סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

משחקים בזמן אוכל

31.07.12   19:41
עירית: משחקים בזמן אוכל
הי דני,
קניתי את הספר שלך ואני ממש נהנית לקרוא אותו, אני מאד מתחברת לגישה שלך וזה נותן לי תחושת ביטחון בדברים שאני עושה, תודה!

רציתי להתייעץ איתך לגבי הילד שלי שהוא אוטוטו בן שנה. סבא וסבתא שלו באו לבקר אותנו לשבועיים ( הם גרים בחו"ל) ובזמן הזה הם קירקרו סביבו ללא הפסקה, לא השאירו אותו לשחק לבד אפילו לא לדקה ( אני כן מאמינה שחשוב שילד ישחק לבד כשאני נוכחת בשקט בחדר) וכל הזמן נתנו לו את מבוקשו רק שלא יבכה, הדבר התבטא במיוחד בזמן אוכל, הם רקדו ושרו לו, עשו תנועות עם הידיים ונתנו לו כל הזמן משחקים...כשלא אהב משחק כלשהו או השתעמם היה זורק אותו על הריצפה או על מישהו והיה מקבל משהו אחר.

עכשיו שהם עזבו הוא מתפרץ בבכי כשלא מקבל משהו, כל דבר שלא נראה לו או שלוקחים לו הוא ממש בוכה, וגם בזמן אוכל הוא דורש משחקים. אתמול מעכתי לו אוכל עם מזלג והשארתי את זה על השולחן כי לא חשבתי שהוא יגיע לזה והוא כן הגיע, מייד לקחתי לו אותו מהידיים והוא התחיל ממש לבכות בכי צרחות. כשהוא בוכה כשאני לוקחת לו משהו אני ממש מבינה אותו ומחבקת אותו ולפעמים מנסה לתת לו משהו אחר במקום ( לרוב זה לא מרגיע אותו). אני מאד משתדלת ליצור סביבה בטוחה שם הוא יכול להסתובב אך לפעמים קורה שהוא לוקח דברים שאני לא רוצה שיקח ואז כשאני לוקחת לו הוא ממש בוכה

איך אני יכולה לעזור לילד שלי לא לקחת כ"כ קשה כשמשהו לא נראה לו?

ומה דעתך על משחקים בזמן אוכל?
01.08.12   1:36
דני גיל
היי עירית,
תודה על העדכון בעניין הספר. שמח שאת קוראת ואוהבת. בגיל שנה התינוק הסימביוטי הופך לאט לאט לפעוט עצמאי. לא במקרה זה בדיוק השלב ההתפתחותי שבו הוא מתחיל לעמוד על הרגליים וללכת, אכן תרתי משמע. השלב ההתפתחותי הוא צו השעה, הוא הכוח המניע. לכן המוטיבציה של הפעוט הצעיר לאחוז במזלג או במשהו אחר שעשוי להיות מסוכן היא לא בהכרח הדבר עצמו כמו השגת התחושה של "אני עצמאי", "אני יכול", "אני מחליט".

ואת צודקת, הוא לא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה או לעשות כל דבר שהוא רוצה. מנגד, עלינו ההורים לשאול את עצמנו יותר ויותר את "שאלת האומנם": "האומנם עליי לאסור עליו לקרוע נייר טואלט ולזרוק על הרצפה?".

ההצעה שלי היא קודם כל לשחרר איפה שאפשר. שאלת על משחקים בזמן האוכל - ועוד איך אפשר: אפשר לשחק ואפשר לשחרר. ללחוץ על הכפתורים של המאוורר? - מותר ואפשר. כמה זמן הוא כבר יתמיד בכך? מה כבר הנזק שיכול לקרות? מציע לך את השאלה האחרונה כשאלה מנחה בכל פעם שאת מתלבטת אם לשחרר או להציב גבול. אם ברור לך שהבחירה של הפעוט שלך היא בחירה בעייתית (הוא רוצה נניח לאחוז בכלי שביר ולשחק איתו) אז את מונעת את זה ממנו. בלי לצפות שיבין ובלי לדבר יותר מדי (לא מעט קורה שכשאנחנו מסבירים אנחנו נותנים לילד תחושה שאנחנו ממתינים לאישור הסכמה ממנו ו... הוא בכוונה לא ייתן). אם את מספקת לו תחליף והדבר מספק אותו אז זה מצוין אבל אם את רואה שההצעות שלך דווקא מוסיפות להכעיס אותו אז רדי מזה. לא טוב שהוא ירגיש שאת מנסה לפצות ולרצות אותו. תמתיני שהוא ירגע והאמת שהוא די מהר ירגע אם הוא יראה אותך שלווה ונחושה.
01.08.12   6:58
עירית
תודה רבה דני.
ואם הוא משתעמם או מתעצבן ומתחיל לזרוק צעצועים על הריצפה?

ויש לי עוד שאלה- הוא מאד אוהב לראות סרט מצוייר אחד, והוא כל יום מצביע על המחשב ואני חושבת שזו דרכו לבקש לראות את הסרט המצוייר, אני לא נותנת לו לראות כל יום שלא יהפוך להרגל, אלא מדי פעם... מאיזה גיל לדעתך אפשר לתת לראות טלוויזיה כל יום?
06.08.12   0:00
דני גיל
היי עירית,
אני לא רואה שום בעיה שהוא יצפה בטלוויזיה או במחשב כל יום. לעניין הצעצועים שהוא זורק - פשוט קחי אותו למקום אחר, תשני לו סיטואציה, באהבה ובהומור. אם הוא זורק את החפצים בגלל השעמום אז תגובה כזאת שלך עשויה להיות אפקטיבית. אם הוא מתנהג באופן הזה כחלק ממאבק כוח שמתבשל שם הרי שזה סיפור אחר, ועבורו נמצא פתרון אחר.
07.08.12   7:52
עירית
הי דני,

אני חושבת שהוא עושה את זה משיעמום, כי אני מרגישה שאני די קשובה לצרכים שלו ומשחררת איפה שאפשר אז לדעתי אין לו סיבה למאבקי כוחות איתי- אבל, איך אני יכולה לדעת שזה באמת לא מאבק כוחות?
08.08.12   0:14
דני גיל
.. ילדים לא צריכים סיבה למאבקי כוחות. אנחנו - ההורים שלהם - סיבה מספיק טובה ;)

ועירית.. הכי חשוב לזכור שהוא בסך הכל בן שנה, ההתנהגויות שלו לגמרי אופייניות לגיל בשל הסקרנות ותחושת העצמאות המתחזקת, לפעמים זה קל יותר ולפעמים קשה יותר (להורים כמובן) וזה הרבה תלוי בטמפרמנט של הפעוט ולאו דווקא בתגובות שלנו. לכן ההצעה שלי להנמיך ציפיות, להשתיק חרדות, להביט בפעוט המקסים שלנו ולראות בו רק את המתיקות ואת הקסם.
08.08.12   9:01
עירית
וזאת המשימה הכי קשה :)

תודה דני.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com