סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

ללכת לישון

01.05.11   14:36
חווה: ללכת לישון
דני שלום רב,
בתי בת שלוש וחודשיים מאז גיל שנתיים (המעבר ממיטת תינוק למיטה רגילה) היא הולכת לישון רק אם אני מרדימה אותה באמצעות סיפור שנקרא שלוש פעמים, ובובה שהיא תבחר ופיפי אחרי שכבר עשתה והמצאות נוספות העיקר למשוך עוד זמן. לאחר מכן אני נשכבת לידה במיטתה עד שהיא נרדמת ויוצאת מהחדר והיא ממשיכה לישון. בזמן האחרון היא מבקשת לישון לבד אני יוצאת מהחדר אך היא לא מפסיקה לקרוא לי ולבקש נשיקה ושוב ושוב עד שהיא מתחרטת וקוראת לי להצטרף אליה למיטה ולישון יחדיו. נשמע מעייף אכן זה המצב. הייתי מאוד רוצה לשנות את ההרגל מאחר וזה לא רק מעייף זה גם מגביל אותי מאוד כי אני לא יכולה להתפנות לדברים שלי עד שהיא לא נרדמת.
נא עזרתך,
תודה.
01.05.11   23:51
דני גיל
הי חווה,
בתך בת השלוש התרגלה לעובדה שאת היא זו שאחראית להירדמות שלה ולכן היא מעסיקה אותך כל-כך הרבה. גוזלת משעות המנוחה שלך ומפסידה מזמן השינה שלה. בתך מבקשת לישון לבד במטרה שלא לישון לבד, היא יודעת שכאשר תצאי מחדרה היא תחזיר אותך חזרה, וכשתצאי שוב, היא תקרא לך שוב, והנה שוב ושוב היא מקבלת מקסימום אמא, לטוב ולרע, ומתקשה להיפרד ולהכיר בכך שהיא בעצם... עייפה.

התפקיד שלך כהורה סמכותי הוא להעביר לבתך את המסר שזמן המנוחה שלה, הוא גם זמן המנוחה שלך, ואת מוזמנת להעביר לה את המסר הברור כבר מחר בערב. מעט לפני שהיא נכנסת למיטה, נניח בזמן האמבטיה, את יורדת (פיזית) לגובה העיניים שלה ואומרת לה ככה:

"מיקה מתוקה (נניח שזהו שמה), אני רוצה שתדעי שהזמן הזה שבו את הולכת לישון, הוא זמן חשוב בשבילי, כי אז אני מספיקה א, ב, ג וכל אלה הם דברים שחשוב לי שנספיק לעשות כדי ש..."

"לכן מיקה, מה שנעשה הערב, וככה יהיה כל ערב, נקרא יחד סיפור (פעם אחת), נבדוק אם צריך עוד משהו כמו פיפי או מים ו... נשיקת לילה טוב".

את אומרת לה את הדברים בטון בטוח, כזה שמעדכן ולא שמאיים.

התגובה שלה לעדכון שלך, תהיה אשר תהיה, אינה חשובה. מה שחשוב הוא מה שיקרה כאשר היא תיכנס למיטה ותיפרד ממך בנשיקת לילה טוב. הצפוי הוא שהיא תקרא לך להיכנס לחדר. את לא נכנסת ולא עונה. תמתיני שהיא תקום אלייך. כאשר היא קמה אלייך היא צריכה למצוא אמא שעסוקה בענייניה ושמלווה אותה חזרה למיטתה. תשומת הלב לא לילדה אלא לעיסוקייך. והיא שוב תקרא לך. ואת שוב לא תעני לה. אז היא שוב תקום ואת שוב תחזירי אותה. בהוראה אסרטיבית או בליווי פיזי ככל שצריך. כמה פעמים? 20. למה 20?

כי 20 הוא המספר שאנחנו תמיד מגייסים כדי לבטא את הנחישות של הילד לקבל דבר מה: "20 פעם הוא קם ו-20 פעם אמרתי לו לא לקום וכלום לא עוזר". אבל תראי חווה, ערב אחד שתתני ל-20 הפעמים שהיא תקרא לך, 20 תגובות מונוטוניות, משעממות, נחושות, מרדימות, היא תירדם. ערב ראשון אחרי 20 פעמים, ערב שני אחרי 13 וערב שלישי כל הסיפור כבר יראה אחרת.

הקושי של הורים במצבים האלה, הוא ללוות את הילדים למיטה כל-כך הרבה פעמים מבלי להתחשבן איתם ("אמרתי לך!!" "כמה פעמים אני צריכה להגיד?!" וכדומה). אבל אם תדעי להעביר לה את המסר שזמן השינה שלה, הוא זמן המנוחה שלך או זמן העצמאות שלך, היא תלמד לשחרר אותך.

ולשם כך בתך צריכה לראות אותך עסוקה בעצמך, מרוכזת בעצמך, עד כדי כך שהיא מוצאת את עצמה קמה אלייך בפעם החמישית, ואת לא ממהרת להחזיר אותה למיטתה - לפני שאת בכלל מסתכלת עליה, את מתעכבת ארבע דקות כדי לסיים את המייל שהתחלת לכתוב, את נותנת לה בזמן הזה בעצם להכיר בכך שאין זה תענוג להיות ערה בשעות לא לה, ושהיא עייפה ויש מקום נכון יותר להניח את הראש כאשר עייפים – על הכרית במיטה ולא על השולחן מחשב או על השיש במטבח.

