סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

עידוד ועוד משהו...

01.08.12   17:51
אנה: עידוד ועוד משהו...
הי דני! מה שלומך ומה שלום הבן? אני מקווה מאוד שמשתפר.

רציתי לשאול לגבי עידוד: הסיפר הוא כזה:בני הבכור- בן שש ממש ילד טוב, עוזר, מסדר, מתחשב וכו'- אני תמיד שיבחתי אותו על המעשים הללו וכשאחיו הקטן (בן שלוש וחצי) אשר פחות אוהב לעזור/ לסד וכו' בסביבה- אני גם משבחת (בכוונה) כדי לעודד את הקטן ואכן כשהוא שומ שבחים לגדול- הוא עושה גם (וכמובן שאני משבחת אותו גם כן).
ה"בעייה" היא כאשר הקטן עושה משהו לבדו, ביזמתו- אני ממש מתפעלת ומשבחת אותו ואז רואה שהגול נעלב. אני שואלת מה קורה והוא אומר לי "למה לי לא אמרת כול הכבוד".
במקרה ספציפי שהקטן הדליק אורות במקלחת ופתח את המים שיתחממו..לא הייתי בטוחה מה לומר לגדול ואמרתי אני משבחת את שחר כי הוא עשה משהו לבד בלי שאבקש כמו שאני משבחת אותך במקרים דומים. זה לא ממש משכנע אותו ואז כדי שיפסיק עם הפרצופים אז אני סתם אומרת לו "כול הכבוד וכו'..."-
אז שאלתי היא בעצם- האם לא טוב לשבח בפני האח האחר? שהרי אמורים לשבח במקום ולא שעה או שעתיים אח"כ?
ומה לענות לגדול כששוב דבר כזה יקרה?

לנושא קטן אחר: הגדול היה אצל חבר וחזר עם צעצוע קטן ואמר כי חברו נתן לו את זה ליום אחד. כעבור יומיים ראיתי שהצעצוע עדיין אצלנו והזכרתי לו שצריך להחזיר את זה לחברו. הוא התחיל להתפתל ולא רצה ממש להגיד לי משהו אז לא לחצתי אך הרגשתי שמשהו פה "מסריח". באותו יום כשהגענו לגן- הוא סיפר לי שהוא וחברו עשו "שיחה". מה זה "שיחה" שאלתי- הוא ענה תכנית. החבר רצה לתת לו את הצעצוע במתנה (לתמיד) אבל ליד האמא של החבר הם אמרו שבני יחזיר לו את זה אחרי יום.
חיבקתי אותו ואמרתי לו שאני שמחה שהוא סיפר לי וכי תמיד טוב לספר את האמת (והוא הינהן וחייך כי זה נכון) וכי נדבר על זה שוב בערב.
שאלתי היא- מה לעשות בעיניין? להכריח אותו להחזיר לחבר? לספר לאמא? יש "מצב" שאולי בני לקח את זה כלל בלי שחברו יודע (למרות שלי מה שסיפר לי זה נשמע מאוד אמין).

קצת מגילה כתבתי היום... אשמח לתשובות :-)

שיהיה פחות חם,
אנה
05.08.12   2:08
דני גיל
היי אנה, טוב "לראות" אותך פה. מה שכתבת בעניין השבחים והעידוד לא מפתיע אותי. חלוקת השבחים הזאת לכל מי שמתנהג יפה גורמת לתלותיות, התמכרות, תחרותיות. אהבתי בעניין זה את מאמרה של ליאת מאיר-רוקח:
www.izoonim.co.il/?page_id=271
בין היתר נכתב שם:

"צריך לזכור, שכל שבח וכל חיזוק חיובי הם, בסופו של דבר – סוג של ביקורת, גם אם ביקורת טובה. שימוש מופרז בחיזוקים ובשבחים נותן לילד תחושה שחי תחת ביקורת מתמדת, חיובית ושלילית.
המשמעות של התחושה הזו היא שהילד מרגיש שהוא צריך לרצות את ההורה, למדוד את הערך שלו במונחים של מה יגרום למבוגר לחייך ולתת עוד קצת שבחים, דבר ההופך אותו לתלותי"

וזה לא רק עניין של מינון אלא גם של גישה. אם את מבסוטית מהקטן שלך על שתפס יוזמה והכין את חדר האמבטיה אז את יכולה לשבח אותו ולהגיד לו "כל הכבוד" וכדומה. לעומת זאת את יכולה לומר לו דברים אחרים והוא לא יצא פחות מחוזק מהם. למשל:

"אוי... איזה כיף שכבר הכנת הכל!!"
"תודה על העזרה מקסים שלי!"

