סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

נשיכות בגן

14.07.12   9:25
אורלי: נשיכות בגן
היי הילדה שלי בת שלוש כמעט היא תמיד עושה סצינות פרידה בגן והסיעות לוקחות אותה באופן אישי מרימות אותה ומעסיקות אותה והיא נרגעת אחרי שאני הולכת בשבועיים האחרונים היא התחילה לנשוך אני יודעת שמיהו נשך אותה פעם אחת אבל היא נשכה ילדה ואמרתי לה לעד הגננת שאני לא מסכימה שתנשך ואם תעשה זאת אני מסכימה לגננת שתשים אותה בצד להירגע כי אני יודעת מהבית שהיא לא אוהבת את זה ואחרי הגן שאלתי אותה סלי צעקות או משהו למה היא נשכה היא כאילו צחקה והתחילה לברבר דברים לא מובנים אתמול היא נשכה ילדה בגן בלי סיבה ילדה שרואים שהיא עדינה ואחת שבאמת לא תציק למישהו ואמרתי לילדה שלי שזה לא נעים לאף אחד שנושכים אותו ואם מישהו עושה לה משהו שתעשה לו ביזרה או שתזוז משם בערב היא היתה איתי ופתאום נשכה אותי בגב ותפסתי אותה ברוגע ואמרתי לב שאני חייבת להחזיר לה שתבין כמה זה כואב ופודגע שנושכים אותך ואמרתי לה שעם הפה מדברים אוכלים מנשקים ולא נושכים אף אחד מה לעשות ????????????
14.07.12   23:49
דני גיל
היי אורלי,
את מה שקורה בגן תשאירי לצוות הגן. המקסימום שאת יכולה לעשות הוא לדאוג לשיתוף פעולה עם הגננת והסייעות, להתעדכן ולתת להם את הגיבוי לקבל החלטות. את יכולה להגיד לה עשרות פעמים ש"את לא מסכימה" לכל מיני דברים שהיא עושה בגן, אבל כל זמן שהיא בגן ואת בבית או בעבודה היא תמשיך ותעשה בדיוק את מה שמטריד אותך ולו רק כדי להראות לך ולעצמה שהיא עצמאית ושאת לא יכולה להכתיב לה כיצד להתנהג.

דווקא בבית כאשר קורה מקרה כזה שהיא נושכת אותך - כפי שכתבת - זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת לאפשר לה לחוש אחריות כלפי מעשיה. בפעם הבאה שהיא תנשך אותך - בתקווה שזה לא יקרה כמובן - תעזבי את כל ענייני החינוך והטפות המוסר ופשוט תראי כמי שכואב לה מאוד, כפי שאכן כואב לך. גשי אל מול הראי ותסתכלי על אזור הנשיכה, תכיני מגבת רטובה ותניחי היכן שכואב לך, וכדומה. כל זה לא כדי לטפל בכאב הקטן או הגדול אלא כדי לאפשר לבתך להבחין בתוצאות המעשים שלה. כאשר את פועלת באופן הזה ונמנעת מהתגובה האוטומטית שמושכת אותך לתקוף אותה בחזרה, היא משוחררת להבחין מה עשתה כי היא לא עסוקה בהתגוננות.

לצוות הגן אגב הייתי ממליץ להציג בפני בתך את ה"ישיבה בצד" כתוצאה טבעית של התנהגותה אבל לא כעונש. במצב הזה טוב יהיה אם הגננת והסייעות אפילו יגלו אמפתיה כלפיה ואפילו ישאלו אותה - בזמן שהיא יושבת לבד ובצד - מה היא מציעה לעשות:

"חבל... אני רואה שלא טוב לך פה"
"את רוצה לנסות לחזור ולהיות עם כל הילדים?...
את חושבת שאת יכולה בלי לנשוך?...
גם אני חושבת שכן... סומכת עלייך!"

