סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

 תנו לילד להיות מספיק ילד
 כדי שבבוא היום ידע
להיות מספיק מבוגר
 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

התנהגות משונה של הילדה בחברה

14.12.10   11:50
שירלי: התנהגות משונה של הילדה בחברה
דני שלום.שמי שירלי ויש לי ילדה בת ארבע וילדה בת שנה. בחצי שנה האחרונה חל שינוי בהתנהגות ביתי הבכורה מבחינת התנהגותה ויחסה לחברותיה במפגשים בבית, בגינה.. . יש לציין כי הגננות שנה קודמת ושנה נוכחית טוענות שבגן הכל תקין חברתית.
הילדה "מפוצצת" את הפגישות פעם אחרי פעם,שוברת את הכלים,וזאת עם חברותיה הטובות ביותר כשלא הייתה התגרות מצידן, ההפך-הן מוותרות ומנסות להורידה מהעץ בסבלנות-אך רבות ללא הועיל.

לדוגמה-משחקים ברכבת ולא נתנו לה להיות ראשונה-היא מתנתקת מהן,בוכה ולא מתרצה. לדוגמה-היא פגשה חברה בגינה ובאה חברה שלישית-היא עזבה אותן,בכתה ולא התרצתה למרות שקראו לה שוב ושוב לחזור-אמרה שרוצה חברה אחת כל פעם. לדוגמה-מסרבת להזמין חברים לביתה,מסרבת בד"כ לחלוק צעצועים שלה ,למרות שכאמור קודם הכל היה שונה והייתה הרמוניה ושמחה רבה במפגשים אלה. היא ילדה בעלת כושר ביטוי גבוה,אוהבת לנהל ולחלק הוראות בבית. לעומת זאת בחוץ בימי הולדת של הגן או מסיבות בגן וכדו' היא משתתפת אך אינה פתוחה כמו חברותיה. אם במקרה היא פוגשת ילדה שאינה מכירה -הסיכויים אפסיים שתתקשר איתה עד סוף המפגש למרות שמזמינים אותה ומציעים לה ו"מחזרים" אחריה וכו'. האם זו ביישנות או משהו אחר? ומאיפה נובעת "שבירת הכלים" החוזרת עם חברותיה?
תודה מראש-שירלי
14.12.10   22:23
דני גיל
הי שירלי,
תשמעי, אני לא מכיר אתכם מספיק טוב כדי להסיק מסקנות אבל אני כן יכול להסב את תשומת ליבך למקרים דומים ותראי את אם רלוונטי לכם.
יש לך שתי בנות. האחת בת ארבע ואחותה בת השנה. בת הארבע גדלה במשך שלש שנים לבד. ללא אחים וללא מתחרים. המצב שאת מתארת קורה הרבה פעמים בדיוק במצבים האלה, כאשר לבכור היה מספיק זמן ללמוד את מקומו כנסיך, מרכז העניינים, הכל שלי והכל בשבילי. אז, כאשר מגיע המתחרה, הוא מערער על מעמדו של הבכור באופן כזה שגורם לו לחוש נדחק ונבגד, כאשר הרבה פעמים, אלו תחושות זרות וחדשות לחלוטין עבור הבכור. והרבה פעמים התחושות הללו מופיעות לאו דווקא מיד עם הלידה אלא מעט מאוחר יותר, וככל שהתינוק מפסיק להיות צעצוע ומתחיל להיות ילד, מתחרה אמיתי. מה שמסביר אולי את ההתפתחות דווקא בחצי שנה האחרונה.

וההורים יודעים, הם שמעו על קנאת אחים ועל כך שזה טבעי אבל דווקא כאן אנחנו מוסיפים לעשות יותר טעויות כאשר אנחנו מנסים להגן על הבכור, לפצות איתו, לדפוק לו חשבון על כל דבר ועניין, להתהלך על חבל דק. אז הבכור מקבל את האישור הסופי לכך שהוא מקופח, למרות שהכוונה שלנו היתה הפוכה.

ככל שהמצב שאני מתאר כאן מוכר לך, גם אם באופן חלקי, אנחנו יכולים להבין משהו על בתך שנעמדת כלביאה על רגליה האחוריות כל זמן שהיא מזהה איום על מעמדה החברתי, ואנחנו גם יכולים להבין למה זה קורה דווקא עכשיו.