את הדברים האלה - בנימה זו או אחרת - את יכולה גם להגיד לבעלך או לחברה מהעבודה משום שהם נאמרים טבעי ובגובה העיניים. ובכך הכוח שלהם. בדרך כלל כאשר הילדים שלנו שומעים אותנו פונים אליהם בכנות, בלי להפעיל מניפולציות, בלי להיכנס לתוך "תפקיד הורי", כפי שאנחנו מתקשרים עם החברים שלנו, אז ההשפעה שלנו עליהם משמעותית ונקיה.

חיזוק חיובי, עידוד, שבחים... נושא מעניין וחשוב. ואת מוזמנת אנה להכיר גם את הטור שכתבתי: "האם החיזוק החיובי תמיד חיובי?" בבמת הפורום ופרק "גזר" שבספר שלי.

לעניין הצעצוע והחבר - לא הייתי עושה מזה עניין. הגרסה שלו נשמעת לי די אמינה ובכל מקרה זה מסוג העניינים שהייתי משאיר אותם להם, לילדים. זה גם לא שהוא חזר עם איזה אייפוד הביתה, אם הבנתי נכון.

ותודה אנה על ההתעניינות והדאגה ליוגב שלי. הוא מתאושש בימים אלה ומרגיש מצוין. אכן.. רק בריאות ושבוע שמח.
06.08.12   15:41
אנה
תודה דני,

אני מאוד שמחה שלמוע על יוגב!! חדשות טובות!!

לגבי החיזוק החיובי- אני אקרא את כול מה שהמלצת, רק להדגיש שאני לא אומרת סתם כול הכבוד אלא כפי שציינת "תודה על העזרה" "איזה יופי שכבר התחלת להכין את הטוש" וכו'.
שאלתי היא מה לומר לגדול שגם הוא רוצה שאשבח אותו בזמן שלא עשה דבר? (כי בדיוק שמע ששיבחתי את הקטן)...?

תודה, אנה
07.08.12   23:59
דני גיל
... להגיב בהומור. תגידי לו מה שתגידי אבל החשוב הוא שהדברים יאמרו בקלילות והומור ולא במטרה לאזן ולהרגיע אותו. כשאת מנסה לאזן את בעצם לוקחת על עצמך את האחריות (והילד שלך רואה את זה) לחוסר האיזון ופה הקושי של הילד - הידיעה הברורה (עכשיו היא ברורה) שאמא שלי... היא זאת שגרמה לי להרגיש רע.

לעומת זאת, כאשר את עוברת למוד קליל והומוריסטי הוא מבין שהמבחן שהוא מגיש לך הוא מבחן לא רלוונטי, מבחן שאין בו צורך ואם כך נראה שהחרדה לחינם. למשל:

שאני אבין... למה אתם כל הזמן מחכים ממני למילה טובה?! עכשיו אני רוצה מילה טובה ;)
או
אני רק מסתכלת עליך ואני גאה בך. אתה ממש לא צריך לעשות בשביל זה משהו ;)
או
אתה רוצה לשמוע ממני משהו טוב? תביא נשיקה ותראה מה יקרה ;)
09.08.12   14:39
אנה
LIKE!!!
:-)
06.01.13   13:34
website seo
אני באמת רוצה לשלוח מילה קטנה לומר תודה לך על הנקודות פנטסטי שאתה כותב באתר זה. בדיקת זמן רב באינטרנט שלי יש בסוף כובדו עם רעיונות טובים מאוד להחליף עם חברים שלי. הייתי להביע שרבים מאיתנו המבקרים באתר בפועל ניחנו מאוד להתקיים בקהילה בולטת עם אנשים רבים כל כך יפה עם נקודות שימושי. אני מרגיש בר מזל באמת השתמשו האינטרנט שלך ומצפים רגעים כל כך הרבה יותר כיף לקרוא כאן. תודה רבה שוב על הרבה דברים.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com