סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

בן שלוש +4 חד בתקופה זוועתית!!! הצילו

15.04.12   9:01
אנה: בן שלוש +4 חד בתקופה זוועתית!!! הצילו
הי דני!
בדיוק קראתי את הנושא "שליטה בהורים:" וזה נראה לי די דומה למקרה שלי רק ארצה לפרט עוד קצת שתוכל אולי לכוון אותי.
להזכירך, יש לי שני בנים: בן חמש ושמונה ובן שלוש וארבעה. אני כרגע בשבוע 11 (אבל הם לא יודעים).
בן השלוש בחודש האחרון פשוט מטריף אותנו: עושה הכול דווקא- לא רוצה לקום לגן, לא רוצה להתלבש, לא רוצה לצחצח שיניים וכל זה מלווה בצרחות איימים (יש לו דציבלים מ א ד גבוהים) ובכי. בשעות הבוקר זה פשוט מעכב אותנו בחצי שעה לפחות וגם הסברתי לו שחבל כי אז בגן לא אוכל לשבת איתו הרבה... אחר כך מגיעים לגן- לא רוצה לצאת מהאוטו, רוצה רק על הידיים (אני מסבירה לו שיש לי גב חלש ולא יכולה להרים הרבה- מציעה לו מנקודה מסויימת ועד לגן- לפעמים עובד- לפעמים לא..) אז בגן כשאני צריכה ללכת- שוב צרחות נוראיות. כשאני אוספת אותו מהגן אני רואה איך הוא משחק יפה (לפני שהוא רואה אותי) ואז הוא רץ אלי באושר ושנייה לפני שניפגש- הוא משתטח על הריצפה- לכי! אני רוצה לפתוח את השער! אל תלכי, אל תשבי וכו...
חשוב לי לציין שבצרחות הוא גם זורק דברים כולל המוצצים שלו. הסברתי לו שאם הוא זורק, זה יאבד ולא יהיה ואני לא קונה עוד. לפני כשבוע זרקנו את המוצץ האחרון כי היה כבר מלא בחורים ודווקא עד עכשיו זה עבר יפה מאוד. רק בזמן צרחות הוא דורש מוצץ ואני מסבירה לו שאין כי הוא זרק ואיבד והרס חלק מהם.
כולם אומרים לי שזו רק תקופה- זה נכון? :-) חלק אומרים לי "הוא מרגיש" (שאני בהריון)- האמנם?
בבוקר בגן (זה גן קיבוץ) כשהוא עושה את כול ההצגות והצרחות- אני עושה כפי שהמלצת בנושא "שליטה בהורים" אך זה גם די מביך איך כולם מסתכלים...
שאלתי המרכשית היא כיצד להתנהל איתו?
עזרתך תתקבל בברכה כתמיד :-)
יש לציין גם כי האח הגדול כול הזמן הזה מאוד סבלני או בכלל מתעסק בשלו בזמן הצרחות אני מדי פעם מחבקת אותו ומדברת איתו שיבין שאני רואה אותו ומעריכה וכו..
נראה לי שהבנת את המסר..
שיהיה שבוע טוב,
אנה
15.04.12   11:31
אנה
דני,
אני רואה שבינואר כתבתי לך משהו על אותו נושא רק שעכשיו זה הרבה יותר חמור- עכשיו נוספו הבכי וכול הדווקא ובואי ולכי וכן בואי וכו'...
האם אפשר להתנות לו תנאים כמו "אם תשנה את ההתנהדגות ולא תבכה ותצרח היום- אתן לך לשחק ב...(משהו שהוא מאוד רוצה)?
שוב תודה,
אנה
16.04.12   1:07
דני גיל
היי אנה,
בינואר התכתבנו על הבן הבכור... לא?
גם לא הבנתי לאיזה טקסט את מתכוונת שנקרא "שליטה בהורים".
בכל אופן, יש משהו ב"בכי וצווחות" שמזין את עצמו, כלומר,
הוא בוכה,
את מגיבה לבכי,
כשאת מגיבה לבכי הוא מבין שהוא בדרך הנכונה,
אז הוא ממשיך לבכות,
את ממשיכה להגיב,
הוא מוסיף לבכות - עכשיו הוא צורח,
את מוסיפה להגיב (כי... איך באמת אפשר להתעלם?),
והוא בתגובה מגביר את הווליום. וכן הלאה.

