סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

פחדים אצל ילדה בת חמש וחצי

23.05.12   10:34
קרן: פחדים אצל ילדה בת חמש וחצי
שלום דני, אנחנו הורים לילד בן שמונה, ילדה בת חמש וחצי ותינוק בן שבעה חודשים. לפני כחודשיים הבת שלי חזרה מהגן וסיפרה לי שהיום היא פגשה לטאה בשירותים וזה מאוד הפחיד אותה. אחרי יומיים כאשר אספתי אותה מהגן גיליתי שהיא פשוט נמנעת מללכת לשירותים ומתאפקת במשך כל היום. שוחחתי על כך עם הגננת והיא לעזרה לה וליוותה אותה לשירותים ( דבר שהתרחש כשבועיים) . במקביל בבית התחילו גם פחדים, היא לא מסכימה ללכת לשירותים לבד, להמצא בחדר שלה או בחדר המשחקים לבד ובעצם ״ דבוקה״ אליי בכל חלל שבו אני נמצאת בבית. אני חייבת לציין שזה מאוד מרגיז אותי, אני מרגישה שאני נחנקת מזה ( אפילו לשירותים היא הולכת אחרי) וגם אני מרחמת עליה שהיא במצב כזה היות והיא אני בדרך! כלל ילדה מאוד עצמאית, אמיצה ובוגרת. לפני שבועיים שוב, הם מצאו בשירותים של הגן זחל קטן והכל חזר לקדמותו..... שוב היא זקוקה לעזרה בגן וכו. הציעו לי לדבר איתה על הפחד שלה, אך היא מסרבת. כאשר ביליתי איתה יום כייף שלם רק איתה, בסופו היא הסכימה לומר לי שהיא פוחדת מהחור שבקיר בשירותים של הבית ( חור ניקוז למים), אותו בדקתי ביחד איתה עם פנס והכנסנו שיפוד לראות שאין שם כלום ובסוף אפילו אימנו אותו ביחד. אחר כך היא אמרה לי שהיא כל הזמן פוחדת שהיא תפגוש את גרגמל ( מהדרדסים....) בחדרים שלנו בבית. אני חייבת לציין שגם הלילות בעייתיים, היא מתעוררת המון, מה שלא היה קורה פעם, היא מתקשה לחזור לישון וכך אנחנו מוצאים את עצמנו ערים רוב הלילה איתה ועם התינוק ושאר בני המשפחה שמתעוררים מהצרחות שלה... אני מרגישה שבזמן האחרון חל שיפור, אני מנסה להקדיש לה יותר זמן ( בהנחה שהזמן נגזל לה ע״י אחיה הקטנטן) ולנסות לעקב את ההמצאות שלי איתה בכל מקום ובעצם לאפשר לה להיות קצת יותר לבד. בגן היא כבר הולכת ללא עזרת הגננות, אך סיפרה לי בסוד שחברה טובה מחכה לה מחוץ לדלת ושהיא רואה מבעד לחריץ את הרגליים שלה היא נרגעת. מה לעשות? איך להחזיר את הילדה שלי למצב הקודם? איך לעשות שהיא תחזור לשחק לבד בחדר שלה? מה לעשות איתה בלילה? אנחנו כבר נואשים. תודה
24.05.12   14:27
דני גיל
היי קרן,
אין ספק שיש לך ילדה עם דמיון מפותח. וזה טוב. כרגע זה מקשה עלייך אבל את יכולה לעשות כמה דברים כדי להקל באופן משמעותי על שתיכן.
הדבר הכי נכון שאת יכולה לעשות הוא לתת לגיטימציה מלאה לתחושות שלה ולמעשים הבאים בעקבותיהן: תני לה להידבק לך לרגליים, ללכת אחרייך, לבקש כל מיני בקשות תלותיות. כרגע זה מקשה עלייך ומרגיז אותך, אבל ככל שתכירי את הדרך שאני מציע לך עכשיו תוכלי גם לראות את נקודת הסיום.
אם היית מספרת לי שהתינוק שלך רוצה הרבה על הידיים הייתי מייעץ לך (בין היתר) לקחת אותו על הידיים אפילו כשהוא לא מבקש ממך. כלומר כל הזמן לתת לו את ההרגשה שאת רוצה בכך לא פחות ממנו. הענקת הביטחון הזו תשחרר אותו כי הוא ידע בוודאות שאת תמיד נמצאת שם כדי לספק את צרכיו. הוא הדבר לגבי אחותו הגדולה, שמבקשת הרבה "על הידיים" בדרכה. תראי לה שזה בכלל לא מזיז לך ואפילו גורם לך הנאה. נכון שיש תינוק בבית ובן בכור שגם הוא צריך את תשומת הלב שלך. ובכל זאת: קחי את התינוק על הידיים ותלווי את בתך לשירותים, בכיף ובהנאה. תזכרי שלא תמיד זה יהיה ככה ושבאופן הזה את משחררת אותה.

בתך מפחדת. מכל מיני דברים. זה לא עושה לך את החיים קלים ואת מנסה למנוע את זה בכל מיני דרכים. כאשר את מנסה למנוע ממנה את הפחדים, היא מוסיפה לפחד ולהיתלות בך כיוון שהדמיון שלה גובר על הרציונאל: היא לא יכולה להאמין באמת במה שאת יודעת בוודאות – שגרגמל לא נמצא בחדרה החשוך.
דברי איתה על זה: מה הוא רוצה הגרגמל הזה? למה הוא פה האיש המצחיק הזה? מה הלטאה עשתה בשירותים? מה הכי מפחיד אותך שאת רואה לטאה או עכביש או זחל? מה לדעתך יכול לקרות? קרן, פחות חשובות התשובות שלה ואת גם לא צריכה לספק תשובות בחזרה. עצם העלאת הנושא והאפשרות שאת נותנת לה לדבר על זה יעשו את העבודה. חשוב שהיא תדע שזה לגיטימי לפחד:

"את יודעת משהו... עכשיו אני נזכרת שגם לי היו כל מיני פחדים דומים כשהייתי בגיל שלך"

אמרת את זה – נתת לה תחושה שהיא לא לבד, שמישהו סוף סוף מבין אותה. זה יותר אפקטיבי מכל הניסיונות להרגיע ולהזמין אותה להיות רציונאלית.
24.05.12   19:38
קרן
דני יקר, זה נשמע כל כך נכון, אמפאטי ומתחשב בילדה האהובה שלנו. אני מקווה שזה יעזור. תודה רבה על העזרה, קרן
25.05.12   1:16
דני גיל
... בשמחה :)
13.12.12   23:31
עדי
איזו תשובה מעודדת...זה כאילו לקחת את כל תלאות היום הכעס העצבנות היאוש וזרקת אותם לפח!!! לא יאומן שזה יכול להיות כל כך פשוט..הרי הם החיים שלנו...רוב הפעמים אנחנו אומרים ״מה היינו בלעדיכם...״
אהבה..תמיד אהבה..וזה כל כך פשוט..
תודה!!! היה שווה לפנות אלייך והיה שווה מאוד לחוות יעוץ מימך ;)
13.12.12   23:37
דני גיל
תודה גם לך עדי :)
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com