במילים, בצלילים האלה

~~~~~~~~~~~~
 

כשגבר אוכל להנאתו יגידו עליו שהוא אוכל להנאתו,

כשאישה אוכלת להנאתה יגידו עליה שהיא תוקעת,

הכי באסה שהיא אומרת את זה לעצמה.
 

עברית שפה יפה. והשפה הזו היא כמו ראי: לאמונות, לערכים, למערכות יחסים.

ראו לענייננו יחסים בין הורים לילדים:


כשאנחנו צופים בטלוויזיה אנחנו יודעים מה אנו עושים – צופים בטלוויזיה,

כשהילדים שלנו צופים בטלוויזיה הם בוהים בה,

לא צופים אלא בוהים,

למה? כי הם ילדים.
 

כשהילדים קצת גדלים הם משחיתים את זמנם בפייסבוק,

אנחנו... לא, אנחנו עסוקים שם בעניינים ברומו של עולם.


כשאנחנו לא עושים כלום אנחנו נחים, שזה מצוין,

כשהילדים שלנו לא עושים כלום הם רובצים, ומתבטלים.


לפעמים אנחנו יודעים "לעמוד על שלנו", שזה סבבה,

הילדים שלנו להבדיל – "עקשנים רצח".
 

אם אכלנו ולא סיימנו - יפה לנו שידענו לעצור בזמן,

אם אלה הילדים שלנו - כנראה שהם בודקים גבולות.


וכמה טוב שאנחנו יודעים לבחור, להיות נאמנים לעצמנו,

אלא אם כן אנו ילדים בני 7 שמבקשים לפרוש מהחוג לקפוארה,

כי אז סימן הוא לכך שאנו מוותרים בקלות, ולא יודעים להתמודד.
 

במילים, בצלילים האלה, 

אשחק מאושר בשירים,

ואומרים ההורים: "נו, ילד",

ואומרים וחוזרים ואומרים, 

אז אני מתבייש כאילו,

וחושב לעצמי מחשבות, 

ואני לא עונה אפילו,

כשאגדל אז יהיו לי תשובות...
 

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com