יש משהו, והוא לא קשור למשהו שאנחנו עושים אלא למשהו שאנחנו מרגישים, והוא שמכתיב את התגובות שלנו. אני מתכוון להרגשה הזאת ש... אני, כן אני ההורה (לשם שינוי) במרכז, ואני והשפיות שלי והנוחות שלי אינם אמנם בסדר עדיפויות עליון כמו של הילד אבל ללא ספק יש להם כבוד כי אני ההורה מעניק להם את הכבוד הזה. ולכן... זה מה שגורם להורה המודע לומר לעצמו בנחישות וללא רגשי אשם "עד כאן!", כלומר עשיתי ונתתי מה שאני יכול ואם רצונך הוא להמשיך ולהתריס ולבכות זו בחירה שלך. ואני בתגובה בוחרת לא להתרגש.

תראי אנה... "אמא בואי! "אמא לכי!" וכדומה נאמרים לנו ההורים רק כאשר אנחנו משתפים פעולה עם הקפריזות של הילד. למה לך?

יותר נכון שתשדרי לו חוסן - אתה חזק ואתה חסין ולכן אתה רואה מולך אמא שלא רוקדת לפי צלילי החליל שלך כי היא סומכת עליך.

את שואלת אם אפשר להתנות כל מיני תנאים כפי שניסחת ואת יודעת... כמובן שאפשר אבל זה שוב להיגרר אחרי המניפולציות שלו וזה מתכון בטוח למאבקי כוח. להיפך אפילו:

במקום: "אם לא תשנה את ההתנהגות ותפסיק לצרוח..."
עדיף: "אתה יכול לבכות ואפילו לצרוח אם אתה מרגיש שזה עוזר לך"

מה דעתך?

16.04.12   12:41
אנה
הי דני,
דעתי היא שאתה צודק וגם לא תמיד זה קל באמת להתעלם בצרחות כאלו..
אבל הבחלט אני איישם יותר.
שאלה לגבי הלילות כשהוא מתעורר לעיתים- כמו הלילה- הוא בכה "אמא, אמא" אז אמרתי מה? והא אמר בואי- אז קמתי לבוא ואז הוא צרח "אל תבואי, אני רוצה לבוא אליך..." אז חיכיתי לו בחדרי והוא בא אלינו וכול הדרך בכה ובכה... אז השאלה- היא איך להתנהל עם זה בלילה כשהוא חצי ישן?
"עדיף: "אתה יכול לבכות ואפילו לצרוח אם אתה מרגיש שזה עוזר לך"- נכון אני אומר זאת- אך מה עושים בבוקר כשהוא צורח ואני ממהרת לעבודה...? להמשיך בשלי עם הבכור ו"לעשות כאילו אני הולכת"?

אגב- כשכתבתי נושא "שליטה בהורים" הכוונה היא לאחת השאלות כאן בפורום. והשאלה בינואר הייתה גם לבכור וגם לצעיר :-)
שוב תודה על העצות והתמיכה, מקווה שאצלכם המצב יותר טוב?

אנה
17.04.12   23:07
דני גיל
אנה, בעניין הבקרים - אם תמשיכי בשלך עם הבכור כפי שכתבת והצעיר יבוא אחרייך אחרי שתראי לו שאת מתקדמת אז הנה לך הפתרון. יש לי הרגשה שהצעיר שלך לא יבהל מהמניפולציה ובסופו של דבר יביא אותך אליו.

תראי.. את כותבת:

"בן השלוש בחודש האחרון פשוט מטריף אותנו: עושה הכול דווקא- לא רוצה לקום לגן, לא רוצה להתלבש, לא רוצה..."

לדעתי אסור להורים להכניס את הילדים שלהם למקום שבו הם יכולים להטריף אותם. אתם צריכים לעשות כאן משהו מאוד פשוט:

1. להזמין אותו להתלבש.
2. לשאול אותו אם הוא רוצה לעשות את זה בשיתוף פעולה או בדרך אחרת.
3. לא להסס לגשת אל הילד ולהלביש אותו ב"דרך האחרת".