תהליך ההירדמות הוא תהליך של פרידה מן ההורה, יש בו הרבה ניואנסים שכדאי לשים לב אליהם. לכן, מציע לך להתחיל באופן שהצעתי לך ולעדכן אותי בהתפתחויות. בהצלחה בינתיים.
04.05.11   9:28
חווה
היי דני,
עשיתי את מה שעצת לי וזה נורא קשה הילדה בכתה במיטה וקראה לי "אמא תשני איתי" וכל כך ריחמתי עליה שלא יכולתי ונכנעתי כמעט בכיתי איתה. מה שכן זה קיצר את זמן ההרדמה מאחר והתארגנו לפני הכניסה למיטה, ואז אפשרתי לילדה לקחת את כל מה שהיא רוצה ומבקשת. בזמן ההרדמה הקראתי לה את הסיפור פעם אחת בלבד. ומיד היא נרדמה. איך אפשר להשאיר את הילדה בוכה?יש דרך פחות כואבת?
04.05.11   22:37
דני גיל
כי מה יקרה אם תשאירי את הילדה בוכה? ובאמת חווה, בואי תישארי עם השאלה הזאת קצת, אל תמהרי לענות עליה או להבין ממנה שאני מנסה להרגיע אותך. בחצי שעה הזאת שהיא בוכה במיטה ואת כמעט בוכה בסלון, מה לדעתך בתך מרגישה? מה היא מבינה מכך? שאת מן אמא כזאת שנוטשת? אולי פחות אוהבת? שלא ניתן לסמוך עליה?

ונמשיך ונשאל, האם שמעת פעם את בתך בת השלש אומרת:
"שיט!! איזה באסה!! איך לא רציתי שתלכי עכשיו! היה לי סבבה שנשארת איתי" - ?

כמובן שלא. אין לה את היכולת הוורבלית והרגשית לתת ביטוי בוגר לתחושותיה, ולכן היא נותנת להן ביטוי באמצעות הבכי. ואת חווה, ככל שלא תביני את השפה, הבכי שלה יעורר בך רחמים, כפי שכתבת. וזה חווה המקום שבו הבכי "לוקח" על עצמו תפקיד נוסף – להיאבק בך כדי שתספקי את רצונותיה. אז הבכי עוד יותר מרשים ומעורר רחמים.

בתך נכנסת למיטה, את יושבת איתה קצת כמובן, תבקשי ממנה לבדוק אם היא זוכרת משהו טוב שקרה לה היום. אחר-כך תספרי לה גם את משהו על עצמך, נשיקת לילה טוב וכל הזמן לחזק בה את הביטחון שאת סומכת עליה. היא בוכה ומתחננת ואת אומרת לה: "אני מבינה. סומכת עלייך".

ובזמן שהיא במיטתה, לפחות בימים אלה בתקופת ההסתגלות, את צריכה להיות כל הזמן עסוקה במשהו. לא לשמור על השקט ואפילו לייצר רעש. אני מתכוון לרעש מהסוג שמעיד על התרחשות (נניח שטיפת כלים) והוא הרעש שיעניק לילדה שלך את התחושה ש –

1. אמא פה.
2. אמא שלי רוצה להיות איתי אבל יש לה גם עולם משלה.

שתי התחושות הללו הן תחושות נעימות ומרדימות. את יכולה אפילו, וזאת המלצה שלתקופה הקרובה עשויה מאוד להקל עליה, להיכנס לחדרה כל חמש דקות כדי לסדר משהו בארון הבגדים שלה למשל. ובכל מקרה, טוב יהיה לה לראות אותך עסוקה במשהו, כל הזמן, עד שהיא נרדמת.

לא חובה אגב אבל זה הדבר שבהחלט עשוי להקל עליה או, כפי שכתבת, להיות הדרך הפחות כואבת. בהצלחה!!!
05.05.11   15:13
חווה
תודה רבה על החיזוק והעצות... אני אנסה שוב הערב בתקווה שלא אשבר.
05.05.11   21:46
דני גיל
אין בעד ובהצלחה. אל תבהלי מהמשברים של עצמך. כאמור טוב יהיה ככל שתהי נחושה אבל אל תרגישי שאת "הורסת הכל" בעקבות רגעים שלא תואמים את "הכתוב בספר". החשוב הוא שתדעי לקראת מה את הולכת ולא לשכוח לחזור לנתיב הנכון כאשר את סוטה ממנו.
12.05.11   22:06
חווה
אתה גאון!!!!!!!! לא יאמן אבל היא נרדמה היום לבד!! כל השבוע ניסיתי לשנות דברים ולקצר את זמן ההשכבה כפי שייעצת. סיפור פעם אחת ולפני שעולים למיטה לקחת לפני השינה את כול מה שהיא מבקשת (בובה ,גומיה, פיפי..) . ביומיים האחרונים היא ענתה לי "כלום". כל לילה היא סרבה לישון לבד ואני נשברתי אבל אחרי כמה שניות הילדה נרדמה. היום לא נכנעתי זה היה יותר קל כי באמת היה לי מה לעשות הייתי מאוד עסוקה בניקיונות של הבית הילדה שמעה אותי קראה לי מספר פעמים "אמא איפה את" עשיתי רעש כמו שייעצת עד שלבסוף בלי שהרגשתי היא נרדמה. המון תודה.
13.05.11   12:44
דני גיל
איזה יופי!! תודה שעדכנת!
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com