סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

דיבור לא יפה

23.12.11   16:57
תמי: דיבור לא יפה
היי דני,
הילדה חזרה ו"בגדול" לדבר לא יפה. הפעם זה עובר כל גבול. היא משתמשת בשתי מילים מסריח/ה ומטומטם/ת כלפי הורים וילדים בגן, אנשים זרים, ואפילו כלפיי וכלפי בעלי (כשהיא כועסת עלינו ). זה מביך ולא נעים. אין לי מושג איך להגיב ואין לי מושג גם מה הסיבה לכך? אנא עצתך הדחופה. תודה.
24.12.11   20:26
דני גיל
היי תמי,
להזכיר אנחנו מדברים על ילדה שטרם מלאו לה 4 ואחרי הצצה בהתכתבויות הקודמות שלנו אני מציע שוב למזער את הרווחים שלה כאשר היא בוחרת בפרובוקציות הללו. העניין הוא שזה צריך להתחיל מכם ההורים. ברגע שהיא מדברת אלייך או אל אביה בצורה כזאת אתם מתעלמים לחלוטין, לא מנהלים איתה שום דיאלוג, לא מפצירים בה להפסיק ולא מסבירים לה שזה אסור. כל אלו רק יספקו לה דלק להמשיך להיאבק.
וכאמור תמי ב"שיחות" הקודמות שלנו - תרשו לעצמכם להיות פחות נחמדים ברגעים הללו, תרשו לעצמכם לדרוש במקום לבקש, להחליט בשבילה במקום לשאול אותה ובמקום לתת לה לבחור. לא כשגרה אלא ברגע הזה שבו היא מתנהגת כפי שאת מתארת.

חשוב שהיא תכיר בדינמיקה הטבעית של קשרי הגומלין, בכך שילדה טובה מקבלת אמא טובה וילדה "רעה" מקבלת אמא "רעה". ומי היא האמא ה"רעה"?
היא האמא שמרשה לעצמה להיות טבעית, אותנטית, לתקשר מתוך מקום פגיע ולכן לא נכון לה כעת לפנות אל הילדה שלה בנימוס אחרי שזו אמרה לה "את אמא מסריחה".

ברגע שהיא תראה שהטריקים שלה לא עובדים היא תזנח אותם. יכול להיות שהיא תחפש אחרים, אבל כאן אנחנו כבר חוזרים לדבר על מערכת היחסים הכוללת.
25.12.11   10:22
תמי
תודה.
שאלה נוספת - בזמן האחרון לעתים קרובות בתי מוציאה לשון לאנשים זרים שהיא רואה ברחוב וגם לילדים בגן. מה עושים במצב כזה? אנחנו אומרים לה שזה לא יפה וזה מעליב, אבל זה לא עוזר כי היא ממשיכה.
25.12.11   13:20
דני גיל
אולי היא רוצה להעליב. מציע לך לשאול אותה:
״למה הוצאת לו לשון?״
״למה דיברת אליה ככה?•
״את לא אוהבת אותה? למה?״

הכוונה תמי שתשאלי אותה באמת ולא תנזפי ולא תטיפי מוסר. את יודעת... שאלה יכולה להישמע כמו שאלה ולחלופין כמו תלונה. החשוב הוא שהיא תרגיש שאת מגלה בה עניין, ושאת מכבדת אותה ומעריכה אותה מעצם זה שאת מבינה שהמידע נמצא אצלה ולא אצלך, ומכאן הבחירה שלך להקשיב לה במקום להזין אותה במידע (שאסור לעשות ככה וככה ו... כדומה).