מהי הדרך הזאת?

את ניגשת אל הילד שלך, בן השלוש, ומלבישה אותו גם אם לאי שביעות רצונו וגם כאשר הוא מתנגד ולא משתף פעולה. נכון שזה פחות נעים וגם גורם להרבה רעש (אני "שומע" את הצווחות) אבל זאת הדרך היחידה שלך לאפשר לו לבחור אחרת ולממש את הבחירה בפעם הבאה שבה תינתן לו הזכות לבחור - מחר בבוקר או מחרתיים בבוקר.

מה שיעשה את ההבדל, כלומר מה שיכריע אם תצליחי להעביר לו את המסר שאנחנו רוצים (המסר: הבחירה שלך) הוא הגישה שלך ל"משימת ההלבשה". אם תגיעי ל"משימה" הזאת כמי שמתחשבנת איתו ואומרת לו: "רצית ככה - תקבל ככה!", ואם תביעי כעס והוא ירגיש שאת בעצם מנסה "להחזיר לו" או להעניש אותו - תחמיצי את ההזדמנות.

לעומת זאת -

אם את ניגשת להלביש אותו כמי שאומרת לו ולעצמה: "אני פועלת על פי הבחירות שלך" ואני האחרונה שאכעס או ירגיש שאתה מטריף אותי כי לך לא נעים עכשיו ולא לי - כאן את מעבירה את האחריות אליו והוא יוכל לקיים בחירה אמיתית. כאמור - לא היום אז לפחות מחר.

תרשי לעצמך להיות טבעית לגמרי ולגלות חוסר סבלנות אבל אל תצאי מדעתך - חשוב שתשאירי לו פתח לחזור אלייך כאמא שלווה וחזקה שכן לא קרה דבר שהפר את שלוותך אלא את שלוותו. תחליטי שאת עושה את זה ותעשי את זה: תלבישי אותו, תכניסי אותו לאוטו, תושיטי לו יד לכיוון צחצוח השיניים ואל תניחי לו עד שהוא לא בוחר בצעדים הנכונים. בהצלחה וברכות על המשהו הקטן והטוב :)
18.04.12   11:48
אנה
אתה אלוף!
כשאמרתי מטריף אותי זה בראש- אני לא מראה כלפי חוץ.
בכול מקרה- אתמול בבוקר אכן כשלא רצה להתלבש (יש לי משפט "או בכיף או בכוח") פשוט החזקתי אותו והלבשתי אותו (חזק אבל לא אגריסיבי) וזהו. היה המון בכי גם בדרך לגן וגם אחרי הגן..
היום פעם ראשונה מזה המון זמן שהוא לא בכה בבוקר, לא ניסה אותי יותר מדי ואפילו נפרד ממני בגן כמו ענק!!
אקווה שזה רק ימשיך ככה ושהיום אחרי הצהריים הוא לא יחזור לסורו (אגב, הוא אמר לי באוטו "אמא, היום התנהגתי יפה" אז שיבחתי אותו לגמרי :-) (גם אחרי בכי שלו וצרחות, אני משבחת על שנרגע יפה ורואה שהוא מבסוט מזה)

יאללה, ביי
19.04.12   18:48
דני גיל
מצוין.. איזה יופי!
אני מבין שה"מטריף אותי" נאמר בראש אבל התחושה הזאת מכתיבה את ההתייחסות שלך אליו, אם תרצי או לא. אמנם לא תראי לו שזה "מטריף אותך" אבל האם תוכלי להיות אותה אמא חיונית ושמחה כפי שהיית לאחר ששמעת ממנו: "אמא...היום התנהגתי יפה"? כמה כוח ואנרגיות חיוביות אנחנו מקבלים כאשר היחסים עם ילדינו נקיים?

אנה, שימי לב שהמשפט: "או בכיף או בכוח" הוא איום וחבל כי זה קצת כמו ירייה ברגל. כלומר - את פועלת נכון אבל מלווה את מעשייך במשפט מאיים שגורם לו בסופו של דבר להרגיש מובס. ואחרי שהילד מרגיש מובס הוא חוזר להשיב מלחמה.