יש כמה דרכים לשקם את מעמדה, מצד אחד היא צריכה להרגיש מרוויחה כתוצאה ממעמד הבכורה בבית, מצד שני, חשוב דווקא עכשיו לשמור על גבולות.
אשמח להמשיך ולהנחות אותך אחרי שתעדכני אותי אם אני בכיוון בכלל. ובהנחה שכן, אשמח גם להמליץ לך על שני פרקים לפחות בספר שניתן לקריאה כאן למעלה: אותנטיות + אחים.
ביי בינתיים...
19.12.10   15:32
שירלי
דני שלום. קראתי שוב בהנאה מרובה את הפרקים על אותנטיות ועל אחים מספרך. נראה לי שקלעת בהחלט לכיוון. הילדה מדגישה תמיד שהיא צריכה להיות ראשונה בכל אינטראקציה עם אחותה ורבות עם חברותיה. על כן אני מבינה מדברייך שהיא משליכה את האיום מבית על מעמדה-כלפי חברותיה. אני מנסה לרסן זאת בבית ולגרום לה להבין שגם אחותה קודמת לה במצבים מסוימים וללמד אותה לוותר לחברותיה,לפרגן ולהבין את התועלת שבכך. באיזה עוד דרכים אפשר ללמד אותה/אותי (??) לרסן את ההתנגשויות עם חברותיה ?לוותר על המובילות בנושאים זניחים? האם זה קשור גם לבגרות/אינטליגנציה רגשית?
19.12.10   21:40
דני גיל
... יכול להיות כמובן שזה עניין של בשלות אבל גם בשלות, היא תוצאה של מערכת יחסים. בין היתר. התפקיד שלנו בכל מקרה ועבור כל מקרה הוא להגיב מה שיותר נכון ולכן שאלת הבשלות לא צריכה לבלבל אותנו.
אני מציע שירלי להעביר את האחריות אליה, נניח שהיא מזמינה חברות והיא לא מסתדרת איתן,
במקום לנסות להבין מה קורה שם ולהציע פתרונות, אני מציע דווקא להעביר את האחריות אליה, לשאול אותה למשל מה היא מציעה. אוקיי רבתן ו.. לא טוב לך, מה את מציעה כעת? שנישאר? שנלך?
לאחר שהיא כועסת על חברותיה ומתלוננת בפנייך, את יכולה למשל לומר לה:

"... אני מבינה מה שאת אומרת, השאלה מה תרצי שנעשה, שנפסיק לשחק ושנתקשר להורים של הבנות שיבואו לקחת אותן? זה אפשרי. תרצי?"

סביר להניח שהיא תנסה למשוך אותך לתוך העניינים שלה, והיא תספר לך למשל שלקחו לה את התור ושזה לא הוגני וכדומה, אבל אל תכנסי למקום הזה. תחזרי שוב על השאלה שטרם קיבלת עליה תשובה -
"... מה אם כך את מציעה?". ולא בעצבים.

את יכולה גם לעשות לה הכנה מוקדמת למפגשים החברתיים:
"... את בטוחה שאת רוצה להפגש?.. אני שואלת כי אני זוכרת שבפעם הקודמת כל הזמן רבתן. בכל מקרה אם תדעי שאת לא רוצה להיפגש, תגידי לי".

אמירות מהסוג הזה נועדו להחזיר את האחריות אליה, להבין שזה לא מובן מאליו שנפגשים, שיש תוצאות למעשים שלי, הבחירה היא שלי, אני יכולה לבחור לפוצץ פגישה אבל אני יכולה לבחור גם להחליק עניינים ולעבור הלאה.

גם בבית, אל תכנסי איתה למקום הזה שבו היא מתלוננת ואת מנסה לפתור לה את הבעיות, להרגיע, לשכנע, לנחם. תני לה להתמודד עם תסכול ועם "לא" מבלי שהיא תשאב גם אותך למקום הזה של התלונות וההתחשבנויות. כי כאשר היא תראה אותך רגועה ושלווה, היא גם תדע (ותרצה) לרדת מן העץ.
בהצלחה!!
20.12.10   9:58
שירלי
לדני! תודה על הכלים והטיפים, ללא ספק הם מאירים את הסיטואציות האלה באור הרבה הרבה יותר בהיר. מתכוונת ליישמם החל מהיום....
wish me luck
תודה שירלי
20.12.10   13:18
דני גיל
... אז בהצלחה שירלי ואת מוזמנת בשמחה לחזור אליי בכל שאלה.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com