חשוב שתשאלי אותה בלי לחץ, בלי המאמץ הזה לקבלת תשובה ובלי לתבוע ממנה תשובה. אם היא לא משתפת פעולה תאמרי לה: ״אם תרצי לדבר על זה אני פה. מתי שתרצי..״

25.12.11   15:26
תמי
אוקיי אהבתי, תודה רבה!
26.12.11   9:14
תמי
הי, לגבי הדיבור:
פעלתי כפי שרשמת ואכן הילדה התחילה לשאול שאלות: אמא למה את מתייחסת אליי ככה? אמא את כועסת עליי? עניתי לה שזה בגלל שהיא התייחסה אלי באותה צורה. הילדה התנצלה וביקשה סליחה. האם עניתי נכון? האם ל"השלים" עם הילדה מיד כשהיא מתנצלת?
26.12.11   14:15
דני גיל
היי תמי, בהחלט זה הרגע לחזור ליחסים הרגועים, לרדת לגובה העיניים שלה ולומר לה:
"אני שמחה שאת מבקשת סליחה. נעלבתי מהדברים שאמרת לי. רוצה ש..." (כאן הכי כדאי לעבור הלאה - לומר לה משהו שייתן לה איזשהו סימן ברור לכך שהקונפליקט מאחוריה).

אגב "להשלים" ואגב "כועסת": אנחנו דווקא לא רוצים שהיא תראה בתגובה שלך תגובה של כעס או כזאת שנועדה "להחזיר" לה או להעניש אותה. את לא עסוקה בנקמה. התגובה שלך היא תגובה טבעית של אמא פגועה (וכן-כן-כן... זה בסדר להראות ככזאת) ולכן את נראית כמי שנפגעה, כמי ש... ירד לה החשק להיות מה שהיתה רק לפני דקות אחדות. הכוונה לתת ביטוי לפגיעות שלך ובעצם לאפשר לה להבחין בתוצאות הישירות של ההתנהגותה (אני פוגעת - אמא נפגעת).
27.12.11   8:46
תמי
המון תודות!!
01.01.12   11:53
תמי
היי דני,
בבית אכן זה עובד יש שיפור. מה לגבי הגן? בגן היא ממשיכה לדבר לא יפה. מה להמליץ לגננת לעשות ?
תודה.
01.01.12   23:48
דני גיל
היי תמי, קודם כל טוב לשמוע על השיפור בבית - לא מובן מאליו בכלל וזה מראה שאת פועלת נכון. את הגננת תעזבי; תשמעי את מה שיש לה לספר לך, תקשיבי לדיווחים של הסייעות וכל הזמן תאמרי לעצמך: "ידוע - זה בטיפול". ומהו הטיפול?

הוא הטיפול שכאמור מתחיל בבית שאת השלב הראשון שלו כבר התחלת והנה את עוברת אותו בהצלחה. בואי לצורך העניין נקרא לשלב הזה שלב "כיבוי השריפה".
עכשיו, אם אנחנו רוצים לשמר את ההצלחה אנחנו צריכים לדאוג לכך שה"שריפה" לא תתקוף אותנו ממקום אחר, כלומר שהילדה לא תחפש ותמצא פרובוקציות אחרות להעסיק אותך בהן ובכך לזכות בתשומת לבך.

וכאן תמי את יכולה לעשות הרבה (הנה עוברים לשלב 2), את יכולה לנצל את רגעי הרגיעה כדי להכניס לשם רגעים של שמחה, הומור, תחושת ביחד, מערכת יחסים. את לא נדרשת להעסיק אותה ולא להפעיל אותה אלא בעיקר "להיות" איתה, להרגיש איתה ושהיא תרגיש איתך, שאת רואה אותה, שאת מבסוטית ממנה, שהיא מרגישה אותך ושהיא משמחת אותך.

אלה הדברים תמי שיאפשרו לך להגדיל את מעגל ההשפעה שלך עליה ואז גם תוכלי לשוחח איתה על חוויות בגן, להקשיב לה, להמליץ לה, לתת לה כל מיני טיפים ולשאול את דעתה. אין לי ספק אגב שההשקעה במערכת היחסים - שלב 2 לצורך העניין - היא כשלעצמה תשפיע גם על מה שקורה בגן.

