סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

ילד בן 8 שלא מתרצה כמעט מכלום !!!

27.06.12   9:10
ענבר: ילד בן 8 שלא מתרצה כמעט מכלום !!!
דני שלום,
יש לי שני ילדים, בן 8 ובת 5. הגדול בן ה - 8, מאז שהוא נולד, תמיד היה "קשה".כל מה שאנחנו עושים בשבילו (ותאמין לי שעושים המון !!!) לא מרצה אותו אף פעם. הוא תמיד כועס, עצבני... בעבר היו לו בעיות של חרדות מאוד גדולות לאחותו, טיפלנו בזה באמצעות פסיכולוגית כמעט שנה. הטיפול עזר, אבל את האופי אי אפשר לשנות :(
עצם היותו כ"כ כעוס כל הזמן, מביא אותי למצב של חוסר סבלנות אליו, אני כל הזמן כועסת עליו וכמובן אח"כ מרגישה עם זה רע. המצב הופך להיות בלתי נסבל, יש בעיקר כעסים ביני לבינו וחוסר סבלנות. אני אציין שהקטנה מאוד נוחה, רגועה ובד"כ מרוצה מהכל. אני מנסה את כל השיטות האפשריות כדי להיות "בסדר" איתו ולנסות להתעלות על עצמי כמה שיותר, אבל זה מתיש, פשוט מתיש !!! אני חייבת עוד לציין שמדובר בילד חברותי מאוד, עם המון חברים, תלמיד מעולה, חכם מאוד, ספורטאי מצטיין. הוויכוחים הם בעיקר ביני לבינו, עם אביו הכל הרבה יותר רגוע (אני יותר דומיננטית בבית), בעלי יותר סבלני ואומר יותר 'כן' מ'לא' אז זה הופך את הכל ליותר פשוט... אני צופה הדוקה בסופר נני, הייתי בהדרכה הורית של אדלר, אני באמת מנסה הכל, עד הפעם הבאה שהוא כועס ואז הכל חוזר לקדמותו, הכי קשה שכלום לא מרצה אותו ואני לא מדברת רק מבחינה חומרית, בכלל הכל. מפחיד אותי להגיע איתו לגיל העשרה, יש לי מחשבות מפחידות על נזק עצמי שחלילה הוא מסוגל לעשות לעצמו. מה עושים ?
28.06.12   1:44
דני גיל
היי ענבר,
נכון שאנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו שמחים ושבעי רצון אבל ברגע שאנחנו "עובדים בזה" אנו נוטלים מהם את האחריות לדאוג לכך בעצמם. לא בטוח שזה המקרה שלך אבל כדאי לדעתי לבדוק אם את לא עסוקה יותר מדי בנסיונות לרצות אותו, להציע לו פתרונות, לנחם, לפצות.

את הרי כותבת: "כל מה שאנחנו עושים בשבילו (ותאמין לי שעושים המון !!!) לא מרצה אותו אף פעם" והמשפט ששמת בסוגריים גרם לי לחייך כי הוא מצביע בדיוק על המתכון הזה שיוצר ילד לא מרוצה. את לא אמורה לרצות אותו ולעשות בשבילו המון (!!!). לפני הכל עלייך לאפשר לעצמך לראות אותו לא מרוצה מבלי להתערב. ועל ידי כך לאפשר לו להתמודד.

"עצם היותו כ"כ כעוס כל הזמן, מביא אותי למצב של חוסר סבלנות אליו, אני כל הזמן כועסת עליו וכמובן אח"כ מרגישה עם זה רע"

ונשאלת השאלה - למה את בעצם כועסת עליו? הוא מפנה את הכעסים כלפייך? ובהנחה שכן - מה יקרה אם תמנעי ממעורבות אקטיבית כאשר הוא כועס? הוא עדיין יכעס עלייך? את כותבת שעם אביו הכל יותר רגוע - האם זה בגלל שהוא פחות דומיננטי בבית? מה בעצם יקרה אם תנהגי כפי שאביו נוהג מולו?
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com