בהצלחה..
15.07.12   19:05
אורלי
היי אז הסיפור לא נגמר היום היא רבה עם ילד ננשכה אותו בגבה וביד ממש חזק ונשכב עוד 4 ילדים כיאלו היא מצאה את הפיתרוןל לכל הבעיות שלה. היא כאילו נושכת ויודעת שככה היא משחררת את מה שהילד החזיק והיא רצתה הגננת שמה אותה בצד וגם השאירה אוותה בכיסא בגן כשכולם יצאו לחצר אני שאלתי אם הילדים לא מחזירים לה נשיכה אולי ככה היא תרגיש כמה כואב ולא נעים אני לא יודעת מה לעשות כי היא מספרת על זה כיאלוהיא גאה במה שעשתה  
16.07.12   19:53
דני גיל
... וכשהיא מספרת לך את זה בגאווה תשאלי אותה בשפה שלה מה היא הרוויחה ומה היא הפסידה:

״את בטוחה שזה היה כדאי?״
״נראה לי חבל שלא יצאת לחצר״

כאשר את מפנה את תשומת לבה להפסדים שלה, ואת עושה את זה אפילו מעט בריחוק מבלי להיות מעורבת רגשית, היא תבין שהיא הראשונה להפסיד מכך. וזאת המטרה.
21.07.12   10:27
אורלי
היי אז אני מספרת מה עבר עלינו לקחתי אותה לגן ובדרך אמרתי לה שנלך בערב אחרי הגן לקניון למשחקים והיא שמחה וכשהגענו לגן אמרתי לה שאם אני יבוא והגננת תספר לי שהיא נשכה אז לא נלך לקניון ונלך הביתה והגעתי והיא לא נשכה באמת ולקחתי אותה למשחקים וככה זה כמה ימים שהיא באמת לא נשכה אבל היא ניסתה לנשוך אותי והיא אומרת אני אנשל אותך ואני עונה לה שאני אחזיר לה והיא חוזרת מעצמה אני מקווה שזה מאחורנו תודה
21.07.12   23:50
דני גיל
אורלי יקרה :)
הדבר האחרון שהייתי רוצה הוא לקחת ממך את מה ש"עובד" לך ובכל זאת אני מטיל ספק ביעילות הדרך שבחרת בה.

"אם הגננת תספר לי ש.... אז תדעי שלא נלך לקניון"

אבל אורלי, מה יקרה כשלא יהיה לך איום לנפנף בו? אז נכון שבגן היא לא נשכה אף ילד אבל בבית, אחרי בילוי בקניון, היא חזרה וניסתה לנשוך אותך. ואז את גם כותבת שאמרת לה:

"אם תנשכי אותי אני גם אנשך אותך"

אורלי זו טעות!!!
בדיוק הפוך - התפקוד ההורי שלנו במיטבו כל זמן שאנחנו משמשים דוגמה לילדינו ולא מתנהגים כמוהם. כאשר היא אומרת לך:

"אני אנשך אותך"

הטוב ביותר אם תשיבי לה:

"אני לא יודעת למה את רוצה לנשוך אותי אבל יש לי משהו להגיד לך.."

היא תהיה סקרנית ותרצה לדעת מה יש לך לומר לה. ואז את אומרת לה:

"אני בחיים - אבל בחיים - לא אנשך אותך!
ואני בחיים - אבל בחיים - לא אעשה משהו שיכאיב לך!"

מה שיקרה אחר כך זה כבר לא משנה: אם היא תנסה בכל זאת לנשוך אותך (מתערבים שלא? :) את תמנעי זאת ממנה, פיזית.

בחינוך ילדים אנחנו תמיד צריכים לחשוב לטווח ארוך, ולשאול את עצמנו כל הזמן האם להחלטה שאנחנו מקבלים ברגע זה יהיה אפקט בונה במערכת היחסים או לחלופין אפקט הורס. לאיומים ולעונשים אפקט שפוגע במערכת היחסים אף על פי שבטווח הקצר הם עשויים להראות כיעילים. מכאן אגב הבלבול הגדול, שהרי - למה לוותר על מה שמניב תוצאות מיידיות ומוחשיות?
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com