סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

מה עושים?

05.12.11   10:10
ריטה: מה עושים?
הגדול שלי בן 2.4 היה חולה בשבוע שעבר וכמובן נשאר איתי בבית לבד בלי אחיו הקטן בן כ- 7 חודשים. היה לו כיף להיות רק איתי ללא "הפרעות". אתמול החזרתי אותו לגן, אז כשהוצאתי אותו מהגן הוא לא רצה לרדת מהאוטו (נשאר איזה 10 דקות במכונית) ואני ניסיתי בכל מיני דרכים לגרום לו לצאת חוץ מלמשוך בכוח, שום דבר לא עבד אז הוצאתי אותי בכוח. הוא נשכב על חניה ולא היה מוכן לזוז. באותו זמן האחיו הקטן היה אצלי על הידיים ולכן לא יכולתי לגשת עליו ולחבק אותו -אני בטוחה שזה היה פוטר את הבעיה.
בסוף השארתי אותי למטה בכניסה לבניין שוכב על הריצפה ורצתי הביתה לשים בלול את הקטן- מזל שזה רק חצי קומה!!!
היום בבוקר הוא הודיע שהוא לא רוצה ללכת לגן והוא רוצה להישאר איתי בבית. אחיו הקטן כבר נכנס למשפחתון ואני נשארתי עוד קצת בבית לבד. בעלי הרים את שניהם התחיל להוריד אותם למטה. עוד פעם נשכב על הריצפה וצעק אמא עד שבעלי הכניס אותו בכוח לאוטו וזה נמשך עד שהוא שם את אחיו במשפחתון.
בנוסף, בימים אחרונים הוא נהיה יותר תוקפני כלפי האחיו התינוק.
מה עושים?
בקשר לתשומת לב- דווקא בימים האחרונים הוא קיבל יותר תשומת לב מאשר בתקופה האחרונה מאז שנולד לו אח
מה יהיה כשאני בשבוע הבא אחזור לעבודה????
05.12.11   10:16
ריטה
בקשר בכוח- מה שהיה עובד עד עכשיו שהייתי מודיע לו שאני לא אוהבת מה שהוא עושה או לוקח והייתי מבקשת ממנו שיפסיק אחרת אני אצטרך לקחת/להפסיק אותו בכוח ואז לא יהיה נעים לשנינו וזה היה עובד. עד אתמול...
06.12.11   22:44
דני גיל
היי ריטה, מה עניינים?
תמונת המצב שאת מתארת - גם כעת אבל גם ובעיקר בתכתובות הקודמות שלנו - מסמנת לדעתי על מצב אופייני של אח גדול שמחפש את מקומו על רקע המתחרה החזק שהצטרף לזירה רק לפני שבעה חודשים.

מצד אחד זה טבעי והגיוני ומצד שני כמובן שיש מה לעשות כדי להרגיע שם את העניינים ולהעניק לבכור שלך תחושת ביטחון במקום שלו, בנוכחות שלך, בהיותו פעוט שטרם מלאו לו שנתיים וחצי ולכן מותר לו להיות תלותי ולהתעקש על הקרבה שלך.

אם הוא שוכב על הרצפה ולא מוכן לעלות למעלה כפי שאת כותבת תני לו לבחור בין שתי אפשרויות:
1. לעלות יחד איתך כאשר את מושיטה לו את ידך.
2. להמתין שתעלי את התינוק ותחזרי אליו.

כך את מגבירה את הסיכויים שהוא יבחר דווקא באפשרות הראשונה. ולמה בעצם? כי את נותנת לו את הביטחון שאת מוכנה לעשות בשבילו את מה שאת מוכנה לעשות באופן כל כך אוטומטי עבור אח שלו.

זו כמובן דוגמה, בהתייחס לדוגמה שהבאת. כמובן שיש צעדים נוספים שכדאי לנקוט בהם ואת חלקם ציינתי בתכתובות הקודמות שלנו, אבל לדעתי ריטה, אם את מרגישה שההתמודדות נעשית קשה מיום ליום אל תהססי לגשת ולקבל הדרכה; יש לך בבית שני בנים, פייטרים, הבכור שלך עובר עכשיו את "גיל ההתבגרות הראשון" וזה לא פשוט עם תינוק בן שבעה חודשים - לא פשוט לו, לא פשוט לתינוק וכמובן שלא פשוט לך. בכל מקרה אני פה מתי שתרצי..
07.12.11   15:41
ריטה
תודה
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com