רילוקיישן
תן לי את הביטחון שאתה יודע לאן אתה הולך,
ואלך אחריך,
בעיניים עצומות

מעבר מגורים, בין ערים, בין מדינות, הוא חלק מהאתגר של ההורות המודרנית לגדל ילדים במציאות משתנה. כהורים לילדים, אנו יודעים זה מכבר שהחיים הם מסע שטומן בדרכו לא מעט הפתעות, לעתים שינויים דרמטיים. עוד אנו יודעים שאנחנו מקבלי ההחלטות, שהבחירה בידינו.
אולי לא רצינו בכך אבל אם התחתנו והתגרשנו, אם קנינו ומכרנו, אם עזבנו מקום עבודה או אם החלטנו להגר מארץ מולדתנו, כל אלה הן בחירות שלנו, כמובן שבתגובה לנסיבות חיים. אלא שהילדים, מעצם היותם ילדים, אינם חלק מקבלת ההחלטות, אינם חיים את הנסיבות ואת השיקולים של אבא ואמא, לא הם שרוקחים את ה"תבשיל". מכיוון שכך, ה"תבשיל" הזה שאנחנו מגישים להם בוקר בהיר אחד עשוי להיות קשה לעיכול. עבורנו מדובר בשינוי, עבורם הקרקע נשמטת.

כאן כמובן עולה הצורך בהכנה מוקדמת, אלא שעם הצורך הזה צצות ומצייצות להן גם המלכודות שאנחנו לא תמיד שמים לב אליהן, למשל, העובדה שההכנה כשלעצמה מייצרת חרדה. תחשבו על זה, כמה אנחנו עסוקים לפעמים בשאלות כמו כיצד להכין את הילד לכיתה א, כיצד להכין אותו לחזרה ללימודים, אבל שימו לב שאנחנו אף פעם לא שואלים כיצד נכין את ילדינו לחופש הגדול. ומכיוון שכך, הילדים שלנו, הנערכים ל"חופש הגדול", מקבלים ביטחון שהשינוי הבא עליהם לטובה אכן יהיה לטובה, וככל הנראה לא מדובר בשינוי שיש להילחץ ממנו, ולראיה – לא קיבלתי שום הכנה מראש.

מה אם כן עלינו לעשות כדי להקל על התפנית הדרמטית של מעבר מגורים למדינה זרה. הנה לכם כמה הצעות שיסייעו לכם לעשות את זה נכון:

הקרינו ביטחון
מניסיוני עם הורים, הם יכולים לחצות כביש עם הילד שלהם כדי להגיע לבית שממול ולעורר בילד חרדות פי כמה ממעבר בין מדינות. לכן הדבר הראשון שאציע לכם הוא להשקיע בחשבון הנפש שאתם עושים עם עצמכם טרם השיחה עם הילדים כדי להגיע אל הילדים כאשר אתם שלמים לחלוטין עם ההחלטה. הילדים לא יודעים מה הוא המעבר הזה שאתם מדברים עליו, הם צופים בכם ומסיקים מסקנות. אם הם רואים אתכם נינוחים ובטוחים בעצמכם הם "ידבקו" בתחושת הביטחון הזאת וירכשו אמונה חיובית כלפי ה"אירוע" הלא ברור הזה - המעבר. מכיוון שכך, גדלה הסבירות שהפרשנות שלהם לכל חוויה עתידית הקשורה במעבר תהיה פרשנות חיובית.

הכירו את הערוץ ההיקפי
שימו לב למידע שאתם מעבירים לילדים שלכם ב"ערוץ ההיקפי". הערוץ ההיקפי הוא טון הדיבור (המנגינה), הווליום, שפת הגוף, הדברים שאנחנו אומרים לחברים או לבני/בנות הזוג שלנו וחושבים שהילדים לא שומעים. הערוץ הישיר לעומת זאת הוא השיחה שאנו מקיימים עם הילד. כאשר ילדים מזהים סתירה בין הערוץ ההיקפי לערוץ הישיר הם זונחים את הערוץ הישיר (ערוץ השיווק והמכירות) וקשובים רק לערוץ ההיקפי (ערוץ האמת).
לכן, בשיחה עם הילדים, שימו לב לא רק לתוכן שאתם בוחרים בו ונסו לבחור במנגינה ובשפת גוף המקרינים אופטימיות ולא, למשל, הססנות. בשיחות עם החברים שלכם, כאשר הילדים נוכחים, זכרו תמיד את המסר שאותו אתם מבקשים להעביר לילדים. זכרו שהמטרה לשדר לילדים ביטחון דרך זה שהם רואים אתכם "סגורים על עצמכם" – יודעים מה אתם עושים.

דברו אמת
אל תבטיחו דבר שלא תוכלו לקיים. אם אתם עוברים לשנה ואתם יודעים שתחזרו כעבור שנה אז טוב יהיה לילדים לשמוע על כך. אם אתם לא יכולים להבטיח זמן חזרה אז אל תבטיחו. אל תבטיחו להם דברים שיתנפצו להם בפרצוף עם המעבר למדינה החדשה. למשל, שיהיו להם מלא חברים. תדגישו מידע שבכוחו להפחית חרדות, ואם אתם יכולים - רדו לפרטי פרטים הנוגעים לשגרת יומם החדשה במקום החדש. התחושה הזאת שאמא ואבא יודעים בדיוק לאן הם הולכים מזמינה את הילדים ללכת אחריהם בעיניים עצומות.

