מה יעלה בגורלם. וכאן.. תחזקי אותה כאשר היא בוחרת להיות נדיבה ולחלוק. במילים אחרות, תחזקי אותה כאשר היא פועלת בהתאם לציפיות שלך ותתעלמי כאשר היא לא.

התחושה שלי אורלי שהוא זקוקה ליחס המקבל הזה. ככל שתנהגי כך תמצאי אותה רכה ומפויסת, והיא עצמה כבר לא תרצה לעשות פרובוקציות בסגנון של לחסום מעבר עם הרגליים או לא לתת למישהו לשבת בכיסא. אגב כשהיא עושה את זה תני לה הוראה אסרטיבית לשנות התנהגות מבלי להסביר כלום, לא לפני שהיא בוכה ולא אחרי שהיא בוכה. בהצלחה..
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com