החמצות מודרניות

סמכות הורית לא נמדדת במידת היותנו קשוחים מול הילדים שלנו וגם לא במידת היותנו רכים מולם. הורים סמכותיים הם בראש ובראשונה הורים ברורים. כולנו רוצים להיות הורים ברורים: חשוב לנו שילדינו יכבדו את המילה שלנו, יקשיבו כשאומרים להם "לא!", ישתפו פעולה ויפסיקו כבר להתווכח על כל דבר. הבעיה כרגיל נעוצה ביישום ולא בכוונות הטובות: עוד ועוד הורים מעבירים לילדיהם מסר מטעה ומבלבל דווקא מתוך המאמץ להיות הורים ברורים. לפניכם מספר דוגמאות להחמצות נפוצות שלנו ההורים: אלה הם המקומות שבהם אנו פועלים נכון. ואז הורסים.

תלונות במקום סמכות
אבא של לוטם מסביר ללוטם שהוא לא יכול לצפות בטלוויזיה אחרי השעה עשר כי הוא צריך לקום מוקדם בבוקר לבית הספר. לוטם מקשיב, מפנים, וכמעט עושה דרכו לעבר המיטה. אבל אז מוסיף האב עוד ועוד נימוקים להחלטתו ובכך מזמין את לוטם להגיב. ההוראה או הבקשה שיכלה להיות ברורה כל כך הפכה ליריית הפתיחה לניהול משא ומתן.
הורים, כשאנחנו מקבלים החלטה ומיד אחר כך מתלוננים על שהילד מסרב לנו – הילד אכן מסרב לנו:

לא יכול להיות שכל בוקר אצטרך להעיר אותך 10 פעמים!
הבטחת שתלך לישון אחרי הפרסומות. אני לא מבין למה אני צריך לחזור על זה!


תלונות מהסוג הזה גורמות לילד להגיב להן, ומכאן לאחוז בקונפליקט. הן חושפות חוסר אונים ובעיקר נותנות לילד תחושה שבאיזשהו מקום אנו חשים אשמה על עמידתינו האיתנה. אחרת – לא היינו משקיעים כל כך הרבה אנרגיות בהסברים והצטדקויות.

אכיפת סמכות המתנגנת כתלונה
אם אנו רוצים שהילד יפסיק עם הרעש הזה - יהיה אשר יהיה - נוכל לבקש ממנו ונוכל להנחית הוראה. שתי האפשרויות לגיטימיות בעיניי. הבעיה נמצאת כרגיל במנגינה שמפילה הורים רבים כל כך והיא מנגינת הטרוניה: כאשר אנחנו אומרים לילד "די עם זה!" במנגינה שמשמעה "אתה לא מבין שהרעש הזה מעצבן?!" הילד נאחז בקונפליקט ועסוק רק בלהתגונן מפני האצבע המאשימה שלנו, לרוב בפרצוף חמוץ, במעשי "דווקא".

אכיפת סמכות שמוצגת כעונש
אמא של רועי מבקשת מרועי להפסיק לשחק בבועות סבון בתוך הבית. היא מבקשת פעם ראשונה, חוזרת על הבקשה פעם שנייה, ובפעם השלישית לוקחת ממנו את בקבוק בועות הסבון. אם הייתה מסיימת בכך יתכן בהחלט שרועי היה נאלץ להתמודד עם השלכות מעשיו משום שהוא נותר ללא טיעוני הגנה. אבל אמא של רועי בחרה להציג את מעשה האכיפה כעונש ("עכשיו כעונש המשחק הזה יהיה אצלי") ובכך סיפקה לו מוטיבציה להתגונן ולהגיב.  

הורים, כאשר אנו אוכפים סמכות ומציגים את מעשה האכיפה כעונש אנו שואבים ממנו את כל הכוח שעשוי היה להיות בו.

אכיפת סמכות שמלוות בניחומים
דמיינו את הסיטואציה הבאה: אבא של ליעם מבלה עם ליעם בסופר ונענה לבקשת בנו לקנות חטיף. שמחים ומרוצים יוצאים ליעם ואבא שלו מהסופר, אלא שבדרך חזרה הביתה ליעם מאוכזב לגלות שבחר בחטיף הלא נכון. הוא מביע את אכזבתו בתלונות וב"פרצוף חמוץ", ומבקש מאביו לחזור לסופר ולהחליף את שקית החטיף. אבא שלו מגיב לעניין: לא מאבד את הסבלנות ולא חוזר לסופר. אם היה מסיים בכך יתכן שהיה מגלה שהמיני משבר הזה מאחוריו, אלא שאבא של ליעם – כנראה מוצף רגשי אשם – מנסה למזער את הנזקים שאין באמצעות משפטים מנחמים:

נו... מה העניין?! מחר נקנה את מה שרצית..
זה בדיוק אותו הדבר... חבל שאתה אפילו לא טועם.
דווקא החטיף הזה טעים יותר..!


עבור כל אחד מהמשפטים הללו לליעם יש הרבה מה לומר. והוא אומר - בדרכו וכיאה לגילו של ילד בן חמש. והנה אנחנו באיבו של מאבק. לעומת זאת, אם היה האבא מניח לבן שלו להביע את אכזבתו מבלי לספר לו שאכזבתו אינה במקומה, ומבלי לנחם אותו, יתכן והיה מגלה שאכן אין סיפור ואין עניין.

אכיפת סמכות שמלוות באיומים
אמא של יותם מנתקת שיחת טלפון ומיד אחר כך מבקשת מיותם להמתין בסבלנות עם בקשות ה"אמא תקני לי" בעודה משוחחת בטלפון. יותם מקשיב ומבין לבקשתה ההגיונית כל כך של אמו, אבל אז הוא שומע אותה מוסיפה את האיום הבא: "אם עוד פעם תתנהג ככה אני לא לוקחת אותך איתי יותר". עכשיו יותם נכנס לעמדת הגנה ואומר דברים ששמים את אמא שלו בעמדת התקפה. בפעם הבאה שליותם תהיה הזדמנות להוכיח לאמו שהוא למד והבין הוא יחמיץ את ההזדמנות ולו רק כדי לא לסיים את המאבק כמי שהובס בו.

לסיכום: ילדינו נולדו טהורים והמוטיבציה הראשונה במעלה שלהם היא שנבחין בהם – טהורים ויפים. כאשר אנו אוכפים סמכות ובה בעת מוסיפים להתלונן, לנזוף, לאיים, להעניש, אנו מונעים מהילד היקר שלנו להוכיח לנו שהוא אכן ילד טוב, קשוב ומשתף פעולה. בפעם הבאה שתיפול עליו ההזדמנות להוכיח לנו שהוא אכן כזה, הוא מיד יאמר לעצמו –

את ההתנהגות הטובה שלי ההורים שלי ייחסו לאכיפה שלהם ולא ליוזמה האוטונומית שלי. לא ככה אני רוצה שההורים שלי יראו אותי. מגיע לי יותר!!!

בינינו הורים – צודק או לא צודק?


המאמר פורסם במדור ההורים של ynet ב- 22/5/12

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com