בכל אופן, העובדה שהוא קם בבוקר שלמחרת, שיתף פעולה ונהנה לראות את עצמו באור חיובי רק מראה עד כמה טובה היתה לו האפשרות שניתנה לו לבחור.
08.06.12   15:33
אןרית
שלום
אני מאוד מבינה מה שעובר עליך כני באותה סירה מחפשת מידע בכל ספר או מבוגר שבסביבה ביתי בת שלוש עוד חודש ובחודש האחרון היא כל הזמן בוכה וזורקת את עצמה על הריצפה בועטת ולא נותנת להתקרב אלה
דוגמה קטנהכאשר אני אומרת לה עכשיו ליצה את ואחיך הולכים לצחצח שיניים בוחרים סיפור כאן מתחיל כל הבלאגן לא רוצה לישון וכאלה אני מעלה אותה למיטה והיא יורדת וחוסר על עצמו כמה פעמים עד שאני מתייאשת ונותנת לה להמשיך לבכות בכניסת החדר היא לא מתייאשת ובוכה מעל שעה אני ניגשת אלה כחרי שהיא מתעייפה ומעלה אותה למיטה הסברתי לה שחבר שהיא מבזבזת את הזמן בלבכות במקום בחיוך עים סיפור וחיבוק מאמא וזו רק דוגמה קטנה בבוקר לא תמיד רוצה ללכת לגן ואני מוציאה איתה ״בכח״ כשאני לא קונה לה מה שהיא רוצה היא מתחילה עם ההצגות אמרתי לה שעם היא תבחר לבכות כל הזמן היא לא תקבל כלום ממני היא מבקשת משהו ואני אומרת לה בשמחה הייתי לוקחת אותך כל לא נעים לי איך שאת מתנהגת וכו וכו וכו׳ אני חסרת עונים בנושא מה אני יכולה לעשות כי הדרך שאני בחרתי זה להתעלם מהבכי וזה עדיין חוזר על עצמו שכחתי להוסיף שהילה אובססיבית אלי ושאני יוצאת בערבים היא צורכת לבייביסיטר עד שהיא מתייאשת וקוראת לי לחזור יש לי 2 בנות ששומרות לי על הילדים וגם חמתי אשמח לעזרתכם הנושא  
08.06.12   22:50
דני גיל
היי אורית,
מאבקי כוח הם כדור שלג:
הם גדלים עם הזמן וקצב הגדילה שלהם מתגבר גם הוא.
אפשר לעצור את הכדור הזה,
ואף פעם לא מאוחר,
מציע שתדביקי את תגובתך/שאלתך כנושא חדש ואשיב לך.
23.09.12   23:25
מרי
אנחנו הורים לילד מקסים בן 3 וחודשיים,עד גיל 3 וחודש הוא היה איתנו בבית ,יש לנו לוח זמנים גמיש מאוד ,בתקופה שהילד היה איתנו בבית עבדנו איתו בצורה רצינית תזונה בריאה,הרגלי שינה נכונים,חוגים ,חשיפה לילדים אחרים,בגיך 3 וחודש הוא התחיל ללכת לגן עירייה לאחר יום של בכי קל הוא הסתגל מאוד יפה לגן וכל בוקר רץ לשם,יש עניין אחר כאשר אני או בעלי באים לקחת את הילד שלנו מהגן הוא מתחיל לבכות ולהגיד אם זה בעלי אני לא רוצה אותך ,תלך מפה ואם אני מגיעה זה בכי הוא אומר לי תלכי מפה אני לא רוצה ללכת הוא שוכב על הריצפה ולא מוכן לצאת מהגן ,הוא לא נשאר בצהרון כי עדיין יושן שעת הצוהריים בבית,אשמח לקבל כלים ונושא איךלעזור לו לחזור הביתה ללא סינסציות,אמרתי לו חוזרים הביתה בצורה רגועה ומקבלים מדבקות צוברים מדבקות ומקבלים הפתעה זה לא ממש עובד,בבקשה אשמח לתגודה,תודה מראש מרי
23.09.12   23:36
דני גיל
היי מרי,
ברוכה הבאה לפורום,
שאלה חשובה אבל אני מציע שתדביקי אותה בפורום כנושא חדש ואשמח להשיב לך..
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com