אגב, מה בעניין חברות וחברים בגן? היא יוצרת קשרים? נפגשת עם חברים מהגן אחה"צ? מגלה רצון לבקר אצל ילדים אחרים או להזמין אליכם? יש לה חבר או חברה קבועים?
02.01.12   8:58
תמי
בבית אנחנו משפחתיים, חברותיים, שמחים, מעניקים לה המון אהבה ותשומת לב (בת יחידה) כשצריך גם סמכותיים. לפעמים אני לא מבינה איך פתאום היא זאת שמשנה את היחס. לדוגמה: אחרי שעה של צחקוקים וזמן איכות של שלושתנו, או כל אחד בנפרד איתה, היא מבקשת משהו שאין, או שאתה מבקש ממנה לעשות משהו והיא לא רוצה, היא משתנה ואומרת לך שאם לא תתן לה היא לא אוהבת אותך!
כשהיא מרוצה היא לא מפסיקה להגיד אני אוהבת אותך.

לגבי היחסים שלה עם ילדים אחרים:
ילדים כל הזמן רוצים להיות בקרבתה ומחפשים אותה. בדרך כלל היא זאת שבוחרת עם מי לשחק ומי לא (שכנים,ילדים בגן,אחיינים וכו'). בכל הגילאים. יש לה חברה קבועה מהגן שהיא נפגשת איתה לפחות פעם אחת בשבוע אחרי הגן (התחברנו האימהות). אנחנו אוספות את שתיהן וממשיכות להיות ביחד באחד הבתים, או שאנחנו הולכות להצגה. בקיץ קבוע נפגשים בגן שעשועים. אין לה בעיה להתחבר לילדים שהיא לא מכירה. לדוגמה: אם אני נמצאת איתה בגן שעשועים לבד היא מוצאת את עצמה עם חבורה של ילדים שלא הכירה לפני כן. מהבחינה הזו אני מאוד רגועה... היא ילדה דומיננטית מאוד .
02.01.12   18:04
דני גיל
... נשמע שהיא ילדה חברותית ומסתגלת ושגדלה במשפחה שמספקת לה את המזון הרגשי שילדים זקוקים לו וזה מצוין.

לדעתי תמי, "שוחחנו" על כך גם בעבר כאן בפורום, היא מזהה שאת/אתם חשים אשמים בכל מיני היבטים הקשורים בהתנהלות מולה, בסיפוק/אי סיפוק רצונותיה והיא משתמשת בזה. תראי, אם הילדה שלך אומרת לך: "אני לא אוהבת אותך אם את לא נותנת לי" סימן הוא לכך שהיא מודעת לכך שהיא נוגעת בנקודה רגישה, לכן היא גם יודעת שזה "יעבוד" לה.

ההצעה שלי, כמו במקרים הקודמים, היא להגיב בנונשלנטיות למצבים שבהם היא מתריסה על כך שאינה מקבלת את מה שהיא רוצה.

כמה דוגמאות לתגובות הולמות מצב:

הילדה: "לא אוהבת אותך יותר"
את (האמא): "חבל... אני תמיד אוהב אותך" (תגובה נונשלנטית)

הילדה: "את אמא רעה"
את (האמא): "תודה באמת.. ואני חשבתי שאני אמא טובה" (תגובה קלילה שמתובלת בהומור)

הילדה: "שונאת אותך אמא... את אמא מגעילה"
את (האמא): כאן תמי פחות חשובות המילים אלא הבעת הרגש. המצב הזה מתאים לתחילת ה"שיחה" שלנו אודות התגובה האותנטית שבה את מאפשרת לעצמך להביע סלידה מהאמירה הפוגעת שלה.

03.01.12   8:25
תמי
-) תודה!
03.01.12   11:13
דני גיל
אין בעד ובהצלחה :)
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com