תתחילו טוב
דאגו לחוויה ראשונית חיובית, עד כמה שאתם יכולים. כאשר הילדים יהיו גדולים, אם הם יזכרו משהו מהמעבר הזה תהיינה אלה בעיקר התחושות הראשוניות של "תוצאות המעבר": איך נראה הבית החדש, איך השכנים החדשים, וכו'. כאמור, רושם ראשוני חיובי מזמין פרשנות חיובית שכן פרשנות זו "מולבשת" על האמונה שכבר נוצרה.

אם למשל קיימת בכם ההתלבטות בין בחירה באזור מגורים נעים, אסתטי, כזה שעושה הרגשה טובה, לבין אזור מגורים פחות סימפטי אך שיש בו יתרונות מסוימים עבורכם (נניח קרבה למקום העבודה) יתכן שכדאי לכם, לענייננו זה, להעדיף את מה שיעדיפו הילדים. זכרו, הדבר הראשון שהילד יראה שם או יחווה שם יכנס להגדרה של מה זה חו"ל, ומה זה המעבר הזה שעד עכשיו חפרו לי אודותיו כל כך הרבה.

שאלו "שאלות מעודדות"
"שאלה מעודדת" היא שאלה שהניסיון להשיב עליה מזמין חשיבה חיובית, או, לכל הפחות, מטיל ספקות באמונות שליליות חסרות בסיס. ידוע למשל שאחד הדברים שמעוררים חרדה בקרב ילדים, וגם בקרב ההורים, הוא הלא נודע. אבל אם הלא נודע הוא אכן לא נודע שאלו את הילד השוקע במחשבות מטרידות ו"רואה" לפניו רק רע:
"למה, בעצם, אתה חושב שיהיה לך שם רע?", "למה אתה אומר את זה?", "למה בדיוק אתה מתכוון?".

תקשיבו
תקשיבו-תקשיבו-תקשיבו. לפעמים זה כל מה שהילד צריך. יותר להקשיב ופחות להשמיע, יותר לשאול ופחות לענות, ובעיקר הורים, לגלות אמפתיה. לפעמים, מרוב שאנחנו רוצים שלילד יהיה טוב והוא יגדל נטול חרדות ודאגות אנחנו ממהרים להדוף כל מחשבה טורדנית שלו בתשובה כביכול מרגיעה שלנו, וכתוצאה מכך הילד מפסיק לשתף אותנו וטובע לבדו במחשבות הטורדניות.

כאשר הילדים מעלים חששות באשר לשפה החדשה שיאלצו ללמוד השתמשו בכך כהזדמנות להראות להם שאתם מבינים ושהם שואלים שאלות לגמרי לעניין. כאשר תהיו "שם" איתם, במקום בו הם נמצאים, עם החששות והפחדים, מבינים לליבם ורואים אותם באמת, תרוויחו ביושר את עמדת ההשפעה שממנה תוכלו להגיד לילדים שלכם את כל הדברים הנכונים והמרגיעים, והם באמת יקשיבו לכם. למשל, לענייננו זה, "זה נכון שעניין השפה בהתחלה מאוד מבלבל, אבל תדעו לכם שהרבה ילדים שעברו למדינות אחרות מספרים שההרגשה הזאת עוברת ממש מהר".

תגדירו מטרה
דברו עם הילדים, כל ילד בהתאם לגילו, ושתפו אותם, עד כמה שניתן, ברציונאל שעומד מאחורי ההחלטה שקיבלתם. שתפו אותם בחשיבות המעבר לכלל המשפחה (אבא קיבל תפקיד חדש ב ____ וזה טוב לכולנו כי ____), ועל ידי כך הם יבינו עד כמה ההירתמות שלהם חיונית ומשמעותית, והם ירגישו בעלי ערך מעצם היותם חלק פעיל במשהו גדול ולא עלה נידף ברוח.

לצד הביטחון שאתם מעניקים לילדיכם בדרך שבה אתם מסבירים להם על המעבר, חשוב לתת להם להבין שלא בקלות אתם קוטפים אותם מכאן, ולכן ההחלטה התקבלה אחרי הרבה מחשבה שהשקעתם בנושא. טוב יהיה גם אם תשוחחו איתם יחד, אמא ואבא, וכאשר אתם מודיעים להם שההחלטה התקבלה במשותף והיא מקובלת על שניכם.

שמרו על גבולות
תציבו גבולות ותשמרו עליהם. כן, דווקא עכשיו. היזהרו מרגשי אשם והימנעו מפיצויים, גם חומריים אבל בעיקר רגשיים – אלה הנוגעים במערכת היחסים. אל תתנו לילד לדבר אליכם איך שבא לו, אל תשימו את עצמכם בעמדת התנצלות, אל תתנו לו להפוך אתכם ל"שק חבטות". ככלל, אם הילדים משתפים בכאב שלהם נקשיב להם ונסייע להם, אבל אם הם מתלוננים ומטיחים בנו האשמות – נקרא אותם לסדר.

שמרו על הקן המשפחתי
שמרו על תא משפחתי חזק ויציב. כמו כן נצלו את הכפר הגלובלי ואת נפלאות הטכנולוגיה לשמירה וחיזוק הקשרים עם המשפחה הרחבה שנשארה בארץ. משפחה היא עוגן. ואם אני ילד בעולם כל-כך משתנה אני רוצה לדעת שיש לי לפחות דבר אחד קבוע שאינו משתנה.



המאמר פורסם באתר תכף נשוב ב- 15/7/13


 






 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com